הידברות לנוער: "אני מתחזק ויש כל כך הרבה מצוות, זה נראה לי קשה מדי. מה עושים?"

כל בעל תשובה שהגיע לישיבה של בעלי תשובה, או בעלת תשובה שהגיעה למדרשה של בעלת תשובה, הגיעו בשלב די התחלתי של ההתחזקות שלהם. הם הבינו שיש בורא עולם ושהתורה אמת, ורצו לתפוס בסיס חזק יותר. ולרוב מה שהעיניים שלהם קולטות בהתחלה זה את החבר'ה שנמצאים שם כבר שנתיים-שלוש, עם לבוש אחר, עם מראה שונה, אפילו עם איזושהי עדינות מסוימת בהתנהגות שקצת פחות רואים בסביבה הקודמת, ועוד משהו בהם שפשוט מקרין אחרת. "ככה אני רוצה להיות", אותם מתחזקים שזה עתה נחתו לישיבה/מדרשה מהרהרים לעצמם. אבל זה לא קורה בין לילה, וגם לא בין חודשיים. זה תהליך של התקדמות, יום אחר יום, שבו עוד נדבך במהות הפנימית משתנה, ועוד צעד של התקדמות בשמירת מצוות נעשית, וככה אט אט, בלי ששמים לב, הופכים יום אחד למי ששאפנו להיות.

תהליך של התחזקות הוא מסע פנימי ואישי, ואם עושים אותו מהר מדי, וללא קשב לנפש שלנו, עלולים לקרוס, להרגיש שזה כבד מדי ומייאש. אם מגיעים למצב שבו מרגישים כך זה אומר שאיפשהו טעינו בדרך, ולקחנו על עצמנו הרבה מדי מהר מדי. התחזקות היא בסופו של דבר תהליך שאמור להיות מלא סיפוק ואושר, על אף הקשיים והאתגרים שיש בדרך. בערך כמו אותו אחד שמטפס על הרי ההימלאיה, ומרגיש סיפוק מהמסע למרות ובזכות הקשיים שיש בדרך. הצורה הנכונה לעשות את העליות שבמסע ההתחזקות היא בהדרגה ובצעדים מתונים. עשו צעד של התקדמות, ולאחריו תנו לעצמכם זמן לעכל אותו, ללמוד אותו, לתת לו להפוך חלק מכם. לאחר שאתם כבר מרגישים שזה חלק מכם, עשו צעד אחד נוסף.

אל תפסיקו לעולם לשאוף למעלה, בכל גיל ובכל שלב. כולנו באנו לעולם הזה כדי להתקדם, ללא קשר לרקע ממנו הגענו, אבל צריך לעשות את זה בצורה נכונה ובריאה.

איך להתמודד עם קשיים בתהליך ההתחזקות? הרב זמיר כהן משיב: