סיון רהב מאיר: איך ייראו האירועים ב"ספר דברים" של החיים שלכם?

לפני כמה זמן נפטר אדם מפורסם, ותוך חצי שעה מישהי כתבה לי שזו ממש בושה שעוד לא כתבתי עליו משהו.

אנחנו רגילים לקצב מידי של התרחשות, ואז לתגובה מהירה של כולם. הפרשנות מגיעה קרוב כל כך לאירועים, עד שנדמה לנו שמי שהכי זריז – הכי מבין. הכול צריך לקרות און ליין. מצמצת ולא צייצת – פספסת.

זה לא נכון. גיסי ישראל מאיר האיר את עיני: אנחנו קוראים עכשיו את ספר דברים. התורה מראה לנו איך צריך לבחון את המציאות. רק אחרי ארבעים שנה של הנהגה, משה רבנו נפרד מהעם בספר דברים, ונותן לנו את הפרשנות החינוכית שלו.

הוא מסתכל לאחור מתוך חוכמת חיים, פרספקטיבה וניסיון. מה שהפחיד אותנו פעם נראה פתאום שולי, ומה שנראה בעבר קטן מתגלה כעת כמהותי ונצחי. אנחנו מבינים טוב יותר את הטעויות שלנו וגם את ההצלחות. כל הפרטים נראים אחרת כשהם מחוברים לסיפור הגדול.

זה נכון בכל תחומי החיים, ועכשיו בחופש הגדול זה נכון במיוחד במשפחה ובזוגיות ובאתגרי היומיום שלנו. קחו נשימה. גם אם לא תצליחו לחשוב 40 שנה קדימה, מה עם 4 חודשים? ספר דברים בעצם אומר לנו: מול כל אירוע – נסו לראות איך הדברים ייכתבו ב"ספר דברים" של חייכם. בנחת.

כדת משה וישראל

לפני כמה שנים שמעתי מהחתן ניר לוי רעיון קצר ויפה, על החתונה שלו ושל אושרי יוספוב:"בחופה, לפני ענידת הטבעת, אמרתי את המשפט 'הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל'. למה להשתמש בביטוי הזה? ברור שאנחנו רוצים להתחתן כדת משה וישראל, כלומר כמו שסבא וסבתא שלנו, וגם סבא וסבתא של סבא וסבתא שלנו התחתנו, אבל מה פשר המילים 'כדת משה וישראל', חוץ מההמשכיות של שרשרת הדורות?

"אחת התשובות שאושרי ואני מצאנו, והחלטנו לנסות לאמץ, היא שעם ישראל ומשה רבנו הלכו יחד במדבר ארבעים שנה. היו שם עליות וירידות, הצלחות וכישלונות, אבל הם לא נפרדו אלא המשיכו יחד, כי הייתה להם מטרה משותפת, הייתה להם דרך.

"גם בנישואים, לא כל השעות הן כמו שעת החופה. יש אתגרים רבים. אבל אנחנו מכריזים עם הקמת הבית שלנו שאנחנו רוצים שהוא יתנהל 'כדת משה וישראל'. אנחנו רוצים, כמו ביחסים בין משה רבנו לעם ישראל, שהאהבה הגדולה תנצח את כל הקשיים. שהיעד המשותף ייתן לנו כוח. שכמו משה וישראל – לא נפסיק כל השנים להתפלל, לקוות, להשתפר. ביחד".

מזל טוב לכל המתחתנים בעונת החתונות הזו. שנצליח כולנו לנהל את היחסים החשובים לנו – כדת משה וישראל.

3 ברכות לט"ו באב

בין השירים הנפלאים בהופעה של הזמר ביני לנדאו בט"ו באב, היו גם דיבורים שלו. הנה שלושה דברים שאמר על ט"ו באב:

1. חכמינו כותבים: "לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיום הכיפורים". אלה הימים הכי טובים שלנו בשנה. הלוואי שנרגיש את זה, אנחנו צריכים ימים טובים.

2. ט"ו באב הוא לא רק יום האהבה במובן הזוגי. בהיסטוריה שלנו, זה היום שבו הוחלט שכל השבטים בעם ישראל יכולים לחזור ולהתחתן זה עם זה. לא פיצול, לא מלחמה, אלא עם אחד. זה יום שמסמל אהבה ואחדות לאומית.

3. החל מט"ו באב יש מי שנוהגים כבר להתחיל ולברך "כתיבה וחתימה טובה". זה הדופק של השנה שלנו. כבר אמצע אב, עוד מעט אלול, ואז ראש השנה תשפ"ד.

אז שנזכה לימים טובים לישראל, לאהבה בינינו, ולכתיבה וחתימה טובה. תודה, ביני. ט"ו באב שמח.

להרגיש נחמה באוויר

אנחנו בתקופה של נחמה, האם אנחנו מרגישים את זה? אחרי תשעה באב מגיעות שבע שבתות רצופות שבהן קוראים הפטרה של דברי נחמה. זכיתי לדבר בכנס השנתי של ארגון "משפחה אחת" בפני מאות נשים נפגעות טרור, על נחמה. לא רק להן, ששילמו מחיר כבד, אלא לכל מי שמתמודד:

- בתלמוד יש מושג "תנחומים של הבל". תנחומים שמזיקים יותר מאשר עוזרים. כשרוצים לנחם מישהו צריך לראות שהמילים שלנו הן מדויקות ובאמת מרפאות. לחשוב מה אומרים ומה האדם שמולנו צריך לשמוע.

- נחמה היא מומחיות של נשים ואימהות. תראו איזה דימוי נפלא כותב הנביא ישעיהו. אלוקים אומר לנו: "כְּאִישׁ אֲשֶׁר אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ - כֵּן אָנֹכִי אֲנַחֶמְכֶם". כלומר צריך לנחם כמו שאמא יודעת אוטומטית לנחם את הבן שלה, תסתכלו על ילד שמקבל מכה ועל אמא שלו שמחבקת ומרגיעה. זה המודל.

- הרב קוק כותב: "נחמת ישראל היא עכשיו חובתנו היותר גדולה וקדושה". מה החובה הגדולה והקדושה שלנו עכשיו, בתקופה הזו? לדבר דיבורים מחזקים. מיטיבים, מרוממים.

- והנה הפסוק האחרון בהפטרה שנקרא השבוע, על כך שהארץ הזו תזכה לנחמה, בנייה ושמחה: "כִּי נִחַם ה' צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן, וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה'. שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה".

שנזכה.