ד"ש מהילולת החפץ חיים בראדין: "זו השנה הראשונה שאנו מקיימים אותה בכזה היקף"

90 שנה חלפו מאז פטירתו של החפץ חיים, רבי ישראל מאיר הכהן מראדין זצוק"ל, אך רק בשנה זו מתקיימת בציונו בבית העלמין היהודי שבראדין לראשונה הילולה גדולה ומכובדת, בה נוטלים חלק רבנים גדולים ומתפללים שמגיעים מכל רחבי העולם.

מי שעומד מאחורי ההילולה הגדולה, וכן אחראי על יתר היוזמות בעיר ראדין, הוא צעיר בשם שוקי זיידל, העוסק בשיפוצים ובנדל"ן בארץ, אך כלפי ראדין יש לו בלב פינה חמה ומיוחדת. את הריאיון עמו אנו מקיימים ערב היאצהייט, כאשר הוא כבר נמצא בראדין עם משפחתו ומכין את המקום לקראת בואם הצפוי של המתפללים הרבים.

בחור צעיר, חלום גדול

"הכל התחיל כשהייתי בחור בן 19", מספר זיידל, "הגעתי ללמוד בבלרוס בישיבת פינסק, והזדמן לי להגיע להתפלל בראדין לעתים קרובות. באותם ימים לא היו בסמוך לציון אפילו תנאים בסיסיים כדי להתארח, לא מקום לישון ואף לא חדר אוכל ואפילו לא חדר שירותים סביר. גם הציון של החפץ חיים לא תוחזק כלל, אלא רק הייתה מעליו סככה רעועה. אבל אני חשתי חיבור גדול למקום כבר מהרגע הראשון".

קברו של החפץ חיים לפני השיפוץ

במשך שלוש שנים למד זיידל בישיבת פינסק, ובאותם ימים הוא מצא את עצמו מלווה קבוצות רבות שהגיעו מישראל לראדין כדי להתפלל. ביניהן קבוצות של רבנים, אנשים פרטיים, סמינרים, בחורי ישיבות, ועוד. "הייתי מחכה להם בשדה התעופה, ומסדר להם שירות של אוטובוסים ומלון בקרבת מקום. זה הוביל אותי להתעסק גם במסעות לקברי צדיקים נוספים בכל רחבי פולין, בלארוס וליטא, ובכל פעם מחדש תמהתי על כך שאצל רבנים אחרים ישנם ציונים מושקעים ומתוחזקים, ורק בראדין, מקום קבורתו של החפץ חיים, אין כלום. זה כל כך הציק לי, כי הרי אין מי שלא מחזיק בביתו את ספרי החפץ חיים או לומד את ההלכות שלו. איך ייתכן שאנשים לא מתפללים במקום יותר מחצי שעה, כי הציון תחת כיפת השמיים, קר להם בחורף, חם להם בקיץ, ואין להם אפילו מקום סביר כדי לשבת להתפלל? תמיד היה לי חלום על כך שנאתר מקום סמוך לציון, בו יוקם מבנה מסודר של הכנסת אורחים, אבל היה ברור שהנושא מורכב, ולא היה לי כל רעיון בנוגע לאופן הוצאתו לפועל".

שכן של ישיבת ראדין

אחרי שלוש שנים של לימודים בישיבת פינסק, שב זיידל לארץ והמשיך את לימודיו בעולם הישיבות ולאחר מכן התחתן. "עוד בתקופת האירוסין סיפרתי לאשתי על כך שיש לי דחף חזק מאוד לחפש בראדין שטח מתאים להקמת מבנה להכנסת אורחים שיפריח שם את השממה", הוא מציין. "התגובה שלה הייתה: 'סע לשם', ובאמת, חודש לפני החתונה הגעתי לראדין ונפגשתי עם ראש העיר. מכיוון שבשנים שבהן התגוררתי בפינסק למדתי רוסית, הצלחתי לתקשר איתו היטב וסיפרתי לו שאני מביא הרבה תיירות לראדין, ורוצה לדעת אם הוא יוכל לייעד לי שטח או מקום באזור בית הקברות שאוכל להקים בו מבנה. ראש העיר בתגובה פתח מפות והראה לי שכל האזור של בית העלמין הינו שטח חקלאי ולא ניתן  למוכרו. הפגישה הסתיימה וחזרתי למקום שבו התאכסנתי, תוך כדי שאני מהרהר בכך שאני חייב לעשות משהו ולחזור לארץ עם הצלחה בנושא.

הרב משה פימה מנהל קהילת יד ישראל פינסק באלרוס, השותף בפיתוח בראדין

"למחרת קמתי והתפללתי בציונו של החפץ חיים, כשאני מכוון באופן מיוחד לזכות להיות שליח טוב. לאחר התפילה החלטתי לנסות את מזלי ודפקתי בדלת של אחד הבתים הסמוכים לבית העלמין. זה היה נראה בית גדול ומרשים, והתברר שהאדם שפתח לי את הדלת הוא קבלן במקצועו. כששאלתי אם ירצה למכור לי את הבית, הוא השיב בשלילה והסביר לי שהוא רק סיים לבנות אותו ולא מעוניין למכור, אבל יש לו שטח גדול במרכז העיר שקיבל בירושה יחד עם אחיו, ואולי ארצה לקנות אותו. השבתי לו שזה לא עוזר לי, שכן כל רצוני הוא להקים מבנה בסמוך לבית העלמין, אלא שהוא התעקש לקחת אותי אל אותו שטח, ואז התברר לי לתדהמתי שמדובר במגרש צמוד לישיבת ראדין שבראשה עמד החפץ חיים. 'זה השטח', הוא אמר לי, ואני חשתי פרפרים בבטן כשניסיתי להסתיר את ההתרגשות ולעמוד על המקח, כשאני מתעקש על כך שהוא מרוחק מבית הקברות. אבל הקבלן ממש להוט למכור ואף הסכים להוריד משמעותית במחיר. בסופו של דבר העסקה נסגרה ורכשתי מגרש של שלושה דונם הצמוד לישיבה".

זיידל מדגיש כי הדברים אולי נשמעים פשוטים, אך למעשה שום דבר לא היה פשוט בסגירת העסקה, כיוון שמאחר שהוא תושב הארץ ולא אזרח רוסי, היה מורכב מאוד להעביר את מסמכי הטאבו על שמו, אך בסופו של דבר השטח היה בידיו. "חזרתי לארץ וחודש לאחר מכן התחתנתי. זמן קצר אחר כך כבר התחלתי להסתער על המלאכה. בתחילה חיפשתי שותפים מתאימים שיסייעו לי בתקציב להקמת המבנה, אבל התקשיתי למצוא. לבסוף פניתי לראש הישיבה שלי לשעבר, הרב משה פימה שליט"א שהתעניין מאוד והסכים להצטרף אליי ליוזמה. כך ניגשנו יחד להשקיע במיזם ולהקים מבנה להכנסת אורחים".

מאות משתתפים

בשנים האחרונות משקיע זיידל את כל כוחו ומרצו בהקמת מבנה הכנסת האורחים בראדין, כאשר הוא מפריש מידי חודש את כל כספי חסכונותיו ושולח אותם לקבלן שמנהל את העבודה במקום. לדבריו, הוא ראה במשך השנים הרבה ניסים, כאשר היו כמה וכמה פעמים שבהן לא היה לו כסף לשלוח והקבלן איים להפסיק לעבוד, ובכל פעם מחדש הגיע הכסף ברגע האחרון, ונמשכו העבודות.

בשנה שעברה, בדיוק ביום ההילולה, זכה זיידל לקבוע בהתרגשות מרובה מזוזה במבנה החדיש שניצב במקום. "נכון להיום יש לנו במבנה שני מטבחים, חדר אוכל גדול, ארבעה חדרי שירותים ומלון בגובה שלוש קומות עם ארבעה עשר חדרים", הוא מפרט, "עדיין לא ניתן לישון בחדרים, אך חדר האוכל מוכן לחלוטין וכך גם המטבחים וחדרי השירותים. הכל מאורגן באופן מושקע מאוד, ובמשך השנה האחרונה זכינו לארח כאן קבוצות רבות שהגיעו להתפלל על ציונו של החפץ חיים, אני מקווה מאוד שבשנה הבאה נוכל גם להפעיל את המלון, מה שיאפשר לאנשים לישון כאן ולקבל תנאי אירוח מלאים וברמה הגבוהה ביותר שיכולה להיות".

גם מבנה הציון עבר ביוזמתו של זיידל שיפוץ יסודי. "לא מדובר עוד בקורת גג קטנה מעל הציון, אלא בשטח מרוצף המשתרע על פני 50 מ"ר ועליו מבנה סגור עם ארבעה קירות וגג, יש במקום גם תאורה וחימום, וכן שתיה חמה וכיבוד קל במשך כל שעות היממה".

ומה קורה בתוך מבנה ישיבת ראדין? יש דרך להיכנס ולבקר בה?

"לצערי המבנה של ישיבת ראדין שייך לשלטון המקומי של העירייה, וראש העיר בוחר להפעילו כבית תרבות, מה שאומר שכל אירועי התרבות, ההופעות והדיסקוטקים נעשים בתוך מבנה הישיבה. זהו כאב לב גדול וחילול הקודש, אבל אין לי דרך לפתור את הבעיה. ניסיתי לדבר על כך עם ראש העיר, והוא ענה לי שאם אשלם להם חצי מיליון דולר, הם יעזבו וירכשו מבנה חדש שישמש כבית תרבות. כמובן שאין לי את התקציב לזה".

ספר לנו כיצד תיראה ההילולה בשנה זו

"ההילולה מתחילה כבר ממוצאי שבת, ערב כ"ד אלול יום פטירתו של החפץ חיים, ותימשך לכל אורך היום. צפויים להגיע מאות משתתפים, ואנו ערוכים כדי לקבל אותם עם סעודות משובחות שהכנתי עבורם יחד עם אשתי, במו ידינו, כאשר את הבשר והעופות הבאנו מפינסק, משחיטה למהדרין הנעשית במוסקבה. גם הלחמניות נאפו במאפייה היהודית בפינסק, והכל טרי ובכשרות מהודרת".

ציון החפץ חיים המשופץ

מלחמת רוסיה -אוקראינה אינה פוגעת באפשרויות ההגעה למקום?

"לגמרי לא. המלחמה אינה מורגשת כאן כלל, והדבר היחיד שקשה הוא שאין טיסות ישירות מהארץ לבלרוס, לכן זמני הנסיעה הם קצת יותר ממושכים. אבל כפי שראינו במשך השנה שחלפה, זה לא מונע מאנשים להגיע לקברו של החפץ חיים, וגם כעת אנו מתכוננים בהתרגשות למאות אנשים שצפויים להשתתף בהילולה. ברוכים הבאים".