האם מותר לחרוט תמונה על מצבה? האם מותר למחוק קעקוע של שם ה'? והאם השומעים ברכת כהנים מקיימים מצווה?

ידוע שמותר לשמוע מוזיקה החל מ-ל"ד בעומר, ובל"ג בעומר מקילים לכבודו של רבי שמעון בר יוחאי, אולם האם מותר לשמוע כלי שיר בצאת ל"ג שהוא ליל ל"ד?

מותר, שהואיל והותר בל"ג, הותר גם בליל ל"ד (ילקוט יוסף כרך "מועדים ספירת העומר ושבועות" עמוד תנ"א).

אדם ששמע קול רעם בעת שהוא נמצא בסוף תפילת שמונה עשרה – האם מותר לו לברך "שכוחו וגבורתו מלא עולם", אחרי ה"יהיו לרצון" הראשון?

השומע קול רעם אחרי ה"יהיו לרצון" הראשון בתפילת שמונה עשרה של לחש - יכול לברך "שכוחו וגבורתו מלא עולם" (שו"ת מעין אומר חלק ט"ז סימן י"ח עמוד ל"ח).

אדם מכר דירה לחברו, וכעת הוא רוצה לקבל מהקונה תוספת תשלום עבור המזוזות המהודרות שהוא השאיר בדירה. האם הדבר מותר?

לא, והקונה אינו צריך לשלם עבורן. זאת, כיוון שבזמננו מחיר הדירה הוא סכום גדול מאוד, ומקובל שבמקרה שהמוכר לא ציין במפורש שמחיר הדירה לא כולל את המזוזות, אזי הכל כלול במחיר הדירה. ואם המוכר רָצָה תשלום נפרד עבור המזוזות – היה לו להודיע על כך בעת המכירה (שו"ת תשובות והנהגות חלק שלישי סימן תס"ה).

האם מותר למשפחת הנפטר לחרוט את תמונתו על המצבה? ומה הדין כשהדבר כבר נעשה?

אין לחרוט תמונה של הנפטר על גבי המצבה מפני שמנהג זה יסודו בגויים, ויש לחוש בזה לאיסור "חוקות הגויים".

ואם כבר עשו כן, מצווה להשתדל להסיר זאת מהמצבה ("ואין למו מכשול" חלק ב' עמוד ק"י).

בשיעור לנוער מתחזק אספו מהנערים את תכשיטיהם, התיכו אותם, והכינו מהם כתר מפואר לספר תורה. אולם לאחר מכן התוודו חלק מהנערים שהתכשיטים היו בחלקם גנובים. האם יש להסיר את כתר התורה מעל ספר התורה?

אין צריך להסיר את כתר התורה, אך יש לבקש מהנערים שיעשו צרכי-רבים בסכום שאותו הם משערים שגנבו. ואם אי אפשר להשפיע עליהם לעשות כן יש לזכות עבורם סכום כסף (כגובה הסכום שנגנב), ולעשות בו צרכי רבים ("אחת שאלתי 2" של הרב הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א עמודים 133 – 131).

אדם שאינו שומר מצוות קעקע על גופו את שם ה' (הוי"ה). עתה הוא חזר בתשובה, ושואל האם יהיה מותר לו למחוק על ידי קרני לייזר את שם ה' שקועקע על בשרו, כיוון שהוא נכנס למקומות המטונפים כמו בית הכסא?

אסור לִמְחֲקוֹ, כיוון שזה ספק איסור תורה. לכן יכסה את הקעקוע כאשר הוא נכנס למקומות המטונפים (שו"ת "דברות אליהו" של הרב הגאון רבי אליהו אברז'ל שליט"א ראב"ד בירושלים לשעבר חלק תשיעי סימן נ"ז).

האם יש לגעור במי שהניח ספרי קודש הפוכים כשהם על פניהם?

אף על פי שאין להניח ספרים הפוכים על פניהם, ואם ראה ספרים הפוכים על פניהם טוב להופכם, מכל מקום אין לגעור במי שלא עשה כן (קדושת בית הכנסת ובית המדרש ושמירת כבוד הספרים עמודים רע"ב – רע"ג ובהערה 44).

האם מותר לאדם לְסַפֵּר בספירת העומר אנשים שלא שומרים תורה ומצוות, שאם לא יספרו אותם הם ילכו להסתפר במקום אחר ויתכן ששם יעברו על איסור גילוח בתער או הקפת הראש?

מותר, אך יספרם בצנעה ככל האפשר (ילקוט יוסף כרך "מועדים ספירת העומר ושבועות" עמוד תנ"ט).

בעת ברכת הכהנים - האם רק הכהנים מקיימים מצווה מדאורייתא?

לא, ישראל השומע ברכת כהנים מפי כהן, ומכוון לקבל את הברכות, מקיים גם הוא מצוות עשה מהתורה (הלכה ברורה חלק שישי עמוד של"ב).

האם מותר לאדם המכין ביום טוב בשר צלי ("על האש"), לשבור שיפוד עץ חד פעמי לגודל המתאים לו?

הדבר אסור, משום שבשבירתו הוא עושה אותו כלי, ולכן אסור לו אפילו לְשָׂרְפוֹ כדי שיהיה בגודל הרצוי לו (שולחן ערוך סימן תק"ט סעיף ב').

לרכישת ספרי "מעבר למפורסם בהלכה ובאגדה" מאת הרב יעקב מעברי בהידברות שופס, לחצו כאן.