"היא כל הזמן יורדת עלי, משפילה אותי ליד החברים שלי"

"מבחינתי, זה הניסיון האחרון שלנו. אם זה לא יצליח אנחנו נפרק את החבילה", אמר שלומי בכעס.

"נמאס כבר מהאיומים שלך", לעגה דפנה.

"אין לה שום כבוד אלי. היא מקטינה כל מה שאני עושה, היא יורדת עלי, משפילה אותי ליד החברים שלי, מזלזלת בכל ההישגים שלי, הופכת אותי לכזה קטן בכל המפגשים המשפחתיים, אני לא מוכן לזה יותר", פנה אלי שלומי, כועס.

"דפנה, למה התחתנת עם שלומי? מה מצאת בו?", שאלתי אותה.

"הוא היה כריזמטי מאוד, הרגשתי שהוא סוחף אחריו אנשים, כולם היו סביבו. אם הייתי יודעת שזה ישתנה ככה במהלך השנים האלה, לא הייתי מתחתנת איתו", אמרה.

"דפנה, יכול להיות שדרך ההקטנות האלה את בעצם אומרת לשלומי שאת רוצה את הקשר איתו?", פניתי לדפנה.

"יש לה דרכים משונות ליצור איתי קשר", אמר בכעס.

"אני מצטערת, אני לא זקוקה לו בכלל, ואני גם לא מרגישה שאני אוהבת אותו כבר", ענתה דפנה.

"בואי נבין לרגע מהי אותה אהבה שהרגשת כלפי שלומי כשהכרת אותו. שיתפת בעבר, שלפני שהכרת את שלומי, הקושי הגדול שהסתובבת איתו בחיים הוא חוסר משמעות גדול מאוד בחייך. הנוכחות של שלומי, שהיא חזקה ודומיננטית מאוד, גרמה לך לתחושת משמעות והגדילה אותך מאוד. את חיפשת להיות שייכת לשלומי".

"להיות שייכת לשלומי?", שאלה בפליאה.

"נוצרה אצלך תחושה ששלומי הוא בן אדם משמעותי מאוד, עם אישיות של מנהיג, וההשתייכות אליו הופכת אותך לבן אדם משמעותי מאוד. כי הוא מנהיג, והנה הוא לקח אותך תחת חסותו".

"אז מה הבעיה פה? למה היא נכנסת בי ככה ויורדת עלי כל הזמן?", שאל שלומי.

"כשדפנה חיפשה להגדיל את עצמה דרכך, זה אומר שהיא הרגישה שהיא פחות ממך. היא ניסתה להגדיל את עצמה דרך הזוגיות שלכם.

"דפנה, הדרך שבה את ניגשת למקום הזה היתה מתוך תחושה של נחיתות, והתחושה הזאת גורמת לך להרגיש קורבן תמידי בתוך הקשר, כי קשה מאוד להרגיש נחות כל הזמן. הוא מוצלח, כולם אוהבים אותו, הכל אצלו מעולה – ואני לא מוצלחת ממנו, לא בעבודה, לא בכישורים חברתיים, ואין לי היכולות שלו באופן כללי.

"הדבר הזה גרם לך להרגיש כל הזמן תסכולים עצומים. האגו לא אפשר לך להודות בזה ששלומי נותן לך משמעות, ואז נאלצת להשתמש בכל מיני דרכים עוקפות כדי להראות לו את הצורך שלך בשייכות אליו, כי לא יכולת להתמודד עם זה ישירות.

"זה שכל הזמן חיפשת להקטין אותו, זו הייתה הדרך שלך להשתייך אליו בלי להרגיש את תחושת הנחיתות, מעין ניסיון להיות שייכת אליו מצד אחד, ומצד שני – להיות בגובה שלו ולוותר על תחושת הנחיתות".

"נו? אז מה אני אמורה לעשות עם תחושת הנחיתות הזאת? הרי ברור שזה משהו בלתי נסבל", ענתה דפנה בכעס.

"הדרך המתוקנת היא להיות במצב של שפלות אמיתית. אני אסביר את זה דרך הקשר עם הקב"ה.

"להרגיש נחותה מהקב"ה זו הרגשה לא טובה ולא נכונה וזה, לא מה שהקב"ה רוצה שנרגיש. הדבר הזה ייצר עבודת השם בצורה כפייתית, מלאה ביראה ובתסכולים".

"אז את אומרת שהדרך הנכונה היא שאני צריכה להשפיל את עצמי?", שאלה דפנה בחשדנות.

"חס ושלום, ממש לא! אסור לך להשפיל את עצמך, המילה הנכונה בחסידות היא להיות בשפלות. שפלות, זה משהו אחר לגמרי.

"שפלות, פרושו של דבר, שאני מכיר בפער הזה שהקב"ה הוא כל יכול ואני כלום, וזה לא גורם לי להרגיש שאני מנסה לרצות אותו, אלא אני מכיר בעומק העניין שאני מוכן להתמסר אליו בלי שום גבול, מתוך הבנה שהוא המציאות האמיתית כאן, והאגו שלי הוא המציאות השקרית, אז ממילא אני מוכן להתמסר אליו עד הסוף.

"כשאני רואה שהקב"ה הוא המציאות האמיתית שנותנת חיים לכל חי, זה לא יוליד בי שום תסכול או קושי.

"אם אני מקבילה את זה לקשר עם שלומי, את מרגישה נחיתות מול שלומי, וזה גורם לך להרגיש קורבן. אבל במצב של שפלות, את מוכנה להכיר באמת, ולא מתוך כעס, תסכול או תחושת קורבנות, אלא מתוך הבנה אמיתית שאם אני אתמסר, זה יתן לי את המשמעות האמיתית העמוקה של החיים שלי.

"בשפלות אני לא מרגישה את הגאווה הזאת של 'איך זה יכול להיות שאני פחות ממנו'.

"דפנה יש בך מעלות, כוחות ועוצמות רבות. קודם כל הכירי ביכולותיך. לצידך יש לך בעל שגם הוא עם יכולות גבוהות, בדרכו שלו... לא את פחותה ממנו ולא הוא ממך. והשייכות שלכם זה לזו היא הדבר הגדול בחייכם. כך אתם מעניקים בית מלא בעושר ובגיוון פנימי.

יחסים הדדיים ואמיתיים לא יכולים להתרחש בלי כבוד אמיתי זה לזה, וזלזול וחוסר כבוד הם אחד הפרמטרים הכי דומיננטיים שמובילים לגירושין.

בהשראת הקורס המרתק של הרב אליהו לוי, "קוביית המרחב הזוגית".

חנה דיין hanna.tipul@gmail.com

לכל הטורים וליצירת קשר, לחצו כאן