היזם העסקי ברעיון חדשני: "נקים בישראל כפר לחולי דמנציה"

כשפורסם לפני כשבע שנים על כך שהוקם בהולנד כפר מיוחד לאנשים עם דמנציה ואלצהיימר, זה היה נשמע כמו חלום. מדובר בכפר שלם, עם מבנים, חנויות ואפילו בתי קפה, המאפשרים לחולי הדמנציה לשוטט בבטחה, ולהמשיך את חייהם ככל האפשר על אף הקושי והמגבלה. כל מי שמלווה אדם המאובחן בדמנציה, יודע עד כמה שפתרון כזה הוא המתנה הגדולה ביותר שניתן לתת לחולה שיכולת הזיכרון שלו הולכת ופוחתת.

החלום הזה היה נראה עד כה רחוק מאתנו מאוד, אלא שלאחרונה מתברר שיש מי שמנסה ליישם את הרעיון גם כאן, בישראל. זהו צהל לוי, איש עסקים שעוסק במשך שנים רבות בייזום ופיתוח פרויקטים בתחום הרפואה, באירופה ובמדינות נוספות.

חיים של עצמאות

"אני איש עסקים ולא רופא", מדגיש צהל, "אבל נושא הדמנציה והאלצהיימר החל לעניין אותי לפני כשנתיים, כששמתי לב שמספר החולים הדמנטיים במדינת ישראל עולה עם השנים, אך כמעט אין חשיבה עבורם לטווח הארוך לגבי תקציבים ומדיניות. כשבדקתי מה קורה בחו"ל – בארה"ב ובאירופה, ראיתי שבמדינות רבות המצב זהה לזה שבארץ, אך יש מדינות מסוימות כמו הולנד, איטליה, קנדה וארה"ב שבהן הצליחו יזמים להקים כפרים מתאימים ובטיחותיים המותאמים לחולי הדמנציה, ובכך הם מעניקים להם רווח והצלה של ממש. מיותר לציין  שבישראל לא קיימת עדיין אף יוזמה דומה, ולכן החלטתי לקחת על עצמי את המשימה, ולנסות לבדוק אם אפשר לקדם זאת".

התוכנית של צהל ושל שותפיו לפרויקט היא ללא ספק מעוררת השראה. "אנו שואפים לרכוש או לחכור קרקע של 35 דונם ולהקים עליה 14 אלף מטר בנוי, במטרה לייצר כפר אמיתי שיאפשר לאנשים עם דמנציה להתגורר במבנים שיוקמו במקום, באופן כמה שיותר עצמאי", הוא מפרט. "התושבים יקיימו אורח חיים עצמאי ככל האפשר וזאת כמובן עם פיקוח מלא של אנשי הצוות.

"חלק מתושבי הכפר גם יוכלו לצאת לעבוד, כי יהיו שם מקומות עבודה המותאמים להם", הוא מוסיף, "כך למשל בחנות הסופר שנקים בכפר יעבדו אנשים משלושה סוגים – אנשי צוות, מתנדבים וכן אנשים החיים בכפר. יהיו בכפר גם מספרה, חדר מוזיקה ופינת חי שאליה יוכלו הדיירים לקחת את נכדיהם בזמן שיבקרו אותם. יהיו מטבח וחדר אוכל, שם יאכלו הדיירים מידי יום, אך כמובן שמי שמעוניין לבשל בביתו ומסוגל, יוכל לעשות זאת בכוחות עצמו, ואנו גם נעודד זאת".

(צילום: shutterstock)

צהל מדגיש שהרעיון של הכפר הוא לא להכריח את האנשים לפעול, אלא לעודד אותם לעשות זאת על ידי נתינת האפשרות. "אם יש דייר שאוהב, רוצה ויכול לעבוד בגינה ולשתול פרחים, המתנדבים שלנו יעזרו לו להשיג את החומרים הנדרשים ולאתר קרקע מתאימה, ואם יש מי שרוצה לרחוץ כלים במטבח, הוא יוכל לעשות זאת, כשמתנדב משגיח לשם ביטחון אישי. אני משער שיהיו גם אנשים שלא ירצו לעשות כלום, וזה גם בסדר, כי זהו סוד הקסם של המקום - זה יהיה כפר ליברלי ומאפשר. המתנדבים ואנשי הצוות שלנו יעודדו את הדיירים לפעילות כדי לאפשר את מקסימום מיצוי היכולת שלהם, אך לא ידחקו בהם מעבר לגבול שהם מסוגלים או רוצים".

ומה עם בני הזוג שאינם דמנטיים? גם הם יוכלו להתגורר בכפר?

"מי שירצה יוכל להתגורר בכפר, ומי שלא יהיה מעוניין – יוכל לבוא לכפר לשעות רבות ביום. כל אחד לפי מה שמתאים לו".

אתגר הבירוקרטיה

צהל מדגיש כי הרציונל שעומד מאחורי הכפר מבוסס על הכפרים האחרים הקיימים בעולם, בהם הוא ביקר בטרם שהגה את הרעיון, ועם חלקם הוא מתנהל בשיתופי פעולה. "יש לא מעט מחקרים שנעשו על אותם כפרים, והוכיחו שהשיטה הזו מורידה את התלות של חולי הדמנציה, היא מאריכה את תוחלת החיים שלהם, ואף מפחיתה מקרי אלימות", הוא מפרט.

"כשאני חושב על מה שקורה בארץ, ברור לי שזו יוזמה כל כך מתבקשת, כי נכון להיום האופציות שעומדות בפני אדם עם דמנציה הן להישאר בביתו, דבר שעלול להכביד מאוד על המשפחה ואף הופך לקשה יותר מיום ליום, או לעבור למוסד סיעודי, שם אמנם ידאגו לו לאוכל ולניקיון, אבל לא יהיו שם באמת גירויים שיעניקו לו סיבה לקום בבוקר ויכניסו לו שמחה לחיים. אנחנו באים מתוך גישה אחרת, שאומרת: 'נכון שהמחלה הזו קשה ופרוגרסיבית, אין אפשרות להחזיר בה את המצב אחורה, אבל אפשר לנצל לפחות את הזמן שנשאר כדי לספק לאנשים האלו חיים שיעניקו להם יותר שמחה ורצון לחיות'. הכפר שלנו יהיה מלא בצמחייה ירוקה, בספסלים, עצים, מתקנים, בעלי חיים, ובעוד הרבה דברים שיאפשרו להם לחיות חיים קצת יותר מתוקים. זה יצריך מחשבה, אבל אנחנו לגמרי ערוכים לכך ובשביל זה אנו כאן".

(צילום: shutterstock)

בכפרים בחו"ל ניסו לשחזר בתים מן העבר ועוד אלמנטים מן ההיסטוריה, כדי שיעוררו את זיכרונם של הדיירים. האם גם אצלכם זה יהיה כך?

"אכן, יש לנו תוכנית דומה, אמנם לא בדיוק כפי שנעשה בחו"ל, אך עם הרבה מחשבה על סביבת המגורים שתעזור לדיירים לגשר בין החיים שהכירו בעבר לבין אלו שיהיו להם מעתה. יש לנו הרבה רעיונות יצירתיים ופיתוחים שנקדם בנושא הזה".

ומתי הכפר עומד לקום?

"בשלב זה אנו בוחנים היתכנות להקים את הכפר באזור עמק יזרעאל, בעיקר הודות להיענות יוצאת דופן של המועצה והמנהיגות האזורית. כבר חברנו עם ארגונים ויזמים המעוניינים שנקים שם את הכפר, ואנו נמצאים בשלב מתקדם מאוד, אך עדיין זה לא סופי, וייתכן שהכפר יוקם בסופו של דבר במקום אחר. אנו ממשיכים לבדוק את האפשרויות, וגם יודעים שהמשימה תיקח זמן והיא לא תהיה פשוטה".

כשצהל אומר את הדברים האלו הוא מבליע אנחה. "לצערי, ככל שאנו מתקדמים בפרויקט, כך אנו מבינים עד כמה שהמשימה הזו עומדת להיות מאתגרת מאוד. מדובר במיזם ראשון מסוגו שאין שום דבר דומה לו בכל הארץ, לכן קשה כל כך להשיג את האישורים הנדרשים ממשרד הבריאות ולעמוד בכל הרגולציות. האמת היא שבשלב מסוים הציעו לי להקים את הכפר במדינות שכנות, ומבדיקת העניין זה נראה באמת קל יותר ומבטיח. כיזם עסקי אני חושב שזה רעיון לא רע, אבל עדיין יש בי רצון לעשות את זה בארץ ישראל. הלוואי שנצליח".