המהומות בצרפת: מה הוביל לאלימות המחרידה, ואיך זה ישפיע על עתיד המדינה?

במשך השבוע האחרון התמודדה צרפת עם גל של מחאות אלימות שלא נראו כמותן מאז שנת 2005, כאשר המונים התפרעו בפרברים המקיפים את פריז וקראו לנקמה. המהומות היו קשות מאוד. הן כללו הרס וביזה, חנויות עלו באש וכך גם רכבים, מידי יום נעצרו מאות נערים ועשרות שוטרים נפצעו. במהומות היו גם שני הרוגים.

מה הוביל לפריצתם של העימותים?

הכל התחיל באירוע אחד שהתרחש ביום רביעי שעבר וליבה את האש, כאשר הנער נאהל מרזוק בן ה-17 נהרג ככל הנראה מאש של שוטרים. נאהל, ממוצא אלג'יראי, נהג ברכב מרצדס ועלה על המסלול לתחבורה ציבורית. שני שוטרים הורו לו לעצור, והוא אכן עצר, אך אחר כך המשיך בנסיעה, ככל הנראה כדי להימלט מהם.  בסרטונים שתיעדו את ההתרחשות נשמע קול ירי שלאחריו פונה נאהל במצב אנוש לבית החולים, שם נקבע מותו.

באותו רגע ניתן האות לעימותים, וכבר בלילה שאחרי אותו מקרה נשמעו קריאות לנקמה והחלו ההתפרעויות הקשות בפרברים רבים המקיפים את פריז. למחרת אותו יום הגיעו המתפרעים למרכז פריז והוציאו את זעמם על תחנות המשטרה, מוסדות ציבור ובנקים. הם שרפו מכוניות, הבעירו אוטובוסים, ואף פרצו אל בניין עיריית אחד הפרברים והשליכו לתוכו בקבוקי תבעירה.

בימים הבאים הפכו המהומות לאלימות עוד יותר, ושברו שיאים בעיקר ביום הרביעי שבו נערכה הלווייתו של הנער נאהל. באותו יום נשרפו רכבים, הוצתו משאיות ואוטובוסים, הושלכו בקבוקי תבערה אל תחנות משטרה, ואפילו נעשו ניסיונות פריצה לכלא, מה שגרם לאזעקות שנשמעו ברחבי צרפת בפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה. 

שיא נוסף למחאות נראה ביום החמישי. למרות שבאותו יום היו כ-50 אלף שוטרים וחיילים שפטרלו ברחבי המדינה בניסיון למנוע מהמפגינים פעולות אלימות, הצליחו מתפרעים להסיע במהירות רכב ממונע אל תוך ביתו של ראש עיר הסמוכה לפריז ולפצוע את אשתו ואת אחד מילדיו.

דווקא משפחתו של הנער נאהל, יש לציין, לא תמכה במחאות כלל. אמו ציינה כי היא קוראת להעמדתו לדין של השוטר שירה בבנה, אך אין היא מעודדת פגיעה כללית ביתר השוטרים, ואילו סבתו קראה למתפרעים לעצור, וציינה: "הם משתמשים במותו של נאהל כתירוץ. אני איבדתי את נכדי וגם את בתי שהיא אבודה, כי אין לה יותר ילד. שיפסיקו כעת עם העימותים, כדי שלא יהרסו לעוד אנשים את החיים".

מיהם המוחים, ולמה כל כך איכפת להם ממות הנער?

המתפרעים ברובם הם מוסלמים, תושבי הפרברים שסביב צרפת, חלקם הגדול מהגרים שנושאים בליבם מטען כבד על הממשלה והמשטרה ולוחמים נגד מה שהם מכנים "אי צדק חברתי" וגזענות נגד שחורים. המתפרעים טוענים שהנער נרצח אך בשל היותו שחור ומבקשים לזעוק את זעקת האפליה במדינה.

בנוסף, עבר בצרפת לפני כחמש שנים חוק שמתיר למשטרה לירות לעבר רכב שנמלט מניסיון עצירה של שוטרים, בתנאי שהוכח כי ההימלטות עלולה להעמיד את נוסעי הרכב או את העוברים והשבים בסכנה. אין זה המקרה היחיד בו נורה אדם למוות בעקבות אותו חוק, שכן במשך חמש השנים שחלפו מאז נורו יותר מ-30 נמלטים, מתוכם כ-50% בשנה שעברה. גם על כך מוחים המתפרעים.

ומה יעלה בגורל השוטר?

השוטר שירה בנאהל ציין בריאיון לתקשורת המקומית כי הוא התנצל לפני משפחתו של הנער, ואף הדגיש שהתקרית הרסה אותו לחלוטין. למרות זאת הוא מואשם ברצח בכוונה תחילה ויועמד לדין.

ומה צפוי לקרות בהמשך?

אחרי שבוע שלם של מהומות החלו העימותים לדעוך. 45 אלף השוטרים שגויסו לטפל באלימות, הצליחו להשתלט על המתפרעים, וצרפת מנסה ללקק את פצעיה ולהתאושש.

ברור שיחלפו ימים ארוכים עד שצרפת תשוב לאיתנה. האומדן של הנזקים שנגרמו לצרפת במהומות מגיע ליותר ממיליארד ארו, וזה עוד בלי להתייחס לנזקים פרטיים ולתיירים הרבים שביטלו את הגעתם בחודשי יולי-אוגוסט. בעלי חנויות ציינו את תסכולם הגדול מכך שאיבדו את רכושם, וגם התדמית הבינלאומית נפגעה קשות. בפרט שבאו"ם דחקו ברשויות לטפל במקרה הירי ודרשו "לבחון ברצינות את בעיות הגזענות והאפליה". גם נשיא טורקיה ארדואן תקף את הירי.

אבל יותר מכל נראה שכבודה של צרפת נפגע, בשל בעיית המהגרים המצויים בה שהציפה נושאים שהעדיפה שלא לעסוק בהם, מה שממחיש את גודל החשש מכך שזו לא תהיה המחאה האחרונה.