המדריך המקוצר לניצחון במשברים בין אחים

"תניא אמר רבי עקיבא: כשהייתי עם הארץ אמרתי מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור. אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור ככלב! אמר להם: זה נושך ושובר עצם וזה נושך ולא שובר עצם" (פסחים מט ע"ב).

בימים שבהם השנאה בין אחים מרקיעה שחקים, כשהקרע מגיע לשיאים חדשים, כשכל שמץ ניחוח מסורתי סופג עלבונות קשים, כשהמצב, שגם כך שברירי ועדין, הופך עכשיו לקרעים קרעים... מה עושים?!

מה אפשר לעשות כדי לא להיסחף אחר האוירה המתלהמת, לא לטבוע במערבולת הסוחפת? מה אפשר לעשות כדי שלא נמצא את עצמנו מלאי חרטות בגין אש ומחלוקות?

מה עושים במצב כזה? כבר הדריך אותנו החכם מכל אדם במשלי (כ"ה, כ"א): "אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם. כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ וַה' יְשַׁלֶּם לָךְ".

אומר שלמה המלך: למשוך את ההגה מאה שמונים מעלות! להסביר פנים, להפגין טוב לב ונדיבות! זה יכול לפעול יותר מכל טקטיקה אחרת מתלהמת (כמובן, כשזה לא בא ממקום של רפיסות וחולשה). זו הדרך הקצרה לניצחון. נכון, זה לא קל, האינסטינקטים צועקים אחרת, אך זו הדרך הבטוחה והמובחרת.

הקושי בזה, שלא תמיד זה פרקטי כל כך. לא בכל יום מזדמנת לנו האפשרות להגיש לשונאים מבית אכילה ושתיה... אז מה עושים?

גם לכך יש תשובה: רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו שאפשר להשתמש בעצה הנ"ל גם באמצעות המחשבה: "כשיש מחלוקת על האדם, צריך לחקור למצוא זכות בחברו". כאשר נדון את היריב לכף זכות, התוצאה של כך תהיה ניצחון מוחלט. איך זה עובד? הכוח העצום של "לדון לכף זכות" מוביל לאחת משתי האפשרויות: או שזה יהפוך אותו לטוב יותר באמת, או שזה יביא למפלתו – "ובזה שמעלה את חברו לכף זכות, יכול להיות שחברו יחזור בו, ולא יהיה שוב מחלוקת, או שתהיה לו מפלה, כי יוכל להיות ש'גחלים אתה חותה על ראשו' בזה שאתה מעלהו לכף זכות".

הגענו לימים שבהם אנו זקוקים לעצה זו יותר מתמיד. הרווח הוא כפול ומכופל. לא רק "ניצחון" מול היריב, אלא גם איכות חיים אישית משופרת עבורנו. במקום לכעוס ולחרוק שיניים, ניהנה דבר ראשון אנו ממצב רוח טוב וחיובי...

מי מאיתנו לא צריך את זה היום?

עם ישראל – העם הוותיק והמנוסה בעולם – המלומד בכל סוגי הצרות והרדיפות וסוגי הסבל האפשריים מבית ומחוץ, חווה בימים אלו את אחד האירועים הקשים שלו. סוג של שפל  בקנה מידה היסטורי. אלפיים שנות גלות נותנות את אותותיהן בעם הנפלא שלנו, וכעת נפלטת מוגלה מרוכזת של תופעות לוואי לא נעימות.

במאמר הקודם הבאנו את העצה של החכם מכל אדם (משלי כ"ה, כ"א): "אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם. כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ וַה' יְשַׁלֶּם לָךְ". והזכרנו את דברי רבי נחמן מברסלב: "ובזה שמעלה את חברו לכף זכות, יכול להיות שחברו יחזור בו, ולא יהיה שוב מחלוקת, או שתהיה לו מפלה, כי יוכל להיות ש'גחלים אתה חותה על ראשו' בזה שאתה מעלהו לכף זכות".

במאמר זה נעבור לפרקטיקה – כיצד דנים לכף זכות?

האופן הקלאסי והמקובל למושג "לדון לכף זכות" הוא כך: כשאתה רואה מישהו עושה מעשה מכוער, מוטל עליך לפרש אותו באופן חיובי, גם אם זה דורש ממך להתאמץ, ואולי אפילו "לעקם" את המוח שלך לחלוטין. לרוב זה קשה ומאתגר מאוד.

רבי נחמן מברסלב מגלה לנו על אפשרות נוספת לביצוע מצווה זו באופן פרקטי וקל לאין ערוך: "דע כי צריך לדון את כל האדם לכף זכות, ואפילו מי שהוא רשע גמור, צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע".

בדרגה זו איננו מתייחסים למעשה השלילי עצמו, אלא מחפשים במכלול האדם נקודות טובות (אפילו בתחומים אחרים) שבהן הוא כן טוב. 

דוגמא: באדם המחלל שבת, נוכל להתמקד ביופי שבו הוא מכבד הורים, או בכך שהוא תמיד מתנדב בשמחה לעזור לזולת. אינו מניח תפילין? נכון, אבל הוא מאיר פנים לאנשים סביבו... וכדומה.

"ועל ידי זה שמוצא בו מעט טוב, ודן אותו לכף זכות, על ידי זה מעלה אותו באמת לכף זכות, ויוכל להשיבו בתשובה". מופלא ביותר! כאשר מתרגלים לראות באדם רק את החוזקות שלו, את הצדדים היפים שבו, את מעשיו הטובים – זה משפיע עליו להיות אדם טוב יותר! רבי נחמן לא מתכוון רק לפן הטבעי שאנשי החינוך מטיפים לו השכם והערב. זה פועל גם ב"שלט רחוק" – באופן סגולי, אפילו כשהוא אינו מודע לכך!

"לדון לכף זכות" לא שייך רק למחלקת "בין אדם לחברו", ולא רק עבור השכנת שלום בתוך עם ישראל. זו גם הדרך האופטימלית עבורך ועבור ילדיך לחיות חיים איכותיים ובריאים בפן האישי. 

אנו זקוקים לזה היום יותר מתמיד.