סלבס בהתחזקות
הבמאי המוערך: "הרבה שנים נלחמתי בעובדה שאני חרדי, עד שהפסקתי"
יוצר הסדרה "שטיסל" חשב שלעולם לא יחזור להיות חרדי, אבל משהו השתנה: "עשיתי עבודה מאוד קשה בלהיות חילוני, עד שפתאום הפסקתי"
- שירי פריאנט
- פורסם י"ז אלול התשפ"ג |עודכן
אינדורסקי. קרדיט: שם-היוצר, GFDL, דרך וויקיפדיה
יהונתן אינדורסקי, יוצר הסדרה "שטיסל", נולד בשכונת גבעת שמואל בירושלים כבן הזקונים מתוך חמישה אחים במשפחה חרדית ליטאית. הוא למד בישיבת פוניבז אך פרש לאחר 3 שנות לימודים. הוא חשב שלעולם לא יחזור להיות חרדי, אבל משהו קרה.
בראיון ל'ידיעות אחרונות' שפורסם בסוף השבוע, אינדורסקי אמר: "קרוב לגיל 19 הבנתי שכבר לא אהיה הרב שך הבא, ושאני חולם על הספרים שאני קורא, ועל תל אביב... ועל סרטים שאני רוצה לעשות", אמר. "ולמרות זאת, לא עזבתי אף פעם בטריקת דלת. גם כשהייתי חילוני, המבט שלי על העולם החרדי היה תמיד כמו על מולדת שנאלצתי לגלות ממנה, אבל תמיד אתגעגע אליה".
אינדורסקי הוסיף כי "ידעתי שכמה שאני אוהב את הבית היפה הזה שבו נולדתי, אני כבר רחוק ממנו. ביום כיפור הייתי צם, לפעמים גם הנחתי תפילין במין התקפי נוסטלגיה, אבל באמת שלא חשבתי שזה יקרה. הרבה שנים נלחמתי בעובדה שאני חרדי, עשיתי עבודה מאוד קשה בלהיות חילוני, עד שפתאום הפסקתי. חזרתי אפילו להתלבש כמו חרדי ולגדל פאות".
"אמרתי, אבא שלי חרדי, סבא שלי היה חרדי, וגם הבן שלי יהיה חרדי, אם הוא ירצה. מאוחר יותר הבנתי שבמשך 18 שנה, אחת לשבוע, אמא שלי צמה יום שלם כדי שאני, הבן הקטן שלה, אחזור בתשובה. הנה, כנראה שזה עבד. דמעות של אמא ממיסות גם לב אבן".
את הסדרה שטיסל כתב אינדורסקי יחד עם הסופר אורי אלון. הסדרה עוסקת באב חרדי ובנו החיים בשכונת גאלה בירושלים. הסדרה זכתה בפרסים רבים ואף נמכרה לרשת נטפליקס, והיא משודרת ברחבי העולם. אינדורסקי מרבה לעסוק ביצירותיו בדמויות מהמגזר החרדי, אך גם בימיו כ"חילוני", לא הפסיק לדבר אמונה. כך אמר באחד הראיונות בעבר: "אחד היסודות הגדולים ביותר באמונה היהודית הוא שאלוקים מסתיר את עצמו, סוד הצמצום. אלוקים, כדי לברוא את העולם, היה צריך לצמצם ולהסתיר את עצמו, כי הכול הוא אלוקים. בשביל ליצור משהו נפרד ממנו הוא היה חייב להיעלם... מדברים על הקולנוע המודרניסטי של אנטוניוני וברגמן כקולנוע שמעמיד את האדם במרכז, שאלוקים לא קיים בו. ואני תמיד הרגשתי שזה הפוך, זה שאלוקים לא קיים שם זו הנוכחות הכי גדולה שלו. כשהאדם עומד מול עצמו במראה ומבין שהוא בסופו של דבר מה שיש לו, זו הנוכחות הכי גדולה של אלוקים".