בין המצרים: איך מתחברים לצער השכינה? 5 עצות שיעזרו לכם להרגיש את הגלות

אלפיים שנה שכבר אין לנו בית מקדש, ירושלים אבלה ורוח החיים ניטל ממנה. בית המקדש היה המקום שחיבר בין שמים לארץ, בין עם ישראל לאבינו שבשמים. המציאות האלוקית היתה מורגשת, החיבור הפועם והחי אל ה' היה מתגלה לנגד עיני עולי ירושלים. וכעת, מחיצה של ברזל מפרידה בינינו. וצרות הגלות אופפות אותנו מכל עבר – יהודים שרחוקים מהקב"ה, ילדים שמגיעים בכל יום לבית הספר בתוך ארצנו ואינם יודעים מהי אותה קריאה שחרוטה על ליבו של העם היהודי – 'שמע ישראל, ה' אלוקינו ה' אחד', פירוד עמנו, אנטישמיות, מלחמות וטרור, עוני ומחלות, אימהות שכולות ונשים אלמנות וילדים יתומים, בתים שמתפרקים וילדים להורים גרושים, קריאות שנאה לשומרי התורה מתוך אומתנו ובתוך ארצנו. וכל אלו הן צרות הגלות, צרות שנובעות מגלל הריחוק. הריחוק שלנו מבורא עולם, הריחוק ממה שהקב"ה מבקש ורוצה מאיתנו, ולכן – אין אנו זכאים לבית מקדשנו.

ועל כך בוכה השכינה, מתפלשת באפר.

ואם עד קריאת שורות אלו הלב עדיין לא מספיק פתוח ומרגיש את צער הגלות, הנה כמה עצות שייסעו לכם להתחבר אל אבלות בין המצרים:

1. הדבר הראשון הנדרש על מנת להתחבר לימים אלו של צער הגלות והחורבן הוא לנהוג במנהגי אבלות. מנהגי האבלות מסייעים לאדם להתחבר ולהרגיש את מהותם של ימים אלו, בבחינת 'אחרי הפעולות נמשכים הלבבות' (ספר החינוך, מצוה טז). פעולות חיצוניות מסוגלות לעורר את פנימיות האדם ולהשפיע על תחושותיו. אי אפשר להתחבר לחורבן ובד בבד לשמוע מוזיקה קצבית, או להתחדש בבגד יפה, או ברהיט נחמד לבית.

רוצים לדעת מהן הלכות האבלות של ימים אלו? כנסו וקראו:

כל מה שצריך לדעת מי"ז בתמוז ועד תשעה באב: הלכות ימי בין המצרים

דינים הנוהגים מראש חודש אב ובשבוע שחל בו תשעה באב

2. דרך טובה להתחבר אל אווירת ימי בין המצרים, היא לקרוא מאמרים וספרים העוסקים בגלות ובחורבן בית המקדש, וכן בצרות שעם ישראל עבר לאורך הגלות. ספרים מומלצים הם: 'שיחות הרב דוד שמשון דוד פינקוס – גלות ונחמה'; 'על חומותייך – על אלה אני בוכיה' מאת הרב מאיר למברסקי , המתאר את מאורעות חורבן הבית על פי דברי חז"ל ורבותינו; 'בצאתי מירושלים' של גנענדל קראהן – סיפורי חורבן בית המקדש הראשון והשני, בליווי איורים. וכן בחנויות ספרי קודש תוכלו למצוא מגוון ספרים נוספים ברוח התקופה.

3. יש הנוהגים לומר תיקון חצות לאחר חצות הלילה, בכל לילה בימות השנה. בימות בין המצרים יש הנוהגים לומר תיקון חצות פעם אחת נוספת, לאחר חצות היום. תיקון חצות מורכב משני חלקים – 'תיקון רחל', המורכב מפסוקים של בכי, צער ומספד על חורבן בית המקדש, ו'תיקון לאה', בו פרקי שבח, בקשה והודאה לה'.

את נוסח התיקון ניתן לומר ביחידות, ואומרים אותו כאשר יושבים ארצה ולאחר חליצת נעליים.

ישנם מועדים במהלך השנה בהם אין אומרים 'תיקון חצות', ולעיון ראה סעיף נ"ה כאן. וחלק מן המועדים בהם אין לומר תיקון רחל, וכך גם בתקופת בין המצרים הם: ערב ראש חודש וראש חודש – אין אומרים תיקון רחל. ובליל שבת אין אומרים כלל תיקון חצות (ילקוט יוסף על הלכות השכמת הבוקר, סימן א', מהדורת תשס''ד, עמוד רא).

לגבי ליל תשעה באב – אומרים 'תיקון רחל' בלבד ואין אומרים 'תיקון לאה' (ילקוט יוסף על הלכות השכמת הבוקר, סימן א', מהדורת תשס''ד, עמוד רא). וביום תשעה באב עצמו אין לומר כלל תיקון חצות (יוסף אומץ; מבשרת ציון, חלק אורח חיים, בשם החיד"א).

קראו גם:

תיקון חצות – מה זה, איך עושים אותו ומה הנוסח שלו?

דיני תיקון חצות מהספר 'ילקוט יוסף'

צפו בתיקון חצות שנערך בצהרי היום בישיבת כסא רחמים בבני ברק, והרגישו מקרוב את התחושות:

4. מומלץ ללכת לשיעורים בנושא בין המצרים, המתקיימים בבתי המדרש ובתי הכנסת. כמו כן, בתשעה באב כדאי להיות נוכחים בבית הכנסת, לשבת על הרצפה יחד עם שאר מתפללי בית הכנסת ולומר את מגילת איכה וכן קינות לתשעה באב.

מה יש במגילת איכה שמעביר את תחושות הכאב והחורבן? גולן אזולאי בשיחה עם בנימין דנשימן על הטקסט, השירה והניגון שבמגילת איכה:

קראו גם:

10 עובדות על מגילת איכה

מגילת איכה לקריאה קלה ונוחה המותאמת לסמארטפון

5. ליקטנו עבורכם את השיעורים החזקים ביותר, שיפתחו לכם את הלב ויגרמו לכם להתחבר אל חורבן בית המקדש. צפו:

מדוע מתאבלים בתשעה באב? הרב זמיר כהן בשיעור מרתק על המשמעות של חורבן בית המקדש בימינו:

הרב יצחק פנגר בשיחה נוגעת ללב: "תשעה באב – מה עוד נשאר לעשות"?

הרב יצחק פנגר בשיעור מרטיט שמסר בתשעה באב – למה המשיח עדין לא הגיע?

הרב יצחק פנגר בשיעור עוצמתי שהעביר בתשעה באב – "איפה אנחנו?"

"די! פשוט די!!": הרב פנגר בשיעור כואב לתשעה באב

תשעה באב: הרב פנגר בשיחה כאובה על מצבנו

קראו גם:

איך אפשר להתחבר לחורבן הבית לאחר 2,000 שנה?