אמהות +: איך אפשר להתנצל על משהו שלא עשיתי?

הכל זורם על מי מנוחות בבית, עד שהילד הספציפי הזה מגיע לבקר.

עם כולם את מסתדרת, ורק...

מספרת לי חני (שם בדוי), את סיפורה: הכל בסדר בבית, הילדים נשואים, יש נחת ב"ה. אבל אחת, כלה אחת, מצליחה להוציא את חני משלוותה.

"אני מרגישה בטוחה בעצמי", כך חני. "אני נוהגת לומר מה שאני חושבת לנכון, לכולם. אך מול הכלה הזאת קורה לי משהו, איתה הדברים חורקים.

"היא נראית לי כועסת, לא מרוצה, ואני מרגישה את עצמי לא בסדר. מתחילה להתנצל, מפחדת להגיב, מרגישה שהילדים והבן קצת מרוחקים ממני.

"אז מה עלי לעשות?", היא שואלת, ואני שומעת את הכעס בקולה.

"שוב להתנצל?" היא תוהה, "כמו שעשיתי כבר כמה פעמים בעבר", היא מסננת בין שיניה.

"על מה עליך להתנצל?", אני מנסה להבין.

חני בעצמה לא כל כך יודעת.

"אולי לא החמאתי לה מספיק. אולי פגעתי בה במשהו".

איך אפשר להתנצל באמת, להביע צער על מה שאנחנו לא יודעים שעשינו? איך תתקבל התנצלות כזאת?

הרי התורה מלמדת אותנו בבירור את שלבי החזרה בתשובה.

חרטה על מה שעשינו, וידוי ועזיבת החטא.

ואם החטא לא ידוע, אז איך נביע חרטה?

ניקח לדוגמא את אותו יום רביעי בו מיהרת מאוד להגיע לפגישה. בלכתנו בדרך פגשנו חברה משכבר הימים. החברה שמחה לקראתך וגם את שמחת לקראתה, רק אילוצי זמן מנעו ממך לעצור איתה לשיחה חמה ולבבית.

נפנוף קצר עם היד שלך, והתנצלות שאת ממהרת מאוד השאירו את חברתך עם טעם מר בפה. לא התכוונת לפגוע, גם לא חיפשת תירוץ בשביל לא לדבר איתה, אבל חברתך נפגעה.

הפגיעה הוא בעקבות פרשנות מוטעה של חברתך להתנהלות צודקת שלך.

אולי גם כלתך נפגעה בגלל פרשנות שלה, ואולי זו דווקא פרשנותה של חני למראה פנים נפולות של כלתה, ובסך הכל מוטרדת הכלה מעניין אחר.

כך או כך עולה השאלה: אם מישהי נפגעה ממעשה שעשינו, על אף שלא התכוונו לפגוע, ובנוסף גם  לא הייתה במעשה פגיעה אמיתית, איך נגיב אז? האם נכון להתעלם מהתגובה של השני?

נמשיך הלאה כאילו לא קרה דבר? הרי מדובר באנשים הקרובים אלינו.

בחזרה לחני ולשאלה ששאלתי אותה: האם אפשר להתנצל על משהו שלא יודעים? לא. אי אפשר.

אז מה כן אפשר?

אפשר להראות אמפתיה על הצער שהאדם מולנו עובר.

אם, אחרי שיחה, מתברר לי שאכן השני נפגע ממעשה שעשיתי, עלי להראות צער על כך שמעשה שלי גרם שלא במכוון צער לזולת.

לא ממקום של השפלה אביע את התנצלותי, אלא ממקום של השתתפות בצער של השני.

ממקום מכיל את עצמי שאני בסדר וגם מכיל את השני שנפגע, אף על פי שלא היה ממה.

שרה לנגזם היא מנחת קבוצות הורים, יועצת רגשית בשיטת מוח אחד ומנחת קבוצות הנחייה ל"אמא לילדים נשואים".