בעלי (עדיין) לא דתי, ואני חזרתי בתשובה. אנחנו משפחה מאושרת עם ילדים השמחים ביהדותם. איך זה אפשרי?

להגיד לכם שאני יודעת משהו על חינוך ילדים? לא במיוחד. לא יותר מכל הורה ממוצע, ובטח לא יותר מבעלי שניחן ברוגע ובהבנה טבעית של נפש הילד.

להגיד לכם שאני איזו יועצת זוגית רבת תארים? לא נראה לי. אני בן אדם רגיל עם כישלונות נפוצים (ואנושיים) בתחום.

להגיד לכם שאני חוששת? כן, לפעמים. השפעות הטכנולוגיה על ילדים רכים ותמימים מעסיקות כל הורה בישראל.

אז מה אגיד לכם? אגיד לכם שאשמח לשתף את הקוראים במקצת קורותיה של משפחה לא שגרתית למדי, בבחירות שבחרנו ובדרך החינוכית שבה הולכים ילדינו. ממשיכה לשאת תפילה שהכל ימשיך להיות בסדר בעזרתו יתברך.

"איך אתה מסתדר עם אשתך כשאתה לא דתי והיא דתייה?" שאלו מכרינו ועוברי אורחינו בחוצות העיר לאורך השנים. בתחילת הדרך בעלי ענה פעם לאחד מהשואלים את התשובה היפה ביותר ששמעתי: "כל עוד אנחנו זוכרים את הדיבר הראשון 'אנוכי ה' אלוקיך' – על כל השאר אפשר להסתדר".

החרדה המיוחדת שהתפתחה אצלי

ואז נולדה בתנו הבכורה. נכנסנו שנינו אל משימת ההורות בחרדת קודש, אבל אצלי התפתחה עוד חרדה המיוחדת למקרה שלנו: מתי יגיע היום שבו (אולי) הטכנולוגיה המצויה בביתנו תגיע גם לבתנו? מה אגיד ומה אומר ואיך אנסה לדחות את הגזירה?

חיש מהר דאגתי שיגיעו הביתה ספרי פעוטות רבים ומתוקים על יהדות, על תורה ועל מצוות. בעודה בת 4 חודשים, בתי כבר היתה מנויה לספריה, ושם הבאתי מהמדף של ספרים לדתיים את כל מה שרק יכולתי. קניתי ספרים מעולים לפעוטות, וזו היתה חוויה מתקנת מופלאה בשבילי, כי בילדותי לא ראיתי בספרים דמויות של יהודים הלבושים, נראים ומתנהגים כיהודים. מה ששימח אותי במיוחד היה העובדה שהמצוות היו נוכחות בספרים האלו ובעיקר הקשר עם ריבונו של עולם, אבל בכך לא הסתימה המלחמה שלי להביא תוכן יהודי לילדיי.

במהירות הבזק הזמנתי מוצרים לפעוטות: כרית שמשמיעה מנגינה של "שמע ישראל", פאזל אמא של שבת, מובייל יהודי עם מנגינות חסידיות. הבנתי שאני מוכרחה לנצל את מקסימום ההזדמנויות להקנות לילדתנו ולאחיה שבינתיים נולד, את האהבה ליהדות בגרסא דינקותא הכי מתוקה שרק יכולתי. אלוקים עדי שמסרתי נפש על זה.

 

הפתרון שמצאתי התברר לבסוף כמעייף ביותר

ואז הגיע היום שבו הכרתי בכך שבגלל שיש פה עוד הורה ואני לא היחידה שגרה בבית הזה, לא תהיה לי ברירה, ויהיו בביתנו פה ושם סרטונים לילדים שאינם מיועדים לחרדים או לדתיים. זה היה כואב, אבל לא היה לי מספיק זמן לכאוב. ה' עזר לי לזכור שלא נולדתי חרדית. הבית שלנו אינו בית חרדי, וכדי לכבד את רצונותיו של בעלי, שהוא האבא הכי טוב שיכולתי לבקש עבור ילדינו, חיש מהר המוח מייצר רעיונות ל"חרד" את התוכן.

צילום: shutterstock

נזכרתי ביוזמה המבורכת של הרב זמיר כהן שהולידה את ערוץ הידברות: אם חלקים מסוימים בעם ישראל לא פוקדים כלל את בית המדרש, וצופים במסכים – אז בואו נשים להם במסכים את... בית המדרש!

יישמתי את הכלל הזה בביתנו, והתחלתי לחפש תוכניות וסרטונים ברוח תורנית. מסתבר שהבדיעבד הזה עשה את העבודה מצוין. אמנם נכנסו סרטונים הביתה, אבל אם כבר סרטונים – אז שמחתי שהיו סרטונים על תורה ועל יהדות. עד כאן הכל נשמע מצוין, אבל לא עבר זמן והתחלתי להבין שזה מעייף.

על ההשגחה הפרטית שהביאה אותי לעבוד בהידברות

זה מעייף לברור ולבחור, לבדוק ולנסות. הרי כל מי שנכנס לרשת חנויות ספרים חרדית אינו קורא את כל הספר מההתחלה ועד הסוף כדי להחליט אם הספר הזה מתאים לילדיו. הוא סומך על שמה הטוב של הרשת, על הסכמות הרבנים בתחילת הספר וכך הוא רגוע. אבל סרטונים ברוח יהודית שנמצאים אי שם במרחבי הרשת – אין להם אבא ואמא ואין להם שום חותמת. וכשאני בוררת ובוחרת סרטונים יהודים לילדיי, אני מתחילה להרגיש שאני ממש עובדת בזה, וזה ממש מעייף.

ומה אז? התחלתי באמת לעבוד בזה. היום אני זוכה לעבוד בעולם הילדים מבית הידברות ושם אנחנו עמלים להביא תכניות, סדרות, סרטים, משחקים קומיקסים, סרטוני טבע, יצירות וכל דבר שמעניין ילדים והוא ערכי. נקי ויהודי. היום אני מבינה את ההשגחה הפרטית. אני מרגישה שה' רצה שאחווה על בשרי את הכאב ואת הכמיהה האינסופית שילדיי ילכו בדרך התורה כדי שאוכל לעזור ממקום כל כך פנימי בנשמה לכל ילדי ישראל, שלא יישאבו לג'ונגל של היוטיוב, כי זה רעל רוחני נוראי. עד היום אני מתנקה מהרעל ששודר אלינו מהטלוויזיה מאז שהיינו ילדים. אני יודעת שנגזרה על הדור שלנו גזרת הדיגיטל. מחשבים, טכנולוגיה ואינטרנט הם עובדה קיימת. השאלה היא איך אנחנו מקדשים כל דבר שקיים בעולמנו. אמרה לי פעם אחת מפיקת סרטים חרדית בשם הניה טייכטל, שהיא חסידת חב"ד האמונה על דברי הרבי מלובביץ המביא את דברי חז"ל: "לא היה בעולם ראוי להשתמש בזהב ולמה נברא? בשביל המשכן ובשביל המקדש." זה חיזק אותי לראות שההשקפה שלי מונחת על יסודות איתנים לפי העיקרון שכל דבר שקיים בעולם נועד למעשה לשרת את הקב"ה ולגלות אותו בעולם, וכשאנו משתמשים בדברים האלו למטרות טובות, אנחנו מביאים אותם לתכלית שלמה נבראו. אז אם חז"ל אמרו - זה אפשרי, זה מחזק אותי בשליחות המרגשת שלי להביא תוכן יהודי מעניין ונקי לילדי ישראל, ואני הכי אופטימית בעולם. עולם הילדים :)