האם מותר לכתוב פסוקים בהזמנות? האם מותר לפזר מלח על שלג? והאם מותר לחגוג את "חג ההודיה" האמריקאי?

בני זוג שנשואים שלוש שנים ועדיין לא זכו לפרי בטן, קיבלו היתר מרב מוסמך לפנות לטיפולי פוריות, והרופאים קבעו להם טיפול ביום חמישי. כיוון שהם יצטרכו לקבל זריקות שגורמות להוצאת דם ביום שבת קודש, האם עליהם לדחות את הטיפול למועד אחר שלא יהיה סמוך לשבת?

כיון שפריה ורביה היא מצוה גדולה המזרזת את הגאולה, מותר לעשות טיפולים אלו אפילו ביום חמישי, ואין צריך לדחות אותם לזמן אחר (שו"ת ברוך אומר חלק שני סימן קס"ח עמוד שמ"ד).

אחד החגים של הגויים בארה"ב נקרא "חג ההודיה", בו הם אוכלים תרנגול הודו, וגם היהודים האמריקאיים עושים את יום זה יום חג. האם יש בזה איסור הליכה בחוקות הגויים?

אין בזה איסור – לא משום חוקות הגויים, ולא משום אביזרי עבודה זרה, אך שב ואל תעשה עדיף (שו"ת 'דברות אליהו' של הרב הגאון רבי אליהו אברז'ל שליט"א ראב"ד בירושלים לשעבר חלק תשיעי סימן כ"ה, וראה שם את ההסבר).

עץ שנעקר ונטעוהו במקום חדש, האם יש בו דין ערלה?

אם עקרו עץ עם העפר שסביב לשורשיו, מעריכים אותו על ידי מומחים: אם העץ יכול לחיות בעפר שבא עמו בלא תוספת עפר אחר (היינו שמומחים ראו שלא תיפסק חיותו של העץ מעת שעקרוהו, ועד שישתרש בקרקע במקומו החדש כעבור 14 יום) – הרי זה כנטוע במקומו, וסופרים לו ערלה מהנטיעה הראשונה.

אם העץ לא יוכל להתקיים בעפר שעמו 14 יום – העץ חייב בספירת שנות ערלה מחדש (ילקוט יוסף מצוות התלויות בארץ כרך ב' פרק ז' סעיף ג' עמודים תצ"ב – תצ"ג, וראה שם את שאר הפרטים).

(צילום: shutterstock)

אברך אוסף ילדים בשבת לאמירת תהילים ושירי שבת, ובסוף הפעילות הם מקבלים עול מלכות שמים בהתרגשות רבה. הפעילות מתקיימת בפארק, ותוך דקות מתאספים חילונים שבאים ומסריטים את המתרחש. האם עליו להמשיך או להפסיק בפעילות? 

לא יפסיק, אך יבקש שלא לצלם, ויסביר בנועם שהצילומים חוסמים את התפילות מלהתקבל ולכן אנו דורשים להימנע מלצלם. כך אין חילול ה' אם הם ימשיכו בצילום (הרב הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, הובאו דבריו ב"ופריו מתוק" עמודים 445 – 446).

האם ומתי צריך לכרוע ב"מודים דרבנן"?

הכריעה שכורעים ב"מודים דרבנן" צריכה להיות בשעה שאומר "מוֹדִים אֲנַחְנוּ לך", ויש אומרים שצריך לכרוע גם בסוף מודים דרבנן, וטוב לחוש לכך (הלכה ברורה חלק שישי עמוד שכ"א).

האם וכיצד ניתן לאכול תותים טריים? והאם נכון שצריך לבדוק אותם בזכוכית מגדלת?

אין איסור באכילת תותים ללא בדיקה בזכוכית מגדלת.

אולם, מהיות טוב עדיף למי שרוצה להתרחק מחשש איסור – לחתוך בסכין את הפרח המעטר את ראש התות, יחד עם השכבה העליונה שמתחת לפרח (שם מקום-מחבוא התולעים). לאחר מכן יָשְׁרֶה את התות במים וסבון במשך עשר דקות, ואז ישפשף כל תות ותות בנפרד בזרם מים חזק. לאחר כל זאת, טוב שיבדוק את התותים כראוי במקום שיש בו תאורה טובה, ואז (תהילים פרק כ"ב פסוק כ"ז) "יֹאכְלוּ עֲנָוִים וְיִשְׂבָּעוּ" (שו"ת "שמע שלמה" של הרב הגאון רבי שלמה משה עמאר שליט"א חלק שביעי חלק יורה דעה סימן ד').

(צילום: shutterstock)

האם מותר לכתוב על הזמנות לאירועים פסוקים, כגון "קול ששון וקול שמחה" (ספר ירמיה פרק ט"ז פסוק ט'), והאם יש הבדל בין הזמנות מודפסות לבין כאלו שנכתבו בכתב-יד?

בהזמנות ששולחים להודיע על זמן החתונה, אסור לכתוב פסוקים כגון "קול ששון וקול שמחה", "עוד ישמע" (ספר ירמיה פרק ל"ג פסוקים י' – י"א) או שאר דברי תורה, כיוון שלאחר מכן רבים מן המקבלים זורקים את ההזמנות לאשפה ונמצא שגרמו המזמינים להביא דברי קדושה לידי ביזיון.

לכן חובה להיזהר ולהזהיר שלא יכתבו אלא דברים פשוטים הנצרכים, ואין בזה חילוק בין הזמנות שהוכנו בדפוס לבין כאלו שנכתבו בכתב יד ("שולחן ערוך המקוצר" של הרב הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א כרך ז' אבן העזר חלק ב' עמוד נ"ו הלכה י"ב).

האם מותר לעבור עם אוכל אל מרפסת, דרך חדר אמבטיה שיש בו גם שירותים?

מותר, כיוון שחדר האמבטיה משמש גם כמעבר למרפסת ואינו מיוחד רק לרחיצה ולבית הכיסא – ולכן יש להקל לעת הצורך (ילקוט יוסף אוצר דינים לאשה מהדורת תשס"ה עמוד מ"ג).

מי שנימול על ידי רופא יהודי המחלל שבת, האם צריך לחזור ולהטיף לו דם ברית?

לא, ומכל מקום יש להדר אחר מוהל כשר וצדיק שיכניס את הילד לברית-קודש בקדושה וטהרה, ואז יתקיים בו "כשם שנכנס לברית כן יכנס תורה לחופה ולמעשים טובים". שהרי אם מוהל מחלל שבת הכניסו לברית, אז כביכול אומרים: שכשם שנכנס לברית על ידי רשע כן יכניסו ל... ולא יהיה הנימול בעל תורה ולא בעל מעשים טובים, ולכן השתיקה יפה (שו"ת משנה הלכות חלק חמישי סימן קע"ט).

האם מותר בשבת לפזר מלח על שלג כדי שיימס ולא יינזקו ממנו העוברים והשבים, או שיש בזה איסור (שולחן ערוך סימן ש"כ סעיף ט' ויש שם עוד טעמים בראשונים) שהוא בורא מהשלג מים?

הדבר מותר (שו"ת "ברכת יהודה" של הרב הגאון רבי יהודה ברכה שליט"א ראש כולל "יחוה דעת" חלק שני סימן מ"ח).

לרכישת ספרי "מעבר למפורסם בהלכה ובאגדה" מאת הרב יעקב מעברי בהידברות שופס, לחצו כאן.