כתבות מגזין
"זו התפילה הכי חזקה שהיתה לי בחיים. נדהמתי מכך שנושעתי כל כך מהר בזכותה"
מוטי וייס הוציא בשנים האחרונות מספר להיטים שזכו למיליוני צפיות. על השיחה עם המשגיח בישיבה שבזכותה מעולם לא איחר לאף הופעה, ועל תאונת הדרכים שבה קיבל את חייו במתנה
- אבנר שאקי
- פורסם כ"ז אב התשפ"ג |עודכן
(צילום: shutterstock)
נעים להכיר
"מוטי וייס, 31, רווק, מוזיקאי, זמר, יוצר וכותב".
זיכרון רחוק שלא אשכח
"מגיל צעיר היה קשה לי ללמוד בישיבה, והייתי מאחר לסדרים לפעמים. יום אחד ממש השתדלתי להגיע בזמן לסדר, והגעתי באיחור של דקה אחת בלבד. איך שנכנסתי המשגיח קרא לי והעיר לי על האיחור. ממש לא הבנתי מה הוא רוצה ואמרתי לו: 'עד שהצלחתי להגיע מוקדם, אתה מעיר לי גם על זה?'. המשגיח הקשיב, שאל במה ארצה לעסוק בחיים, ועניתי שאני רוצה להתעסק במוזיקה.
"לא הבנתי מה הקשר, ואז הוא שאל מה יקרה אם אהיה אמור לעלות לבמה או לאיזו תכנית בשבע ואעלה בשבע בדקה, איך מזמין המופע יקבל את זה, ומה אחשוב על עצמי במקרה כזה. באותו רגע הבנתי את עומק העניין, וזה באמת המוסר הכי חזק שקיבלתי בכל שנותי בישיבה. ואכן, עד היום לא איחרתי לשום הופעה. אנשים לפעמים צוחקים עלי ואומרים לי: 'הנה אתה כבר כאן, ואפילו ההגברה עוד לא הגיעה'. המסר שהמשגיח בישיבה העביר לי הולך איתי מאז לכל מקום".
עיקרון חשוב שלא אשכח
"חשוב לי מאוד להיות נאמן לעצמי. בדרך חיים, במוזיקה, בעבודת ה', בכל דבר. אני עובד על זה מאוד קשה, ולא תמיד מצליח. כמובן גם צריך להתחשב באחרים, ולא תמיד זה נכון לעשות רק מה שמתחשק לך, אבל באופן כללי ללכת עם הלב זה עניין מאוד חשוב לי בחיים.
"אני פוחד לא להיות אני, להיות אדם אחר, להיות מי שמצפים ממני להיות. אם אני לא נאמן לעצמי, אם אני מישהו אחר, אז זה חסר משמעות מבחינתי. בן אדם צריך למצוא איזון בין מה שנכון עבורו לבין מה שאחרים רוצים ממנו. זה פוגש אותי למשל כשאני צריך להיות נחמד לאנשים ולעזור להם, אבל מכל מיני סיבות זה לא מתאים לי באותו רגע. הרבה פעמים אני רוצה לתת ולעזור אבל אני לא יכול, וחשוב לי לתת מקום בתוכי שמבקש את האיזון הזה".
רגע של אושר שלא אשכח
"אני אוהב מאוד את הצפון, משתדל להגיע לשם כשאני יכול, ולפני כמה שנים למדתי עם הרב ז'אן מצפת תורה מיוחדת של הרמח"ל. בפרק מ' בספרו 'דעת תבונות' הרמח"ל אומר שהקב"ה לא מספיק לאהוב אותנו גם כשאנחנו מאוד חוטאים. כמובן שצריך להשתדל מאוד לעשות כמה שיותר מצוות ולהימנע ככל הניתן מעבירות, אבל יחד עם זאת לזכור שהקב"ה תמיד עם עם ישראל, והוא לא מפסיק לאהוב אותנו לרגע. הקב"ה דואג לנו תמיד, והבטיח לנו שיגאל אותנו. בלימוד הזה היה לי רגע גדול של אושר, כי פתאום הבנתי חלק קטן מהעוצמה והגודל של הקב"ה, והבנתי מעט מגודל האהבה שלו אלינו. לא פעם אני מתגעגע לרגע הזה, ונזכר שהלימוד החשוב הזה הוא רק טיפה בים האוצרות הטמונים בתורת הרמח"ל בפרט, ובכלל בתורה כולה".
שיר שלא אשכח
"אמנם עדיין אין לי ילדים וב"ה יהיו, ובכל זאת השיר 'ילדים' של אביתר בנאי מאוד נוגע בכל נימי נפשי. לפני כמה חודשים יצאתי מפגישת עבודה בפרדס חנה ונסעתי לאשדוד, וכל הדרך, במשך יותר משעה וחצי, שמעתי את השיר הזה בלופ. אני מתחבר לשיר הזה כי אני ממש מאחל את מה שאביתר שר שם לילדים שלי, וגם לעצמי - שאהיה נשמר, אהוב וקרוב, ושתמיד אלך בשדות של אמת, שמחה ויופי".
אירוע קשה שלא אשכח
"בחנוכה הגעתי לבקר בבית החולים אישה שחלתה במחלה. אחד מבני המשפחה שלה התקשר, סיפר שהיא אוהבת מאוד את השירים שלי ומבקשת שאבוא. זה היה ביקור לא פשוט. שאלתי אותה איזה שיר היא הכי רוצה שאשיר לה והיא ענתה 'מי יודע'. זה שיר שכתבתי על הקשיים האישיים שלי בנושא השידוכים, ופתאום חשבתי לעצמי שכל מה שעברתי זה קטן ביחס למה שהאישה הזו עוברת. היא סיפרה שבשיא החיים, המשפחתיות והקריירה פתאום קיבלה את המחלה, ולא ידעתי איך לנחם אותה. אנשים עוברים דברים מאוד קשים. אחרי יום התנדבות קשה לי לחזור לשגרה אבל יחד עם זאת זה ממלא אותי בכוחות לשיר ולשמח, ואני לומד להעריך את המתנות שקיבלתי מה'".
נס שחוויתי ולא אשכח
"לפני כמה שנים חזרתי מהופעה, היה גשם זלעפות, ופתאום בכביש חשוך באזור בית שמש הרכב איבד שליטה והתחלתי להסתובב במהירות מטורפת. אחרי כמה סיבובים נזרקתי על תחנת אוטובוס שהיתה בקרבת הרכב, והעפתי אותה כמה מטרים טובים. ברוך ה' לא נפגעתי בכלל, יצאתי מהר מהרכב כדי לראות אם מישהו היה בתחנה והתפללתי בכל הלב שלא, ואכן לשמחתי ברוך ה' אף אחד לא נפגע. נעמדתי והודיתי לה' על שקיבלתי את החיים במתנה, ומאז מדי פעם אני עובר בכביש הזה ונזכר במה שקרה באותו לילה חורפי ושוב מודה לקב"ה על הנס".
תפילה שלא אשכח
"בשיאה של אחת התקופות הכי קשות שהיו לי בחיים, החלטתי לנסוע לרבי שמעון. הייתי ממש בייאוש מהמצב שנקלעתי אליו, ולא ידעתי איך אוכל לצאת ממנו. התפללתי שם ממש מעומק הלב, וכמה דקות אחרי שיצאתי מהציון קיבלתי טלפון חשוב שבישר לי שחלק מהדברים שבגללם דאגתי הסתדרו. זו התפילה הכי חזקה שהיתה לי בחיים, ונדהמתי מכך שנושעתי כל כך מהר בזכותה. לא מזמן גם כתבתי על המקרה הזה שיר. פשוט אי אפשר לתפוס מה כוחה של תפילה".
פגישה שלא אשכח
"כשהייתי בן 19 נסעתי באחת הלילות עם אבא שלי לירושלים כדי להיפגש עם האדמו"ר מאמשינוב, ונכנסנו אליו בשלוש לפנות בוקר. אני לא כל כך זוכר מה היה שם, אבל זוכר שזה היה משהו חזק ומשמעותי מאוד עבורי. הרגשתי מיד שמדובר באדם חכם ומיוחד מאוד. אבא נכנס אליו בשביל לשאול משהו שקשור לסבתא שלי, היא חסידת אמשינוב בארצות הברית, והכניס אותי איתו. אני ממש זוכר שהרגשתי שיבואו ימים שממש אעריך בהם את הרגעים האלה. כשאני מנסה להיזכר במה שהאדמו"ר אמר לי, אני חושב שזה היה משהו שקשור לשידוכים, אבל אם אני לא זוכר – אז כנראה שמשמיים רוצים שכך יהיה".