כתבות מגזין
האמן שחזר בתשובה: "אחרי יותר מ-30 שנה חזרתי לצייר, והייתה לכך סיבה"
גדעון הולנד היה ילד צעיר כשהתחיל להכיר את העולם ולחפש משמעות, בשנים שלאחר מכן הוא הפך לאמן מפורסם, אלא שהכל נעצר כשחזר בתשובה וזנח את האמנות לטובת לימוד התורה. כעת, שלושה עשורים לאחר מכן, הוא יוצא בספר מיוחד שמחזיר אותו אל שנות ילדותו ואל שאיפותיו בחיים
- מיכל אריאלי
- פורסם ד' תשרי התשפ"ד |עודכן
גדי הוא ילד סקרן, בגיל שבו הוא רוצה לדעת כל דבר על אמיתתו. יש לו אח ושתי אחיות שעדיין לא הגיעו לגיל הסקרנות כמוהו. אביו של גדי בנה סוכה בגבעת האקליפטוסים בשדות, אחרי הפרדסים שמסביב ליישוב, והוא יושב ולומד בה בימות השבוע. גדי יודע שאבא שלו צדיק וחכם, איש מיוחד, והוא אוהב אותו מאוד, אבל יש ילדים שפחות מבינים זאת. כזה הוא למשל גבריאל, חברו של גדי, שפעם, באחת המריבות שהתפתחה בשעת משחק, הוא התפרץ על גדי: "אתה משוגע כמו אבא שלך!" וגם הוסיף: "כולם יודעים שאבא שלך משוגע. הנה, הוא גר בסוכה, בגבעה בלי מים, בלי שירותים, בלי מזגן, למרות שיש לו בית!"
המשפטים הללו, המצוטטים מתוך ספרו של האמן גדעון הולנד, מיועדים אמנם לילדים, אך הם לא עוד סיפור עלילתי כפי שניתן לחשוב, אלא יצירת אומנת שעל פיתוחה עמל הולנד במשך שלושה עשורים, מתוך רצון לייצר ספר מיוחד במינו שיצליח להרים את הילדים טפח מעל הקרקע, יעניק להם חיזוק ואמונה, וייגע להם בתוך הנפש פנימה.
אם חשבתם שנמשיך לספר לכם כאן על עלילותיהם של גדי ואביו, אתם טועים. כדי לשמוע עליהן תידרשו לעיין בספר "גדי נסיך קטן", אך אתם מוזמנים להתוודע לסיפור מרתק לא פחות – סיפורו האישי של הולנד שמסתתר מאחורי כתיבת הספר. סיפור של אמן שבמשך עשרות שנים נמנע מלצייר, כדי לא לפגוע בלימוד התורה, עד לרגע שבו התפרץ הכל.
ילד קטן, שאלות גדולות
"למעלה משישים שנה חלפו מאז שהייתי ילד, ממש כמו גדי", מציין הולנד כשהוא שב אל שנות ילדותו. "אבל רק כיום, כשאני נזכר באותן שנים, אני מבין עד כמה שהייתי מצוי בבעיה. כי הייתי קורא המון ואהבתי גם ספרי אגדות וסיפורים מעניינים, אבל הרגשתי שזה לא ממלא את החלל שקיים אצלי. קראתי גם שפע של ספרי לימוד ואנציקלופדיות תרבותיות, עם ציורים פנטסטיים שאהבתי מאוד, אבל משהו היה חסר, כי הם הסבירו הרבה מאוד דברים לגבי מה שקורה בעולם, אבל לא הסבירו את הצד הפנימי שלו – מהיכן הוא מגיע ולאיפה הולך".
הולנד מציין שכילד הוא לא ידע להגדיר זאת, אך כיום במבט לאחור הוא מבין שכבר אז, בעודו ילד צעיר, הוא חיפש את המשמעות של החיים. חיפושים שהמשיכו ללוותו גם בגיל מאוחר יותר, והובילו לתהליך מופלא של חזרה אל המקורות, המלווה בסייעתא דשמיא ובהשגחה פרטית.
"כשהילדים שלי גדלו והגיעו לגיל קריאת ספרים, כבר הייתי ברוך השם נטוע עמוק בעולמה של תורה", הוא מציין, "למרות שבמשך שנים עסקתי בתחום האומנות והיו לי תערוכות גדולות ויצירות מפורסמות, עזבתי לגמרי את הציור והקדשתי את כל זמני ללימוד תורה. הילדים שלי בקושי ידעו על כך שאבא שלהם צייר, אבל כשהם התחילו לחפש חומרי קריאה מעניינים, זה החזיר אותי בבת אחת לשנות הילדות שלי ולצורך הגדול שהיה לי בספרות איכותית ובעלת עומק. באותם ימים הבנתי שאם אין ספרים מתאימים, אני אהיה זה שאספר לילדיי סיפורים מפרי דמיוני, וכך הייתי מספר להם סיפורים מידי ערב, לפני השינה. באותם ימים העונש הכי גדול עבור ילדיי היה כשהודעתי להם שבלילה לא יהיה סיפור, כי הם ממש חיכו לזה כל היום. אבל עדיין, הרגשתי שסיפור בעל פה הוא לא כמו סיפור שמלווה בציורים, וכאמן לשעבר ליוותה אותי כל הזמן ההתלבטות איך לבטא את הסיפורים גם בציורים".
הולנד מדגיש שהוא מדבר על הימים של לפני למעלה מ-30 שנה, וכבר אז הוא החל לטוות לראשונה את הסיפורים והציורים שהפכו לאחרונה לספר "גדי נסיך קטן".
"שלושים שנה חלפו מאז שחשבתי על הספר הזה ועד שהוא יצא לאור", אומר ר' גדעון הולנד כשהוא מדבר על הספר שהוא חובק כיום בידיו. "לפני ארבע שנים החלטתי לעשות מעשה ולגשת שוב למלאכה", הוא מספר, "ההתלבטות עבורי הייתה מאוד גדולה, מצד אחד אני אומן בנפשי ובנשמתי ונמשכתי מאוד לפרויקט שכולל כתיבה וציור, אך מצד שני ידעתי שאם אני נכנס לכזה פרויקט זה יגביל את שעות הלימוד שלי בכולל, והחשש הגדול ביותר שלי היה מכך שברגע שאכתוב ספר אהפוך ל'סופר' ו'צייר' ואלו תארים שהתרחקתי מהם במשך השנים. התייעצתי על כך עם רבי דוד אבוחצירה מנהריה ושאלתי אותו אם להכין את הספר, והוא ברך אותי מעומק הלב, בכך ניתן לי אור ירוק לעשות זאת".
ציור מתוך אמונה
אבל איך הצלחת כאמן להתנתק מהאומנות במשך שנים כה רבות?
"זה לא שהתנתקתי לגמרי, אלא עברתי להתמקד בלימוד התורה, וזה היה הדבר העיקרי שהעסיק אותי במשך כל השנים. היו אמנם כמה פעמים שבהן בכל זאת ציירתי, כמו למשל רישומים מסוימים שעזרו לי ולחברותות שלי להבין את הלימוד, או תערוכה שיצאתי בה בנושא בעלי תשובה בישיבת אור שמח, אבל לא ראיתי את עצמי כצייר וגם לא רציתי להיות כזה. כצייר יש לך אחריות גדולה מאוד על מה שאתה מצייר, כי זה לא רק לקחת מכחול ולעמוד מול קנבס, אלא זהו כוח עצום שיש לך בידיים כדי להשפיע על העולם. הרגשתי שאני לא מסוגל לשאת את האחריות הזו, ולכן התרחקתי מהציור. אבל כשנתקלתי בצורך הגדול של ילדים בסיפורים מתאימים עם ציורים הולמים, כבר לא יכולתי להתאפק. הבנתי שזכיתי בכישרון מיוחד משמיים להשפיע באמצעות הציורים והסיפורים, והבנתי שזו כנראה חלק מהשליחות שלי".
ובאמת, הספר שהוא מחזיק כיום בידו הוא לא ספר רגיל, אלא אלבום ציורים מרהיב שמלווה את העלילה העמוקה והנוקבת שמתפרשת לאורך כל הסיפור. זוהי יצירה מופלאה שנבנתה באופן מסיבי במשך ארבע השנים האחרונות, כאשר קדמו לה כאמור שלושים שנה של חשיבה על הרעיונות.
"אני לא שולל את זה שצריכים בשוק גם ספרים פשוטים של מתח ועלילה", הוא מדגיש, "אבל אני רואה חשיבות מיוחדת לספר כזה שיכניס את הילדים שלנו אל תוך עולם הבריאה של הקב"ה. זהו לא ספר רגיל, והוא מצריך עבודה גם מצד ההורים, כי הוא נועד להיות כמו ספר לימוד, שאבא ישב וילמד אותו יחד עם בנו, מה שמצריך הירתמות ללימוד משותף. אבל אני בטוח שאם משכילים לעשות זאת בדרך הנכונה, זו יכולה להיות מתנה אמיתית וענקית לילדים שלנו, שיקבלו מסר לחיים וגם שעה של איכות ולימוד עם אבא".
ויש לו גם מסר חשוב: "אני מאמין שכל אדם יכול לרתום את הכלים והיכולות שלו כדי להוריד את האורות העליונים ולהשפיע על הנפש של, של ילדיו ושל סביבתו. הדברים לא נוגעים רק לתחומי האומנות, אלא לכל תחום בחיים שלנו. אם רק נשכיל לקחת את הממד הרוחני שלו ולהעביר אותו הלאה, נוכל להשפיע על העולם שלנו רק לטובה. הלוואי שנזכה".
ליצירת קשר עם גדעון הולנד: hollandgidion@gmail.com