היסטוריה וארכיאולוגיה
מטבע כסף נדיר מימי המרד היהודי ברומאים נחשף במדבר יהודה
המטבע הנדיר התגלה במסגרת מבצע סקר מערות מדבר יהודה. בצדו האחד נכתב "ירושלם קדשה" בכתב עברי קדום
- הידברות
- פורסם ח' אב התשפ"ג |עודכן
מטבע הכסף כפי שנמצא בשטח (צילום: אמיר אלג'ם, רשות העתיקות)
מטבע חצי שקל נדיר, עשוי כסף, בן כ-2,000 שנה, מימי המרד הראשון של היהודים ברומאים, נחשף במדבר יהודה, באזור עין גדי. על המטבע נכתב "ירושלים קדשה" בכתב עברי קדום.
המטבע, המתוארך על ידי רשות העתיקות לשנת 66 או 67 לספירה, התגלה במסגרת מבצע סקר מערות מדבר יהודה שמנהלת הרשות בשיתוף עם משרד המורשת וקצין מטה ארכיאולוגיה במנהל האזרחי זו השנה השישית. מטרת המבצע להגיע לאוצרות הארכיאולוגיים לפני שודדי העתיקות.
לאחרונה, במסגרת הסקר הבודק כל מערה ונקיק, הגיעו מפקחי רשות העתיקות למקטע מצוק באחד הנחלים באזור עין גדי. בפתח אחת המערות הם הבחינו במטבע העשוי כסף כשהוא מבצבץ על פני הקרקע. אחת ההשערות היא שהמטבע נפל מכיסם של מורדים שירדו למדבר במהלך המרד – אולי בדרכם לעין גדי הסמוכה. אירוע כזה יכול להסביר כיצד הגיע המטבע מירושלים למדבר.
יניב דוד לוי, חוקר בענף מטבעות ברשות העתיקות, מסביר מדוע הכתובת על המטבע "ירושלם קדשה" נכתבה בכתיב חסר: "ייתכן כי הדבר מהווה עדות לתהליך גיבוש הכתובת, כאשר בשנים המאוחרות יותר של המרד הכתובת 'ירושלים הקדושה' נכתבת בכתב מלא". לוי מציין, כי "במרכזו של המטבע מופיעים שלושה רימונים, אשר מהווים כסמל המוכר ממטבע הלירה הישראלית, ששימשה את מדינת ישראל עד לשנת 1980".
בצדו השני של המטבע מופיע גביע ומעליו נכתבה האות העברית א', המציינת את השנה הראשונה לפרוץ המרד, וכן הכתובת "חצי השקל" המציינת את ערך המטבע. הגביע היה סמל אופייני למטבעות ששימשו את האוכלוסייה היהודית בשלהי תקופת בית המקדש השני. מטבעות אלו נטבעו בערכים של "שקל", "חצי השקל" בימי המרד הראשון ברומאים שהסתיים בחורבן בית המקדש השני בירושלים.
בהתאם לציווי "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" שבעשרת הדיברות, היהודים נהגו להטביע על המטבעות סמלים מעולם הצומח ומוטיבים של חפצי קודש דתיים. מנגד, האוכלוסייה הפגאנית הציגה על המטבעות מוטיבים מחיי היום-יום שכללו פני קיסרים ובעלי חיים.
ברשות העתיקות מציינים, כי נראה שהמורדים היהודים טבעו מטבעות כסף וברונזה משל עצמם, עם מוטיבים וסמלים יהודיים, וזאת כמעין פעולה של התרסה ויצירת כלכלה פנימית של המרד. מכאן, שאין זה מפתיע שהמורדים בחרו להשתמש במטבעות אלה בכתב העברי הקדום, אשר היה נפוץ מאות שנים קודם לכן, ולא בכתב היווני שהיה בשימוש בימי בית המקדש השני.
"מטבעות מהשנה הראשונה למרד, כדוגמת המטבע הזה שנחשף במדבר יהודה, הינם נדירים", מוסיף יניב דוד לוי ומסביר. "בתקופת בית המקדש השני, נהגו עולי הרגל להעלות מס לבית המקדש בערך של מחצית השקל. המטבע המקובל לתשלום מס זה היה, במשך כמעט 200 שנה, 'השקל הצורי'. כשפרץ המרד, הנפיקו, כאמור, המורדים מטבעות חלופיים. אלה נשאו את הכיתוב 'שקל ישראל', 'חצי השקל' ו'רבע שקל'".
אמיר גנור, מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, הדגיש כי "מציאת מטבע מחצית שקל כסף משנה א' בפעילות ארכיאולוגית מסודרת הינה אירוע נדיר בארצנו בכלל, ובמדבר יהודה בפרט. כל ממצא שמתגלה בסקר מוסיף מידע נוסף על ההיסטוריה של העם והארץ. הממצא ממחיש כמה חשוב לסקור באופן שיטתי ומקצועי את כל שטח מדבר יהודה. אלמלא מבצע הסקר, יכול היה המטבע ליפול לידי שודדי עתיקות ולהימכר בשוק העתיקות למרבה במחיר. במהלך שש שנות המבצע תיעדנו למעלה מ-800 מערות ומצאנו אלפי ממצאים ערכיים וחשובים".