ברית כרותה לשפתיים: זהירות, סכנה! משפט מצמרר אחד ששינה חיים

רחל אמנו כל כך רצתה ילדים עד כדי כך שהיא הוציאה מפיה ואמרה "הבה לי בנים, ואם אין - מתה אנכי". יעקב אבינו כעס עליה, ו'אור החיים' מבאר את הסיבה "לפי שהוציאה מפיה דבר קללה, שאמרה מתה אנכי".

כאשר יעקב אבינו ומשפחתו התכוננו לברוח מבית לבן, אביהן של רחל ולאה, גנבה רחל ללבן את התרפים שלו שזה סוג של עבודה הזרה, ויעקב אבינו לא ידע מכך. לבן רדף אחרי יעקב אבינו, וכשהוא הצליח להשיג אותו הוא שאל אותו מדוע הוא גנב לו את התרפים שלו, ויעקב אבינו השיב לו שהוא לא זה שלקח אותם, ואז הוסיף משפט ואמר – מי שגנב אותם לא יחיה. ורש"י מבאר כי מאותה קללה מתה רחל אמנו. ואכן רחל אמנו נפטרה בגיל 36, ונקברה על אם הדרך. יעקב אבינו כמובן לא ידע מכך שרחל היא זו שלקחה את התרפים, אותה אהב ועבד למענה במשך 14 שנים אצל לבן.

כמה פעמים שמעתם מישהי שגילתה משהו מפתיע אומרת לתומה "אני מתה"? כמה פעמים אנשים מספרים סיפורי זוועות ומדברים בגוף שני נוכח? הם יגידו "אתה לא מבין מה קורה בסין. אתה נכנס לניתוח, והרופא גונב לך איברים פנימיים בזמן שאתה מורדם, ואחר כך מספרים למשפחה שלך שהמצב שלך היה קשה ולא שרדת. גם בהודו המצב דומה, שם לוקחים כליות בלי שהמטופל יודע. אתה עובר ניתוח, ואם השאירו לך כליה אחת תגיד תודה" (זו לא המצאה, למקרה שתהיתם). כמה פעמים אתם אולי אומרים "אני לא אצליח", "אני בגילי כבר לא אתחתן" וכדומה? לדיבור שלנו יש כוח להגשים את עצמו. ואף אם אנחנו אומרים דברים ללא כוונה אמיתית שאכן יקרו לנו או לאדם עמו אנו משוחחים, יש להימנע מלומר דברים שליליים על עצמנו או בגוף נוכח לזה שמולנו.

האדם שהכריז על מותו

בית העלמין בפתח תקווה-סגולה הוקם בשנת תרמ"ט (שנת 1888 למניינם),עשר שנים אחרי יסוד המושבה. כשקידשו את חלקת בית העלמין כמנהג ישראל, אמרו האנשים שהשתתפו במעמד זה לזה בהלצה 'נו, מי יהיה כאן הנפטר הראשון?', ואחד מן הנוכחים אמר בהלצה 'אין לי בעיה להיות הראשון'. לא עברו עשרה ימים ואותו אדם נפטר בפתאומיות. וכך למעשה הוא אכן היה הראשון שנקבר בבית העלמין אותו חנך. כשקברו אותו החליטו רבני העיר לרשום על מצבתו את מה שאירע, על מנת שאחרים ילמדו על כוחן של מילים ליצור מציאות.

וכך נחרט על מצבתו: "הנפטר הראשון בבית הקברות הזה, איש ישר ר' ניסן ליב בן חיים גמזו ז"ל. איש גלמוד, שעלה לארץ עם בני עירו שהתיישבו במושבותינו, והתבטא עשרה ימים לפני פטירתו, בהיותו בריא ושלם, ואמר שהוא לא היה מתנגד להיות הראשון בבית הקברות הזה, ונפטר לבית עולמו ביום י"ט בתשרי תרמ"ט. תנצב"ה".

חז"ל אמרו "לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן" (מסכת ברכות, דף יט),וכן "ברית כרותה לשפתיים" (מסכת סנהדרין, דף קב; מסכת מועד קטן, דף יח),ובכך הם מלמדים אותנו לא להוציא מפינו דיבורים שליליים, שמא הם עלולים באמת להתגשם. מילים שאנו מוציאים מהפה יכולים ליצור מציאות, אפילו אם לא הייתה לנו כוונה אמיתית למה שאמרנו. ולכן חז"ל מזהירים אותנו לא לומר דיבורים רעים על עצמנו או על אחרים, אף אם נאמרים בשעת כעס, בדרך צחוק או בשפת סלנג. ולכן ביטויים כגון 'אני חולה עליך', 'אני מת עליך', 'נשבע בחיים שלי' וכדומה, כדאי בהקדם לסנן מתוך הלקסיקון שלנו, ולאמץ במקומם דיבורים חיוביים במובנם הפשוט.

האתגר השבועי

לעדכן גרסה בלקסיקון שלנו.

מה קורה לאדם שמקלל את עצמו? מה הבעיה במילה "כפרה", ואלו מילים נפוצות יכולות להזיק לאדם אם יאמר אותן? הרב אליהו עמר בקטע קצר וחשוב: