בן ה-14 שמאחורי פרויקט הלימוד הענק: "אם הקב"ה שלח לי רעיון, מוטל עליי ליישם אותו"

כשאיתי יום טוב מציג את עצמו הוא נשמע מעט נבוך. "אני תלמיד ישיבה, בן 14, משתדל מאוד לעמוד בתקנים ובסדרים של הישיבה, ובזמני הפנוי מנהל את הפרויקט של 'ילקוט יוסף היומי'".

את הדברים הוא אומר כאילו הם מובנים מאליהם. כאילו זה מובן ורגיל שילד בן 14 יעמוד בראש פרויקט שעומד ללוות בשנתיים הקרובות עשרות אלפי אנשים מכל רחבי הארץ, שהודות לו יסיימו בתוך שנתיים את הלימוד בספר ילקוט יוסף על קיצור שולחן ערוך.

(צילום: אשר חג'בי)

רעיון של ילד

"הכל התחיל לפני כשלושה חודשים", משתף איתי, "באותם ימים היה לי רצון חזק מאוד ללמוד את הספר 'ילקוט יוסף' על קיצור שולחן ערוך ולסיים אותו לגמרי עד שאגיע לישיבה. ידעתי שאני הולך ללמוד בישיבה אשכנזית, וכמי שנוהג כעדות המזרח, רציתי להיות מודע לדברים שמותרים ושאסורים לי, ובעיקר לנושאים שלא מלמדים אותי בישיבה. החלטתי ללמוד בכל יום כמה הלכות, אך ההחלטה לא ממש החזיקה מעמד. לא הצלחתי להתמיד ולא עלה בידי לקנות לעצמי הספק קבוע.

"זה אכזב אותי מאוד", הוא מודה, "אז הלכתי לסבא שלי, הרב אריה כהן, ושאלתי אותו אם הוא מכיר סדר לימוד שעל פיו אוכל ללמוד את ההלכות ולדעת שישנו תאריך מוגדר בו אסיים את הלימוד. סבא הרים אליי את המבט והיה נראה קצת מופתע. הוא שתק כמה שניות ולבסוף שאל אותי: 'איך יכול להיות שעד היום לא עשו דבר כזה? הרי הספר 'ילקוט יוסף' קיים כבר שלושים שנה'. שאלתי את סבא: 'אולי אנחנו נעשה?' והוא ענה לי: 'רעיון יפה, תתחיל לעבוד על זה'. אז עוד לא הבנתי איך בדיוק, אבל החלטתי לנסות. פתחתי את שני הכרכים של הספר וניסיתי לחשב כמה הלכות יכול יהודי ללמוד מידי יום, באופן שיסתכם בתוך חמש דקות בלבד. עשיתי חשבון שבתוך שנתיים של לימוד כזה על פי הסדר, יהיה ניתן לסיים את שני הכרכים".

(צילום: אשר חג'בי)

איתי עוצר לרגע את דיבורו ומסביר בהתרגשות: "מדובר כאן בהלכות החשובות ביותר שעל פיהן אנחנו מנהלים את החיים שלנו כיהודים, וזהו בעצם המאפיין החשוב של כל יהודי, כי ההלכות הן הדבר שמבדיל ומייחד אותו משאר העמים בעולם. אני מאמין שכל אדם שואף להיות בקיא בהלכות, אבל קשה לו למצוא את הזמן להשקיע בכך. הרעיון הזה שאנחנו מנסים להנגיש כאן, הוא בדיוק הפתרון. זהו המענה לכל יהודי שרוצה לקדש כל רגע בחיים שלו ולהיות בקיא בהלכה".

ולמה החלטת לפרוס את הלימוד דווקא על פני שנתיים?

"חיפשתי את פרק הזמן שיאפשר ללמוד את ההספק היומי באופן שמצד אחד יחייב, ומהצד האחר לא ידרוש  יותר מידי. באופן שבו חילקתי את הלימוד, התחושה היא שאתה לא צריך 'לפנות זמן' כדי ללמוד, אלא יכול לעשות זאת 'על הדרך'. אחר כך עברתי לשלב הפיזי של חלוקת העמודים: פתחתי את הספר ובדקתי באלו נושאים יהיה אפשר ללמוד שני עמודים ומתי יהיה אפשר להספיק שניים וחצי או שלושה. בכרך ב' של הספר יש התייחסות למועדים ולחגים, והשתדלתי לחלק באופן שבו הלימוד בנושאים האלו  יהיה כמה שיותר קרוב לתאריכי המועדים בשנה עצמה".

לממש את הזכות

במשך שלושת החודשים האחרונים הקדיש איתי כל רגע מזמנו על מנת לקדם את הפרויקט, וכיום הוא מספר בסיפוק על כך שהודפסו עשרות אלפי סימניות עם טבלת הלימוד היומית למשך השנתיים הקרובות, וכן הוקם אתר מיוחד שבו ניתן להוריד את הטבלה הדיגיטאלית, בחינם כמובן.

"אבל זהו לא סוף העבודה שלי, אלא רק ההתחלה", הוא מבהיר, "כי כעת נותרה העבודה העיקרית על הפרויקט, והיא להנגיש אותו לאנשים, כדי שידעו שהוא קיים. השאיפה שלי היא להגיע לכמה שיותר אנשים, ופשוט ליידע אותם, כדי שלא נמנע מאף אחד חלילה את הלימוד הזה, סתם כי לא שמע עליו".

איך אתה חושב לעשות את זה?

"בינתיים הפרויקט עובר בעיקר מפה לאוזן וברשתות החברתיות, והתגובות שמגיעות הן רבות מאוד, חלקן מאנשים שביקשו בעצמם להפיץ את הטבלה. כך, עוד לפני שהספקנו להפיץ את הטבלה, יש לנו כבר רשימה של עשרות מפיצים בכל הארץ. מסתבר שאנשים אוהבים לזכות את הרבים ורוצים לזכות לעשות טוב. זה גם המקום לפנות לכל מי שקורא את השורות האלו: אין סיבה שלא תצטרף לכזה פרויקט, ואולי גם תהיה בעצמך אחד מן המפיצים. ראש השנה הקרוב יהיה היום הראשון לתחילתו של הפרויקט, ואני בטוח שאף אחד לא רוצה לפספס את הזכות העצומה הזו".

ואי אפשר שלא לשאול: אתה בסך הכל ילד צעיר, מאיפה האומץ להצעיד כזה פרויקט ענק?

"אגיד לך את האמת: למדתי בחיים שלי שאין סיבה להתבייש בדבר טוב שאתה עושה, ובטח שלא להימנע מדבר שיכול להועיל לאחרים בגלל שאתה חושש מכך שאנשים יתמהו עליך. אני מאמין שאם הקב"ה שלח לי רעיון כזה משמיים, מוטל עליי ליישם אותו, ובכל מקרה לא הגיל הוא הקובע אלא המטרה. ברגע שהכוונה היא לשם שמיים, אז מה זה משנה על ידי מי הדבר נעשה?

"והדבר הכי חשוב שנותן לי כוח, הוא השיחה שזכיתי לקיים עם הרב יצחק יוסף שליט"א. הגעתי אליו עם אבי, סיפרתי לו על הפרויקט והרב התפעל מאוד מהרעיון ומהביצוע. אחר כך שאלתי על דעתו של הרב, והוא חייך אליי ואמר לי 'רעיון מצוין'. היה ניכר שהוא שמח לשמוע על כך, וגם כתב מכתב המלצה חם שקורא לכולם לקחת חלק בפרויקט. התגובה הזו מאוד דרבנה אותי ונתנה לי את הכוח והרצון להמשיך במה שכבר התחלתי".

להורדה, לחצו כאן.