בג"ץ דן בביטול חוק צמצום עילת הסבירות. רוטמן: "הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה"

בג"ץ החל הבוקר (שלישי) לדון בעתירות הקוראות לבטל את חוק צמצום עילת הסבירות, שאושר ברוב קולות בכנסת לפני כחודש וחצי. כל 15 שופטי בית המשפט העליון יושבים בהרכב, בראשות נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, שדחתה בקשות לפסול את עצמה.

השופטים קבעו כי הדיון יימשך לכל היותר עד שש וחצי שעות. לכל צד, מספר העותרים, הממשלה והיועמ"שית, מוקצבת כשעה להשמיע את טענותיו. את הממשלה מייצג עו"ד אילן בובמך, שהגיש בקשה לבית המשפט לאפשר לו שלוש שעות כדי לתת מענה ראוי לכל העתירות, או לחלופין לקיים דיון נוסף מאחר ולדבריו הזמן שהוקצב לו אינו סביר.

הממשלה מצפה להכרעה כבר היום, או לכל היותר בתוך מספר ימים מתום הדיון. התגובה העיקרית של הממשלה היא כי אין בסמכות בית המשפט לפסול חוק יסוד שאושר כחוק. עו"ד בומבך אמר על כך: "אני מצפה להכרעה חד-משמעית של השופטים נגד פסילת החוק. ראינו כבר הכרעה של 11 נגד אפס. כאן אנחנו מצפים ל-0-15".

יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, שהגיע לבית המשפט, צייץ בדף הטוויטר שלו, טרם הדיון: "הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה". שר המשפטים, יריב לוין, תקף גם הוא את ההחלטה לקיים דיון בעתירות ולא לדחות אותן על הסף: "הדיון שמתקיים היום בבית המשפט העליון, בחוסר סמכות מוחלט, הוא פגיעה אנושה בדמוקרטיה ובמעמד הכנסת. גם נשיאי ושופטי העליון לדורותיהם הסכימו כולם, העם הוא הריבון, ורצונו מתבטא בחוקי היסוד אותם מחוקקת הכנסת".

הוא המשיך: "עצם הדיונים באפשרות לפסול חוקי יסוד, שהם ראש הפירמידה החוקית בישראל, ובאפשרות להוציא את ראש הממשלה לנבצרות, הם פגיעה אנושה בשלטון העם. בית המשפט, ששופטיו בוחרים את עצמם בחדרי חדרים ובלי פרוטוקול, מציב את עצמו מעל הממשלה, מעל הכנסת, מעל העם ומעל לחוק. מצב זה מנוגד לחלוטין לדמוקרטיה. משמעותו בית משפט ללא איזונים ובלמים כלל. שליט יחיד. לא עוד שלטון העם".

לוין התייחס לטענות בג"ץ לאשר את קיום הדיון ואמר כי "הטענה שבה מצדיק בית המשפט את הדיון בפסילת חוקי יסוד היא שעליו למנוע חוקי יסוד שמנענעים את אמות הספים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אך מה שבאמת מזעזע את אמות הסיפים של הדמוקרטיה בישראל הוא הדיון שמקיים היום בית המשפט. עד היום, חרף אקטיביזם שיפוטי בעייתי ביותר, היה לפחות בסיס אחד מוסכם - בית המשפט כיבד את חוקי היסוד. זהו הבסיס ששמר על הדמוקרטיה בישראל. האחריות לשמור על הבסיס המשותף הזה מונחת לפתחו של בית המשפט".

נציין כי היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, סירבה להגן על הממשלה בעתירה, וטענה שמדובר ב"מצב חריג שבחריגים". מנגד, הייעוץ המשפטי של הכנסת קרא לבטל את העתירה.