המייסדת של התהילים הגדול ביותר בארץ: "הישועות כאן הן בלתי נתפסות"

"הייתם פעם מחוץ לאצטדיון כדורגל כשבקעה ממנו השאגה 'גול'? אצלנו בתהילים קריאות ה'אמן' חזקות פי כמה וכמה מאותה צעקה", במשפט זה מתארת ורד חלילי, המארגנת של התהילים הגדול ביותר בארץ, את מה שמתרחש אצלה מידי שבת, בבית כנסת 'אוהל יוסף' בביתר עילית.

עבור תושבי ביתר עילית מספיק להזכיר את "התהילים של ורד", כדי שידעו במה מדובר, שכן זהו תהילים שמתקיים כבר במשך שנים רבות מאוד, מידי שבת, בקביעות, וללא כל שינוי. אך עבור אלו שלא מכירים את התהילים המיוחד הזה, פנינו לשוחח עם ורד, כדי לשמוע את הסיפור המרתק שמסתתר מאחוריו.

(צילום: shutterstock)

התהילים הגדול בארץ

"הכל התחיל כשהייתי נערה בת 16", משתפת ורד. "התגוררנו אז בשכונת פת בירושלים והחלטתי לארגן 'תהילים' לילדות שמגיעות מהאזור. הייתי עוברת מבית לבית ומזמינה ילדות, ובכל שבת מחדש התאספנו יחד וקראנו פרקי תהילים. עם הזמן שמתי לב שהילדות מאוד אוהבות לשמוע סיפורים, וכך, בכל פעם לפני קריאת תהילים הייתי מוסיפה ומספרת להן סיפורים קצרים ומחזקים. הגיעו אלינו בנות מכל האזור, מכל הסגנונות ומכל המגזרים, וכולן ישבו מרותקות. עד היום אני פוגשת אנשים מהשכונה שמספרים לי שכל המשפחה שלהם התחזקה בזכות אותם פרקי תהילים".

אך כאמור, זו הייתה רק ההתחלה. "אני תלמידה של הרב אברהם קריספין", מציינת ורד, "ובאחד הימים הוא ביקש ממני להעביר מידי שבת תהילים גם במקלט הסמוך לבית הכנסת שלו , וכך הייתי עוברת מבית כנסת לבית כנסת ומארגנת שם פרקי תהילים לבנות. מרגישה שזהו הסיפוק הגדול שלי, וממש לא צריכה שום דבר בתמורה".

גם אחרי שוורד התחתנה היה ברור לה שהיא תמשיך במנהג הזה, וכתושבת ביתר עילית היא הזמינה בכל שבת בצהריים ילדות לביתה, כדי שיקראו תהילים. "אבל מהר מאוד, כבר לא היה מקום בבית", היא מציינת, "ולכן עברנו לבית כנסת גדול מאוד שבו אנחנו מקיימות את התהילים בכל שבת בצהריים בשעה קבועה. לא משנה מה מזג האוויר והאם אנו סמוכים לחג כלשהו או לחופש הגדול. התהילים מתקיימים תמיד, אין שום דבר שיבטל אותם".

כיום נחשב פרויקט התהילים שהיא מארגנת לגדול ביותר בארץ. "מגיעות מידי שבת בערך 200 ילדות", מציינת ורד, "הן לא מוותרות, ופשוט קוראות את התהילים בהתלהבות. זה דורש ממני המון, כי אני מקפידה לא לנסוע בכלל מהבית לשבתות ומתפללת בנץ, ואנחנו אוכלים את הסעודה בשעה מוקדמת מאוד, כדי שאוכל אחר כך לצאת מביתי בגבעה B אל בית הכנסת בגבעה A שזה מרחק של שעה הליכה. בכל יום שישי אני מפקידה אצל אישה יקרה שגרה סמוך לבית הכנסת את כל ה'אוצרות' שאני עומדת לחלק לילדות בתהילים – ממתקים כיד המלך, מתנות ופרסים שמוגרלים מידי שבת, ולפעמים גם מזכרות קטנות וחמודות".

(צילום: shutterstock)

רואות ניסים

כיצד נראה אצלכן טקס קריאת התהילים?

"אנחנו מתחילות תמיד בקריאת איגרת הרמב"ן, לאחר מכן קוראות את התהילים של יום שבת, כולנו יחד, בקול רם. זה מרגש בצורה שאין לה אח ורע. בכל פעם יורדות לי דמעות מהתרגשות כשאני שומעת את הילדות המקסימות האלו. אחרי התהילים אני מקפידה לערוך סעודת אמנים, ומחלקת לכל אחת מהבנות שקית עם מאכלים מכל הברכות. בשלב הזה כולן משתתקות וכל אחד מברכת את הברכות לפי הסדר וכולן עונות 'אמן'. אני יודעת שזה נשמע בלתי אפשרי, אבל למרות שמדובר בילדות רבות ובמגוון גילים, מתנהל הכל בסדר מופתי וכולן שומרות על הסדר והניקיון. אני חושבת שמשהו מהאווירה המרוממת מידבק בכולן, וגם יש כמובן את הפרסים שעומדים כל הזמן על השולחן, והילדות כל כך רוצות לזכות בהם, ויודעות שרק אם יהיו בשקט וישתתפו, הן יוכלו לקבל. אחרי סעודת האמנים אנו עושות 'קבלת עול מלכות שמיים' ושרות שירים בזה אחר זה. אנחנו מתחילות תמיד ב'הקב"ה אנחנו אוהבים אותך' ומסיימות ב'אין עוד מלבדו'. לאחר מכן אנו עושות ברכות כלליות ומברכות את כל עם ישראל, ואז ברכות אישיות: אני מבקשת מכל הילדות לעצום את העיניים ולבקש בלחש את הבקשות, ואחר כך כולן עונות אמן".

אחד הדברים המרגשים בתהילים של ורד הוא בעובדה שמזדמן לה לעתים קרובות לארח בתהילים דווקא נשים מבוגרות. "נשים מגיעות לכאן פשוט כדי להתברך ולהצטרף לזכויות האדירות", היא מסבירה. "התרחשו אצלנו כמה סיפורים מרגשים ממש בהם ראינו ניסי-ניסים שהתרחשו בזכות פרקי התהילים. הייתה למשל אישה שבדרך הטבע לא יכלה להביא ילדים לעולם, אבל היא באה והתחננה לכולן שיתפללו עבורה. כולן קראו תהילים בהתרגשות גדולה וממש הייתה תחושה ששערי שמיים נבקעים. לאחרונה היא באה לבקר אותנו עם תינוקת קטנה, כשהיא חוזרת ואומרת ש'הכל בזכות התהילים'; אישה אחרת שהגיעה אלינו ביקשה שנתפלל על חמשת ילדיה שכולם מעוכבי שידוך, כאשר הבכור בן 31. לא מזמן היא בישרה לי על הילד החמישי שהתארס ברצף, אחרי ארבעת הגדולים. מתרחשים כאן ממש ניסים גדולים, צריך פשוט לבוא כדי לראות מקרוב".

ויש לוורד גם סיפור אישי מרגש במיוחד: "המליצו לי באחד הימים לקחת את שמות הקודש של הצדיקים ולקרוא אותם יחד עם הבנות. אמרו לי שיש בזה כוח מאוד חזק, והחלטתי שאני עושה את זה, כדי לזכות את עם ישראל בישועות. הדפסתי שמות של צדיקים על דפים עם למינציה, תכננתי לחלק לבנות ולבקש מהן לקרוא יחד. שבת לפני כן הלהבתי את כולן מכך שאנחנו הולכות לעשות בשבת הבאה משהו מאוד מיוחד ועוצמתי, וכולן ממש חיכו לזה. אלא שביום שישי, ערב שבת, פתאום תפסתי את עצמי: 'איך אני עושה דבר כזה בלי להתייעץ עם מורי ורבי הרב אברהם קריספין?' התקשרתי לרב ושאלתי מה דעתו על המנהג. הרב השיב לי שכבודם של הצדיקים במקומם מונח, אך לא מומלץ לקרוא שמות של צדיקים על חשבון קריאת תהילים, כי תהילים הכי חשוב וזה בראש ובראשונה. כמובן שהחלטתי לוותר, אבל הרגשתי לא נעים מכך שאיאלץ לאכזב את הבנות. החלטתי לשלוח את בתי במקומי באותה שבת, כדי שתחליף אותי".

ההמשך של הסיפור הזה היה מרגש באופן בלתי צפוי. "בליל שבת הלכתי לישון", מספרת ורד, "ובחלום ראיתי את דוד המלך ששאל אותי: 'למה את לא רוצה ללכת לתהילים?' השבתי שאני מתביישת, אבל דוד המלך השיב לי בחלום: 'תלכי ובמה שתבקשו בשבת, תראו ישועות מעל הטבע, כי אדאג להעלות את התפילות שלכן'. כשקמתי בבוקר כבר לא היה לי ספק שאני הולכת לתהילים. הלכתי לשם וסיפרתי לילדות את כל הסיפור. אחר כך ביקשתי מהן: 'בואו נקרא תהילים מעומק הלב ונבקש כל מה שאנחנו זקוקות לו'. אני חושבת שאלו היו פרקי התהילים המרגשים ביותר שקראנו מאז שהתחלנו בפרויקט הזה, ובאמת לאחר אותה שבת שמעתי מקרוב על כמה וכמה מקרים מרגשים מאוד שזכו להיוושע".

(צילום: shutterstock)

לבקוע שערים

"אני לא עמותה או ארגון, ולכן אני לוקחת על עצמי את העול הכספי ומסתייעת באנשים טובים שתורמים", מבהירה ורד, "את כל הפרסים והממתקים אני קונה לילדות מידי שבוע, וחשוב לי שאלו יהיו הפרסים הכי גדולים והממתקים הכי טעימים, כדי שכולן ידעו שזה התהילים הכי שווה בארץ. אני גם מחפשת הזדמנויות כדי לצ'פר את הילדות באופן מיוחד, ובשבת שעברה למשל חגגתי יום הולדת וחילקתי לכל ילדה שקית ענקית מלאה בממתקים, וכן ספר תהילים קטן ומגנט עם הכיתוב 'יברכך השם וישמרך'.

"ברוך השם, אני שמחה שמתאפשר לי לתת ולחלק לילדות. אלו הן הזכויות שלי. בזמנים שממש קשה ולא מתאפשר לי לקנות פרסים יקרים, אני לוקחת מתנות שיש לי בבית, כמו כלים שקיבלתי לפסח או פרסים קטנים שהילדים שלי לא פתחו והם תורמים אותם בשמחה. הכי התרגשתי כשהבת שלי הקטנה בת השלוש תרמה את עגלת התאומים עם שתי הבובות התאומות שהיא קיבלה במתנה. להפתעתנו יצא בהגרלה שדווקא היא תזכה בה, אבל היא התעקשה שהיא לא רוצה לקבל אותה בחזרה, אלא לתת למישהי אחרת".

ומה התוכניות שלך לקראת ראש השנה?

"בראש השנה מגיעות אלינו קרוב ל-300 ילדות, אני מחלקת לכולן מפתחות מיוחדים וכולן מרימות את המפתחות למעלה וכביכול פותחות את השערים, תוך כדי שאנו קוראות את פרקי התהילים ולאחר מכן עונות אמן על הברכות. אימהות ניגשות אליי אחר כך ומודות לי על התהילים שאני מארגנת לבנות שלהן, אבל אני בכל פעם מודה להן בחזרה, מסבירה להן שזו באמת הזכות שלי ושאני באמת מאמינה שלתינוקות של בית רבן יש כוחות ועוצמה בלתי נתפסים. אני מאושרת להיות שליחה לדבר כל כך גדול, והלוואי שכל התפילות יתקבלו ברצון".