"יזמתי את הטכנולוגיה למניעת טביעות, אחרי שחוויתי טרגדיה קשה"

אין מישהו שמגיע לים במטרה לטבוע, כולנו בטוחים ש"לי זה לא יקרה", וגם אם אנחנו רוחצים בחוף בלתי מוכרז זה "רק בשביל לשכשך את הרגליים". אבל הסטטיסטיקות מבהילות ומעידות בכל שנה על עשרות מקרים שבהם מתרחצים טובעים למוות בחופי ישראל.

הנתונים קשים מאוד לעיכול, והם אלו שעוררו את אדם ביסמוט, מייסד חברת 'סייטביט' (SightBit) לפתח פרויקט ייחודי, פרי פיתוח ישראלי, שמאפשר שימוש בטכנולוגיות מתקדמות למען ביטחונם ובריאותם של המתרחצים, מעבר למשקפת המציל.

נכון להיום הפרויקט קיים כבר בעשרות חופים ברחבי הארץ ובמקומות נוספים גם בחו"ל. אבל רק מעטים יודעים שהפיתוח נולד דווקא לאחר טרגדיה קשה, בה חזה ביסמוט מקרוב.

(צילום: חברת סייטביט)

פיתוח להצלת חיים

"זה קרה לפני בערך חמש שנים", מספר ביסמוט, "הזדמנתי לגמרי במקרה לאחד מחופי ים המלח, ובדיוק אז התרחשה במקום טביעה של אדם כבן שבעים. את מה שהתרחש על החוף לא אוכל לשכוח לעולם, היו שם צעקות וזעקות, אנשים שרצו לאורך החוף, ומציל שזינק למים וניסה לעזור, אך לא היה יכול להועיל, כי זה כבר היה מאוחר מידי. האדם טבע למוות, ועד היום אני זוכר את קריאות השבר, ובעיקר את חוסר האונים".

באותם ימים ביסמוט כבר ניהל חברה לקידום סטרטאפים ופיתוחים שונים, ואז התגבשה בליבו ההחלטה לעבוד על פיתוח למניעת טביעות. "חשבתי כל הזמן על כך שהמציל שראיתי על החוף לא באמת היה יכול להציל את האדם הטובע, כי הוא היה מרוחק ממנו, בחוף סמוך, ועד שהגיע אליו היה כבר מאוחר מידי. זה המצב גם ברוב מקרי הטביעות, שכן חלון ההזדמנויות מרגע שמתחילים לטבוע הוא קצר מאוד והזמן בדרך כלל לא משחק לטובתם של הטובעים, בפרט במקרים של עומס".

אז מה אתה מציע?

"כשניסיתי לחשוב עם הצוות שלי על פתרון הגענו מהר מאוד למסקנה שאם נזהה אדם בזמן טביעה, זה יהיה מאוחר מידי, לכן המערכת שלנו חייבת לכלול אלגוריתם שיצליח לזהות סכנות במצב של הים, ובהתאם לכך 'לנבא' לגבי אנשים מסוימים אזורים מסוכנים שהם מצויים בסכנת טביעה, ואם חלילה הם לא יעזבו את האזור, ייתכן מאוד שיקרה להם משהו.

"אחרי שנים שבהן ערכנו תצפיות בסוכות מציל שונות והשקענו בפיתוח ובעבודה על האלגוריתם, יצאנו במערכת מתקדמת שרותמת כלים של בינה מלאכותית וטכנולוגיית עיבוד תמונה לטובת מניעת מקרה הטביעה הבא. הרעיון של המערכת הוא בכך שהיא מנטרת ומפתחת בזמן אמת נתונים מסביבת החוף, ומסייעת לשירותי ההצלה בחוף על ידי קבלת תמונת מצב רחבה של גורמי סיכון למתרחצים בחוף. המערכת מראה למצילים על צג המחשב את מיקומי הרוחצים, היא מסבה את תשומת ליבם לסכנת טביעה אפשרית של מתרחצים המגיעים לאזורים מסוכנים, ואף מדווחת על שינויים בנתוני הים, כמו גלים וזרמים בלתי צפויים. היא אפילו מאותתת על תנועות שמבצעים המתרחצים שעלולות להכניס אותם לסכנה, כמו ילדים שמזנקים למים ללא מבוגר".

ומה לגבי חופים שאינם מוכרזים? איך נוכל לשמור בהם על המתרחצים?

"ברור שמלכתחילה עדיף לא לרחוץ כלל בחופים ללא שירותי הצלה, אך מכיוון שאנו מודעים לכך ש-90% מהטביעות מתרחשות דווקא בחופים כאלו, או בחופים מוכרזים מעבר לשעות הפעילות של תחנות ההצלה, כיוונו את המערכת באופן כזה שהאיתותים על טביעות יגיעו גם למצילים מחופים סמוכים, וכך הם יוכלו להרחיב את תחום השליטה שלהם ולהגיע גם לאירועים מרוחקים, עד כדי מרחק של קילומטר. אדגיש שוב: זה לרגע לא הופך את הרחצה בחופים בלתי מוכרזים למומלצת, אלא נעשה אך ורק במטרה לצמצם את מקרי הטביעות ולהציל חיים".

(צילום: shutterstock)

מבאר שבע תצא טכנולוגיה

ביסמוט מציין כי בימים אלו המערכת כבר קיימת בחופי רחצה רבים ברחבי הארץ, וכן גם במאגרי מים שונים. "אין לנו נתונים לגבי מספר הטביעות שחסכנו, ולעולם לא נוכל לדעת כמה אסונות נמנעו ברגע האחרון", הוא אומר, "אבל כשאני יושב עם מצילים ושומע בקולם את ההקלה הגדולה, אני מבין עד כמה שהפיתוח הזה היה נחוץ. רבים מהמצילים אמרו לי שכבר שנים שהם מרגישים שעבודתם נעשית באופן פרימיטיבי, ללא אמצעים טכנולוגיים שיקלו עליהם, וכעת הם יכולים לפעול במהירות רבה יותר. אגב, הפיתוח שלנו הגיע בשנה האחרונה גם לחופים ברחבי ארה"ב ואירופה, שגם בהם יש מכת טביעות קשה, וגם שם דיווחו בהתרגשות על מניעת אסונות. 

"באופן אישי מרגש אותי לחשוב שהכל מתחיל בפיתוח ישראלי, שמגיע דווקא מהדרום", הוא מוסיף, "שכן המיקום שאנו יושבים בו הוא בבאר שבע. דווקא מאזור הנגב היבש בו כמעט ואין מים, יצאה טכנולוגיה לאיתור טביעות".