"את לא מבינה בכלל איזה קשר היה בינינו בתחילת הנישואין"

"חורבן הבית! זה בדיוק מה שאנחנו מרגישים. הגענו למצב שאנחנו לא מסוגלים לראות יותר אחד את השני, אנחנו מיואשים ומרגישים שאין לנו עוד מה לעשות ביחד", אמרה רותי בצער נורא.

"את יכולה קצת לספר לי איך היה הקשר ביניכם בתחילת הנישואין?", שאלתי אותה.

"את בכלל לא מבינה איזה קשר היה בינינו בתחילת הנישואין. כולם הסתכלו עלינו ואמרו שמעולם לא ראו זוג שמאוהב כל כך זה בזו, אמרו לנו כל הזמן שאנחנו זוג משמים", רותי סיפרה.

"אני הרגשתי שאני רוצה להיות איתה כל הזמן", הוסיף אריה.

"אני לא רציתי שהוא יעזוב אותי לרגע", המשיכה רותי.

"נהניתי מכל רגע שהיא הייתה לידי, אבל אנחנו חייבים להיות כנים עם עצמנו ולהתמודד עם האמת, ולהשלים שכל הקסם הזה פשוט נגמר. השתנינו, זהו. אנחנו לא מצליחים יותר למצוא עניין זה בזו", חרץ אריה.

"כל התהום הקשה הזאת שנמצאת ביניכם, זו הזדמנות חייכם ללמוד לאהוב באמת זה את זו", התערבתי.

"ללמוד לאהוב? זה מה שאנחנו מנסים לספר לך. שהייתה אהבה ענקית, והיא כבתה, וכל הניסיונות בכל הטיפולים הזוגיים שעברנו מעידים שהיא גם לא תחזור", התנגד אריה.

"כל האהבה הגדול הזאת שהייתה ביניכם, זה היה בגלל שקיבלתם מענה רגשי לצרכים הנפשיים שלכם.

"אתה קיבלת מרותי תחושה גדולה מאוד של אכפתיות, ובכך היא פתרה לך את תחושת הבדידות בחיים. "את קיבלת מאריה תחושת ביטחון, ובכך הוא פתר לך את החוויה של חוסר הביטחון והפחדים בחיים.

"חיצונית זה ממש היה נראה כמו אהבה, אבל מה שבאמת היה – זה מילוי חזק מאוד של אינטרסים נפשיים. כשהאינטרס חזק מאוד, אז יכולת ההכלה שלי בקשר הופכת להיות תלויה במימוש האינטרסים. אם הצלחתי לממש את האינטרס, אז שווה לי להכיל את הקשר, לא משנה כמה גרוע הוא. ואם לא הצלחתי לקבל את האינטרס – אז אין פה אהבה, וכנראה צריך להיפרד.

"חשוב מאוד להבין, כל זה לא נעשה בצורה מודעת… אבל מרגישים את זה חזק מאוד".

"אמרת לנו את זה גם בפעם הקודמת, ואני לא יכולה שלא לשתף אותך שממש כואב לי לשמוע שזה היה מאינטרסים. אני מרגישה מנוצלת וגם מנצלת, וזה לא הגיוני, כי אני ממש הרגשתי שזו אהבה", אמרה רותי.

"אני יודעת, זה באמת לא נעים, אבל זה המניע של כל הקשרים בעולם, פשוט זה עטוף בכל מיני מילים יפות וציורים רומנטיים. כשאנחנו באים לטפל בצורה אמיתית בקשר, צריך להזיז את כל הדמיונות והתפאורה שאנחנו מלבישים על המניעים שלנו, כי זה מסתיר ומקשה לנתח את הקשר".

"אבל למה הצלחנו למלא זה לזו את האינטרסים בשנים הראשונות? למה זה לא יכול היה להימשך?", שאלה רותי.

"כי הציפיות, במהותן, אף פעם לא באמת מתממשות. זה רק דמיון זמני וחולף, שכל אחד באמת מקבל את מה שהוא רצה מהקשר.

"אתם הייתם מלאים באורות גדולים, והייתם בטוחים שאתם ממלאים זה לזו את הצרכים הרגשיים. העולם הדמיוני הזה התחיל להיסדק עד שהגיע למצב שבו אתם לא מעוניינים זה בזו יותר".

"אז מה יש לי להישאר פה, אם אני לא מקבלת ממנו את מה שהנפש שלי צריכה?", התלוננה רותי.

"את אומרת שהאינטרסים שלנו היו רעים?", שאל אריה.

"אין כזה דבר אינטרס טוב או רע, כל העניין הוא כמה חזק אתם חווים אותו, כמה האינטרס משתלט עליכם.

כשאתם חווים חזק כל כך את האינטרס, אז הציפיות שלכם מהקשר הן עצומות. אתם מכניסים דין גדול מאוד לקשר, וזה מכניס אחד את השני למתח גבוה מאוד, שלא ניתן באמת לעמוד, בו כי אי אפשר באמת למלא את כל הציפיות אחד של השני.

"עם השנים, לאט לאט הרבה מהדמיונות שלכם התנפצו, והתחלתם לחיות את המציאות. שניכם גיליתם שאתם לא באמת יכולים למלא את הציפיות אחד של השני, אז מה שקרה זה שנוצרה תהום גדולה מאוד מאוד ביניכם".

"אז מה עושים? את חושבת שעוד יש סיכוי לקשר הזה?", שאלה רותי.

"כן. מה שאנחנו נעשה פה זה לקחת את התהום הגדולה הזאת שנוצרה ביניכם, את חורבן הבית הקשה, ונהפוך אותו למקפצה, לממד גבוה יותר שבו תלמדו לאהוב זה את זו".

"אבל הפעם אהבה אמיתית", השלים אריה.

"נכון…", חייכתי. "אהבה אמיתית דורשת קפיצה לתוך התהומות. זה הולך להיות מפחיד, אבל זה משתלם! מבטיחה לכם, אתם רק צריכים להעז…".

נכתב בהשראת הקורס המרתק של הרב אליהו לוי, "קוביית המרחב הזוגית".

חנה דיין hanna.tipul@gmail.com

לכל הטורים וליצירת קשר, לחצו כאן