הלכה ומצוות
מה אפשר להרוויח מאקט של נתינה? 10 דברים מדהימים לגוף, לנפש ולרוח
נתינה יוצרת שרשרת של תגובות פיזיולוגיות ומנטליות, התורמות לבריאות גופנו ומעניקות לנו תחושת שמחה, סיפוק והנאה. הנה כמה יתרונות שנתינה לאחרים מעניקה דווקא לכם
- שולי שמואלי
- פורסם כ"ב אב התשפ"ג |עודכן
1. כשעושים מעשה של נתינה וחסד, המוח משחרר אנדורפין, חומר כימי שגורם לתחושת אופוריה ומשפר את מצב הרוח. יש המכנים את האנדורפין כ'המורפיום של הטבע', משום שהוא מסייע גם כן בשיכוך כאבים.
ישנם מספר מצבים בהם מופרש אנדורפין, המביא לתחושת הנאה ושמחה, ואחד מהם הוא נתינה.
2. מחקרים מצאו כי ישנו הורמון נוסף המשתחרר בשעת אקט אלטרואיסטי – אוקסיטוצין, המכונה 'הורמון ההרפייה'. הורמון זה מופרש כאשר ישנה תחושה של הידוק קשרים חברתיים ויצירת אמון בין-אישי.
כשיושבים עם הילד לזמן איכות אמיתי, כשמפתיעים את הבן/בת זוג עם משהו שדרש מאמץ, כששולחים עוגה לשכנים, זה מקרב ויוצר חיבור אנושי. כשאנחנו מחזקים מערכות יחסים אנושיות, אז מופרש האוקסיטוצין שגורם לתחושת טובה של קירבה ושייכות.
3. הורמון נוסף שמשתחרר בעת נתינה הוא סרוטונין, שמשפר את מצב הרוח, מפחית תחושת חרדה ומאזן את הנפש.
הסרוטונין מופרש כשאנו חשים חשובים ומוערכים בעיני עצמנו. בכדי לשמר את התחושה החיונית הזו, מומלץ לעסוק בהיבטים שיעצימו את ההכרה בחשיבותנו, כדוגמת התנדבות או עשייה התורמת לאחר.
4. המוח שלנו מפריש דופמין, המעניק תחושה טובה של סיפוק ושמחה, בתגובה לחוויות חיוביות. אחד המצבים בהם המוח שלנו יפריש דופמין הוא כשאנחנו עושים פעולה שנתפסת על ידינו כמשמעותית וערכית. מעשים של נתינה וחסד הם בהחלט דוגמא מצוינת לפעילות ערכית, שתגרום לנו לתחושה של סיפוק ועונג.
5. קורטיזול הוא הורמון שיוצר תחושת לחץ כאשר הוא מופרש במינון גבוה. ההורמונים שצוינו לעיל מנטרלים את אפקט הסטרס של הקורטיזול ומווסתים את רמתו בגופנו.
6. כל הצוין לעיל מביא לחיזוק מערכת החיסון שלנו. רמות גבוהות של לחץ פוגעות במערכת החיסון, ומכאן גובר הסיכון למחלות וזיהומים. כאשר רמת מערכת החיסון חזקה ישנה עמידות של הגוף בפני זיהומים, ובריאותנו מוגנת יותר.
"על שלשה דברים העולם עומד: על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים". צפו במסרים לחיים מתוך פרקי אבות, עם הרב זמיר כהן. והפעם: על תורה, עבודה וגמילות חסדים. צפו:
7. ד"ר סטפן פוסט, מנהל מרכז רפואי ב'אוניברסיטת סטוני-ברוק' בניו יורק, כותב במאמרו כי מחקרים הוכיחו שאנשים שעוזרים לאחרים זוכים לחיים בריאים יותר ומאושרים יותר.
במחקר שנערך על ידי ד"ר דיוויד שפיגל, בשם "אפקט של טיפול פסיכוסוציאלי על הישרדותם של חולי סרטן", חילקו חולי סרטן לשתי קבוצות – קבוצה אחת קיבלה טיפול רפואי בלבד, וקבוצה שנייה לצד הטיפול הרפואי השתתפה בקבוצת תמיכה בה מקבלים תמיכה נפשית והן מעניקים חמלה ותמיכה לחולים אחרים. נמצא כי שיעור זמן הישרדותם של חברי הקבוצה השנייה היה פי שתיים ארוך יותר ביחס לקבוצה הראשונה.
במחקר אחר בשם "בריאות ותמותה: השפעותיה של התנדבות", שנערך על ידי מינג-צ'ינג לוה ורגולה הרצוג מאוניברסיטת קורנל, ופורסם במגזין Journal of Health and Social Behavior'', עקבו במשך 30 שנה אחר 427 נשים, ונמצא כי הנשים שהיו מעורבות לפחות אחת לשבוע בפעילות התנדבותית המסייעת לאחרים חיו יותר שנים ותפקודם הפיזי היה טוב יותר.
8. כשעוסקים מחשבתית וטכנית בעזרה לאחרים יוצאים מהבועה של עצמנו, מתנתקים מכל ההרהורים המדכאים על קשיים והתמודדויות שיש לנו. הפוקוס שלנו נודד מאיתנו אל חייהם של אחרים, ומכאן אנו זוכים להקלה ורווחה נפשית עבור עצמנו.
9. שלמה המלך, החכם באדם, אומר: "טוב עין – הוא יברך כי נתן מלחמו לדל" (משלי כ"ב, ט'), והכוונה היא שהנותן מעצמו וממשאביו למען האחר יבורך משמים. הענקה לאחר מתוך טוב לב וראיית האחר מזכה את הנותן בברכת שמים.
המהר"ל מפראג כותב על כך בספרו 'נתיבות עולם': "טוב עין ראוי שיהיה מתברך מן השם יתברך, כי מלחמו נתן לדל, שכאשר הוא נותן בעין טובה שלא בצרות עין רק בהרחבה... וזה שהוא נותן בעין טובה מורה שהוא דבק בברכה יתירה, ואם לא כן לא היה נותן בטוב עין. לכך כתיב 'טוב עין הוא יבורך', כי מלחמו נתן לדל, שמפני שהוא בעל עין טוב הוא דבק בברכה כמו שאמרנו ולכך יבורך".
10.גמילות חסדים מהווה כפרה על עוונותיו של אדם, ועל כך מובא: "פעם אחת היה רבן יוחנן בן זכאי יוצא מירושלים, והיה רבי יהושע הולך אחריו, וראה בית המקדש חרב. אמר רבי יהושע: 'אוי לנו על זה שהוא חרב. מקום שמכפרים בו עונותיהם של ישראל'. אמר לו: 'בני, אל ירע לך. יש לנו כפרה אחת שהיא כמותה, ואיזה? זה גמילות חסדים, שנאמר: 'כי חסד חפצתי ולא זבח''" (אבות דרבי נתן, פרק רביעי).
וכן שלמה המלך מגלה לנו כי ישנם שני דברים המסוגלים לכפר על עוונות – לימוד התורה וחסד, והנה לשונו: "בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת [= התורה] יְכֻפַּר עָוֹן" (משלי ט"ז, ו'). ועל פסוק זה מבאר המלבי"ם: "כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מסכת ברכות, דף ה): חסד זה גמילות חסד ואמת זה תורה, ובזה יכופר עון".
בניגוד למה שאפשר אולי לחשוב, החסד לא תמיד שייך רק בעניין ממון. לפעמים אפילו חיוך או הקשבה לזולת, שלא עולים לנו מאום, יכולים להיות שווים מליונים עבור הזולת. הרב זמיר כהן מסביר כיצד אפשר להתחיל לעשות חסדים על בסיס יומי, ואיזה חסד כדאי לעשות על מנת לחזק את הזוגיות: