למי לא להתקשר כדי לאחל שנה טובה?

ראש השנה מתקרב, וזה הזמן של כל החברות, הארגונים והעסקים למיניהם להפגיז אותנו בספאם של "שנה טובה ומתוקה". כנראה ששוק האיחולים הזה גורם להם לבזבז המון כסף, אבל בפועל – הוא מרגש אותי בערך כמו לקבל טטריס ליום ההולדת. היינו שם, עברנו את הגיל, קלטנו את הפרנציפ. הספאם הזה לא ריגש אפילו בפעם הראשונה, אז למה שירגש בפעם ה-700?

גם הודעות גנריות של "שלום לכל מכרי, רציתי לאחל לכולכם שנה טובה" וכו' – לא באמת עושות את זה. מישהו ישב וכתב כמה שורות בנאליות (או גרוע יותר: העתיק מהודעת שרשרת אחרת שקיבל בעצמו), העביר בבת אחת ל-50 אנשים כדי לצאת ידי חובה, וזה בהחלט לא גורם להתפעלות יתרה. בפרט לאור העובדה שבאותו ערב חג קדמו לו עוד 20-30 אנשים אחרים שגילו את הפטנט והעבירו הודעות גנריות אחרות.

יתכן שאני מחמיר מדי, ואולי יש אנשים שדווקא נרגשים לקבל את הברכות המשוכפלות האלה (או את העיצובים ששולחות בעיקר דודות – כמו לדוגמה ציור של ורדים על רקע שחור, וכיתוב מלא נצנצים: "שבת שלום". נשמע מוכר?). אבל באופן כללי, נדמה לי שמיצינו. זה לא באמת מרגש, לא באמת מעביר מסר, לא באמת אומר משהו מלבד "טרחתי לסמן גם את שמך בזמן שהייתי צריך לבחור 200 אנשים להעביר אליהם את העיצוב של התפוח בדבש".

* * *

אז מה אני רוצה לומר כאן? שיש חשיבות עצומה למשהו שרובנו כנראה דווקא לא עושים בערב החג.

כבר שנים ארוכות אני מקפיד להתקשר בערב החג (או לשלוח הודעות מקוריות ואישיות מאוד, במקרה שהזמן דוחק) לכל מי שלדעתי טלפון ממני ישמח אותו. לא, לא מדובר בדוד המצליחן של המשפחה (סליחה, אהרון). לא מדובר במנכ"ל הידברות (סליחה, תופיק) וגם לא מדובר בשכנים שאני ממילא רואה בשוטף (היי משפחת טובול). מדי ערב חג אני עובר על אנשי הקשר בטלפון, ומחפש דווקא את האנשים שכנראה לא זוכים לעומס של ברכות לשנה החדשה, כי הם מבוגרים מדי, בודדים מדי. אני מתקשר למכרים ולחברים שאני יודע שעברה עליהם שנה לא משהו; לאנשים שדווקא הם ישמחו לקבל שיחה אמיתית, כנה ומתעניינת, ודווקא ממני.

אז לקראת ראש השנה הבא עלינו לטובה, בואו ניקח את זה על עצמנו. תכבדו מישהו שבאמת ישמח לשמוע מכם. תתקשרו לחבר המבוגר שעדיין לא התחתן, לבן הדוד שבדיוק התגרש, לדודה המבוגרת שתמיד תשמח לתשומת לב כנה ואמיתית, לחבר מהצבא שעדיין מחפש את עצמו, לקולגה שנאבק בקשיי החיים, לחבר ילדות שמתמודד עם אתגרים וכן הלאה.

הייתי מתקשר כמובן לכל מי שנמצא באנשי הקשר, כולל אנשים שמוצפים ממילא בהתעניינות, אבל ברור שזה פחות מעשי. לכולנו יש זמן מוגבל, בפרט כשמדובר בערב החג. לכן בואו ננסה להשקיע במי שבאמת זקוק למילה טובה ולאיחול חם, גם אם נטיית הלב המיידית שלנו הולכת יותר לשיחה אל הבוס, החבר הטוב או הדוד המצליחן. בואו ניתן את המילים החמות למי שצריך אותן יותר מכל. זה מה שהם צריכים – לא עיצוב ווטסאפ זול עם נצנצים בהגזמה.