הלימוד היומי: כיצד מדליקים נרות לקראת ליל שני של החג, ועל מה צריך לכוון בשעת התקיעות? (יום שישי, כ"ט באלול)

הציטוט היומי

רבי עקיבא אומר:

"העושה מלאכה בערבי שבתות ובערבי ימים טובים מתשע שעות ולמעלה, אינו רואה סימן ברכה לעולם"

(מסכת דרך ארץ פרק היוצא הלכה י')

2 הלכות ביום מתוך 'בהלכה ובאגדה', עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

כיצד מדליקים נרות לקראת ליל שני של החג?

הדלקת הנרות לכבוד יום טוב שני, תֵעשה אך ורק לאחר צאת השבת, ועל ידי הבערה מאש שהיתה דלוקה מלפני שבת, כמו 'נר נשמה'. אשה המוציאה את השבת לפי זמן רבנו תם, ברור שלא תדליק את הנרות אלא לאחר זמן זה.

על מה צריך לכוון בשעת התקיעות?

קודם התקיעות יאמר התוקע לציבור, שהוא מכוון להוציאם ידי חובתם בברכות ובמצות שמיעת השופר, ושגם הם יכוונו לצאת ידי חובה. ויאחז התוקע את השופר בידו ויברך, ולאחר הברכות יענו 'אמן', ולא יענו 'ברוך הוא וברוך שמו', משום שזה הפסק באמצע הברכה.

אסור להפסיק בדיבור בין הברכה לתקיעות, ואם דיבר, צריך לחזור ולברך. אבל אם דיבר בעניין הצריך לתקיעות, אינו חוזר לברך. כמו כן אסור להפסיק בדיבור בין התקיעות עצמן, אולם מותר לדבר דברים שהם מענין התקיעות.

אין להפסיק בין סדרי התקיעות כגון בין תשר"ת לתש"ת, בשביל לומר וידוי, וכמו שכתבו בכמה סידורים. כי דבר זה אינו נכון על פי ההלכה, ונכנס לחשש ברכה לבטלה של התקיעות. אולם רשאי רק להרהר בין התקיעות, בוידוי שבין סדר לסדר בלי לאומרו בפיו כלל. ומכל מקום בעת התקיעות ממש, יכוון כל מחשבתו לקיום המצוה לשמוע קול שופר, ולא מחשבה אחרת.

ראש השנה – דבר תורה קצר לשולחן השבת

"עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה" (מתוך קריאת התורה ביום ב’ של ר”ה)                                                     

הקב”ה אומר לאברהם לאחר העקידה: “עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה”. כלומר, כעת יודע אני שאתה ירא אלוקים.

הגאון מוילנא (מובא בספר קול אליהו) שואל: הרי אברהם היה צדיק גם לפני העקדה, אם כן, כיצד ניתן לומר “עתה ידעתי”?

וכך מסביר הגר”א: “לפי שאין השלמות ניכר באדם, אלא כשיש לו שני מידות הפוכות, כגון מידת רחמנות ואכזרות. לפי שכשהאדם נוהג במידה אחת, אין מוכרח לומר שהוא צדיק, אלא יש לומר שכך הוא טבעו. אבל כשיש לו שני מידות הפוכות, כגון רחמנות ואכזרות, אז מוכח שהוא צדיק… וזהו שאמר כאן בעקידה, עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה. לפי שקודם לכן לא היה אלא רחמן מאוד, שהיה מכניס אורחים וגומל חסדים. אבל המידה של אכזריות ולכוף את עצמו ולקיים מצוות הבורא יתברך, עדיין לא היה ניכר בו, והיה יכולים לומר שאברהם איננו צדיק גמור ח”ו. אבל בעקידה, שעשה ג”כ מידת אכזריות… עתה נשלם וניכר שהוא צדיק גמור”.

חיזוק לנשמה

הרב זמיר כהן – מהו הצעד הבא שהקב"ה רוצה שנעשה? האם אפשר להשתנות ממש לפני ראש השנה? צפו