״הרבי מלובביץ' זצ"ל שינה את העולם"

השעה הייתה ארבע לפנות בוקר, ושנתו של הרב חיים שאול ברוק נדדה. מחשבותיו חזרו שוב ושוב לעמוד שנכתב במחברת לפני יותר מחמישים שנה בכתב יד צפוף, שניסה לפענח ללא הצלחה. את המילים הוא הצליח להבין. החצי הראשון של העמוד נראה כאילו נכתב ברציפות, אבל מאמצע העמוד המילים לא הסתדרו. הוא הצליח לקרוא כל שורה, אבל לא היה קשר ביניהן.

הרב ברוק הוא חסיד חב״ד ומוציא לאור את משנתו של הרבי מלובביץ', הרב מנחם מנדל שניאורסון, שהחודש, ביום ג' בתמוז, ציין העולם היהודי 29 שנים להסתלקותו. כתב היד הצפוף שהדיד שינה מעיניו של הרב ברוק הוא כתב היד של הרבי. לאחר פטירתו של הרבי נמצאו במגירת שולחן העבודה שלו שלוש מחברות שחורות כתובות בכתב יד קטן ומסודר, רשימות שרשם לעצמו טרם מינויו לאדמו״ר השביעי של חסידות חב״ד. הרשימות, חלקן יומנים, נרשמו בידי הרבי בעבור עצמו. ראשי פרקים, שיחות תורניות שלו וגם קטעי יומן המתארים את דבריו של חותנו, האדמו״ר הקודם של חב״ד, הרב יוסף יצחק שניאורסון. קבוצת תלמידי חכמים עמלה מדי שבוע על דפים מהרשימות כדי לפענח אותם ולפרסם אותם לקהל חסידיו.

הכנה לגאולה

בארבע לפנות בוקר קפץ הרב ברוק ממיטתו באחת. הוא התלבש ואץ רץ למשרדו, והדליק את המחשב, מנסה לפענח בדרך אחרת את כתב ידו של הרבי. החצי הראשון של העמוד נקרא לפי הסדר, ואז נראה קו קטן מימין לשורה האמצעית. הרב ברוק קפץ לשורה התחתונה והתחיל לקרוא את העמוד בסדר הפוך, מלמטה למעלה. פתאום המילים הסתדרו, השורות התחברו, והמילים שכתב הרבי לפני עשרות שנים לעצמו הפכו מובנות גם לחסידיו.

הרב מנחם מנדל שניאורסון הוא אחד היהודים המשפיעים על עיצוב דמותה של היהדות מאז המחצית השנייה של המאה העשרים. הוא נולד באוקראינה בשנת 1902 לאביו הרב לוי יצחק ולאימו חנה, וכעבור שנים אחדות בתלמוד תורה עבר ללמוד אצל אביו, שהיה הרב הראשי של העיר יקטרינוסלב.

(צילום: דוד כהן / פלאש 90)

הוא התחתן עם בתו של האדמו״ר השישי לשושלת חב״ד, למד באוניברסיטאות בברלין ובפריז בשנים 1939-1929, ולאחר שהנאצים כבשו את צרפת הצליח להימלט ולהגיע לארצות הברית בשנת 1941. שנה לאחר מות חותנו, בי׳ בשבט תשי״א (1951),נענה להפצרות החסידים וקיבל עליו את תפקיד האדמו״ר השביעי של החסידות. עם הכתרתו לאדמו״ר הגדיר הרבי את משימת חייו: זירוז הגאולה והפיכת דורו לדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה. הוא מוכר כמי שחילק דולרים לצדקה למשחרים לפתחו, כמי ששלח שלוחים למקומות נידחים בעולם וכמי שחסידיו פועלים כדי שגברים יהודים יניחו תפילין ונשים ידליקו נרות שבת. דווקא עולמו התורני העשיר של הרבי נותר נסתר, נגיש רק לחסידיו וליודעי סוד.

גם היום, 29 שנים לאחר פטירתו של הרבי, לא כל תורתו יצאה לאור. חסידיו עדיין מוציאים לאור את שיחותיו. הרבי היה נושא בפני חסידיו שיחות, דברי תורה, הנחיות והוראות כיצד לנהוג ולפעול. הוא מסר שיחות אלה מתחילת שנת 1950 (שבט תש״י),לאחר פטירת האדמו״ר הקודם, ועד לנפילתו למשכב במרץ 1992 (כ"ז באדר א' תשנ״ב). אם כן, 42 שנה נשא הרבי שיחות ומאמרים לפני חסידיו בשבתות, בחגים ובימים טובים – עשרות ומאות שיחות מדי שנה. את רוב דבריו תיעדו חסידיו, בתחילה בכתיבה ובאמצעות 'חוזרים' חסידים שזכרו מילה במילה את דבריו והיו חוזרים על הדברים במוצאי שבת. עם השנים החלו החסידים להקליט את רבם בימי חול, ומתחילת שנות השמונים אף לתעדו בווידאו.

התיעוד הנרחב הזה גרם שחלק גדול מדבריו של הרבי עובד ועלה על הכתב: לפחות ארבעה כרכים לכל שנה. נוסף על כך הניח אחריו הרבי עשרות אלפי מכתבים ששלח לכל מי שפנה אליו, וחלקם מפורסמים בסדרת הספרים 'איגרות קודש', המתעדת את מכתביו, נכון להיום, עד לאמצע שנות השבעים. מכתביו באנגלית טרם תורגמו ופורסמו בצורה מסודרת, והמעיין הנובע של הרבי ממשיך להיות בלתי נדלה גם כמעט שלושים שנה אחרי פטירתו.

״אין ספק שלרבי הייתה תוכנית להפוך את העולם כולו לטוב ולהכין אותו לגאולה כפשוטו ממש. מאוד חבל שלציבור הדתי והחרדי אין מספיק מושג על הגאונות של הרבי בתורה. החיים של הרבי היו בעצם התורה. כל הדברים שהוא עשה השתלשלו מהתורה. לא הייתה דקה פנויה שבה לא עסק בלימוד התורה״. את הדברים האלה אומר מי שאחראי כיום להוצאת תיעוד שיחותיו של הרבי, הרב חיים שאול ברוק. הוא עושה זאת מחדר קטן וצפוף בקומה העליונה של המרכז העולמי של חב״ד, מהבניין הצמוד ל-770, מקום משכנו המפורסם של הרבי בברוקלין ניו יורק.

(צילום: אריה לייב אברמס / פלאש 90)

משמעות לכל מילה

השיחה איתו מרתקת. הוא מציג על מסך המחשב שלו כתבי יד סרוקים של הרבי, מהמגירות שלצד שולחנו הוא שולף מחברות מצהיבות שבהן תיעוד כתוב של שיחות הרבי בנות עשרות שנים, ומדי פעם הוא קופץ למסדרון ולחדר הסמוך ומביא אחד מספר שיחותיו של הרבי. הוא יליד ירושלים (1967),הילד האחרון למשפחת חסידים שמקורה בחסידי האדמו״ר החב״די הראשון, הרב שניאור זלמן מליאדי, בעל התניא.

הפגישה האישית הראשונה שלו עם הרבי הייתה כשהיה בן תשע. בביתו ובתלמוד התורה שלמד בו דיברו יידיש, ושפתו של הרבי היא גם שפת האם שלו. ״הגעתי לרבי לקראת חג השבועות, והייתי ביחידות אצל הרבי עם אימא שלי. כשנכנסנו הרבי ביקש מאימא להתיישב פעם ופעמיים, אבל היא המשיכה לעמוד, ואחרי זה הוא התחיל לדבר איתי.

"הרבי שאל אותי איפה אני לומד, מי המלמד שלי, מה אני לומד. למדנו פרק המפקיד, והרבי שאל עד איפה למדנו, מה זה שומר חינם, שומר שכר, כך במשך חמש דקות. הרבי פתח את המגירה, הוציא דולר – זאת תקופה שעדיין לא הייתה חלוקת דולרים מסודרת – נתן לי ואמר לי: בגלל שידעת אני נותן לך דולר לצדקה בארץ הקודש. אחרי זה הוציא מהמגירה מאה לירות ישראליות, זה היה שטר גדול עם תמונה של הרצל, נתן לאימא שלי ואמר לה לתת את זה לצדקה בארץ הקודש. והיחידות נגמרה.

"בשבט תשל״ט (ינואר 1979) היינו שוב אצל הרבי, גם אז הרבי שאל אותי מה אני לומד ובחן אותי במשך שמונה דקות. את 13 הדקות שהרבי הקדיש לי מהזמן היקר שלו אני משלם עד היום, ולא מספיק לשלם. אני צריך להחזיר את הזמן שהוא נתן לי״.

באותה תקופה פעל ב-770 מיזם חדשני: מרכז שידורים העביר באמצעות הטלפון את שיחותיו של הרבי לקהילות חב״ד בכל העולם. ״מגיל 11.5 הלכתי לשמוע כל שידור של הרבי. זה היה בשלוש וחצי או בארבע וחצי בבוקר, היינו הולכים לישיבה, כל הישיבה הייתה מתכנסת, והיינו שומעים שידור של התוועדות של הרבי. הייתי ילד, הבנתי את השפה, הבנתי דברים קלים.

"כאשר כבר למדתי בישיבה אחד ממגידי השיעור בישיבה, הרב מנחם וילהלם זכרו לברכה, ביקש לפני תחילת השיעור שכל אחד יגיד משהו ששמע מהרבי בשידור של ההתוועדות. הגיע תורי, ואני אהבתי לעשות שמח, בלגנים, אז אמרתי שהרבי אמר שמי שצריך לעשות ברכה אחרונה, שיברך (תזכורת שהרבי היה אומר לקהל שומעיו בסיום כל התוועדות, י"ס). כמובן, כל הכיתה פרצה בצחוק, אבל הרב היה מחנך ממדרגה ראשונה, והוא אמר לכיתה: מה אתם צוחקים, זה דבר שהרבי אומר תמיד, וכל מה שהרבי אומר חשוב. כל ההסתכלות שלי על ההתוועדויות של הרבי השתנתה. הבנתי שלכל הערה ולכל מילה יש משמעות וחשיבות״.

הרב ברוק ביקר עוד כמה פעמים בחצרו של הרבי במחצית הראשונה של שנות השמונים. כשהיה בן 18 הגיע ללמוד בישיבה ב-770, ומאז הוא שם. הוא התחיל מלמטה: לקח את הדפים המודפסים אל הכורך, הקליד את ההקלטות של הרבי לטקסט כתוב, הכין קפה וסנדוויץ׳ לרב יואל כהן, החוזר של הרבי שערך את מאמריו, הביא לו ספרים שביקש, עזר לו לכתוב, ולאט-לאט הצטרף לצוות שערך את שיחותיו של הרבי. כיום הוא עומד כאמור בראש ההוצאה לאור הרשמית של תורתו של הרבי בשפה העברית.

״הרבי אמר 1,568 מאמרי חסידות. 453 מהם היו חסרים ולא נכתבו, כמאתיים מהם היו בהקלטות, אחרים היו כתובים. התוועדויות רבות של הרבי נמשכו שעות ארוכות אחרי צאת השבת או צאת החג. בחורי ישיבה היו עושים הבדלה מיד, והיו רושמים את דבריו של הרבי בשעת דיבורם. עשרות ומאות התוועדויות של הרבי תועדו כך, והעבודה שלנו היא להגיע לכל התיעודים האלה, לערוך אותם ולפרסם אותם. הרבה מהמאמרים החסרים נמצאו שם. כיום חסרים לנו רק 31 מאמרים, ואני לא מתייאש״. עבודת החיפוש חובקת עולם.

11,000 שעות שיחות

הרב ברוק מתאר שהרבי עצמו היה מעורב בתיעוד משנתו, כיצד הנחה את הכותבים לערוך את שיחותיו, ללמוד קודם את מקורות השיחה, לעבד את הטקסטים כדי שיתאימו ללימוד כתוב ולא יהיו תמלול של שיחה בעל פה. ״התורה של הרבי זה משהו מידבק. אתה מתחיל ללמוד אותה ולא יכול לעזוב. שמעתי פעם הקלטה של הדרן של הרבי בנסיעה ארוכה, הגעתי למחוז חפצי בשעה אחת וחצי בלילה, ולא יכולתי לצאת מהרכב. הרגשתי שאני חייב להישאר עד הסוף. במצב כזה אתה מבין שהרבי לקח אותך. ובכל פעם שאני לומד שיחה או מאמר של הרבי אני מוצא בהם משהו חדש״.

היקף משנתו של הרבי חסר תקדים בתולדות היהדות. 1,907 התוועדויות, טקס חסידי שבו החסידים מתכנסים סביב הרבי בבית המדרש שומעים את שיחותיו ושרים ניגונים, 1,286 שיחות, שבהן הרבי אמר דברי תורה לחסידיו, כל זאת במשך יותר מ-11,000 שעות במצטבר. ״מאמרים הם ביאורים בחסידות המבוססים על קבלה. כאשר הרבי היה אומר מאמר, הקהל היה עומד, העיניים של הרבי היו עצומות, הייתה מטפחת סביב היד שלו, זה לא אירוע רגיל. שיחות יכולות להיות בענייני דיומא, ביאורים על התאריך שבו נמצאים, על דברי חז״ל וכדומה.

"במשך 15 שנה הרבי אמר שיחות מדי שבת שבהן הוא היה מבאר את דברי רש״י על התורה. את השיחות האלה החל הרבי לומר לאחר פטירת אימו בשנת תשכ״ה. החל משנת תש״ל החל הרבי לעסוק בביאורי אביו לספר הזוהר, ועסק גם בביאוריו של אביו לספר התניא, ובימי הקיץ היה עוסק בביאורים לפרקי אבות״, וגם בביאורים בשיעורים היומיים ברמב"ם.

הרבי שילב בין לימוד הנגלה של התורה לבין לימודי הקבלה והחסידות. ״בימי ההילולה של אביו, של אימו ושל אדמו״רי חב״ד היה עורך הדרן, סיום מסכת על אחת המסכתות בש״ס. לעיתים היה הדרן על כל הש״ס. ההדרנים של הרבי היו אורכים לפעמים כמה התוועדויות ברציפות. סך ההדרנים של הרבי הוא 174 הדרנים. 18 מהם על כל הש״ס.

(צילום: shutterstock)

"לרבי הייתה שיטה: לרוב הוא קישר את סוף המסכת לתחילתה. הוא הקשה על הגמרא וחיבר בין הנגלה לפנימיות התורה. זה משהו שהוא למד מאבא שלו. למשל, בהדרן על מסכת מכות משנת תשכ״ה הרבי בוחן את דרכו של רבי עקיבא בכל הש״ס, מדוע רבי עקיבא משחק כאשר שאר חבריו בוכים על מראה החורבן, מה דרכו של רבי עקיבא בעולם, מה השיטה שלו. את זה רואים בפנימיות העניינים.

"בעשור האחרון הרבי ייסד לימוד יומי של הרמב״ם וערך מדי שנה הדרן על הרמב״ם, וקישר בין ההלכה הראשונה לאחרונה. נוסף על כך יש רשימות של הרבי, המחברות שנמצאו במגירה שלו, ולכך יש להוסיף עוד 39 כרכים של ליקוטי שיחות, שיחות ערוכות שלו על פרשת השבוע שעברו את הגהתו ואישורו. וכמובן, איגרות הקודש של הרבי, 33 כרכים של מכתביו של הרבי שיצאו עד היום לאור וממשיכים לצאת. אין נושא שהוא לא נגע בו שם: רפואה, חינוך, שלום בית, פרנסה, ניהול מוסדות וכו׳. הכול נמצא שם, צריך רק למצוא את זה. ועדיין לא נגעו באיגרות של הרבי באנגלית. שם יש הרבה דברים שנוגעים לעולם הרחב. הרבי התכתב עם רופאים, פרופסורים, וירד לפרטי פרטים״.

גאולה

הרבי ראה בכל אדם שותף למשימה אדירה שקיבל עליו: זירוז גאולת ישראל וביאת המשיח. הוא המנהיג היהודי הראשון שפנה לאומות העולם בבקשה שיאמצו את שבע מצוות בני נח. ״הרבי ציטט עשרות פעמים את דברי הרמב״ם שעל אומות העולם לקיים את שבע מצוות בני נח שנצטוו עליהן ואף ביקש לפרסם הדברים בשפתם ולהשפיע עליהם בזה כדי שהעולם יהיה עולם טוב״.

הרבי לא עלה לארץ ומעולם לא ביקר בה, וזה היה נימוקו: ״רב החובל הוא האחרון לעזיבת הספינה״, וכל עוד יש יהודים בגלות הוא יישאר עימם. למרות זאת מסביר הרב ברוק כי הרבי ראה בארץ ישראל ארץ קדושה ושלח לשם שלוחים מחוץ לארץ להתיישב בה. הרבי התנגד למסירת שטחים תמורת שלום מסיבות של פיקוח נפש. ״על פי דין בשולחן ערוך סימן שכט: נוכרים שצרו על עיירות ישראל יוצאים עליהם בכלי זין אפילו בשבת, ואסור למסור אפילו שעל אחד מארץ הקודש. ואם באים בטענות, כל שהם צריכים לומר להם דברי רש״י בתחילת פירושו על התורה, שאם יבואו ויגידו שארץ כנען שייכת להם יאמרו להם: כל הארץ כולה של הקב״ה היא, הוא בראה וּנְתָנָהּ לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו״.

הילד חיים שאול ברוק היה צריך לקום לפנות בוקר ולדעת יידיש כדי לשמוע את קולו של הרבי מגיע מעבר לים. כדי לראות אותו הוא היה צריך לעלות על מטוס ולהגיע לניו יורק. היום מופצת משנתו של הרבי בסרטונים קצרים מדי יום ברשתות החברתיות. עשרות אלפים צורכים מדי יום את תורתו באמצעות כתוביות במגוון שפות. מפעל הנצחה אדיר משמר את תורתו ומנציח אותה לדורות הבאים.

איך חסידים ממשיכים להתקיים ללא אדמו״ר?

״כשהרבי הגיע אל התפקיד שלו הייתה לו תוכנית מוכנה: להכין את העולם לגאולה. בעשור הראשון היו רק שישים שלוחים, בעשור שאחר כך 130, בעשור הבא כבר 500. מספר השלוחים בעולם הכפיל את עצמו מאז הסתלקותו של הרבי, וכיום יש קרוב ל-6,000 שלוחים ב-102 מדינות. איך זה? זו הייתה התוכנית של הרבי.

"לבנות את הבניין לוקח זמן. להביא את הגאולה לוקח זמן. היום אתה רואה חב״דניקים שנולדו אחרי הסתלקותו של הרבי עולים על מטוס ופונים ליהודים בהצעה להניח תפילין. הילדים שלי הרבה יותר חזקים ממני, אני רואה אותם, אני משתגע. בכל מקום. זה בדם. הרבי שינה את העולם״.

באדיבות העיתון "עולם קטן"