למה זוכים כשיושבים בסוכה, ואיך מגלים מסוכות את סוד האושר? 6 עובדות מדהימות על חג הסוכות

אומנם חלקנו שלא זכו למרפסת-סוכה או לגינה פרטית, יאלצו 'ליהנות' לאורך חג הסוכות מחברים חדשים לחדר – חתולי השכונה, ואולי גם יזכו להשכמה מוקדמת באחד לפנות בוקר מפנסי הרכב של השכנים, אבל כל זה לא לחינם. יש למצוות הסוכה מסרים רציניים עבורנו, וגם כמה מעלות רוחניות חסרות תחליף.

אז אם עד עכשיו לא ידעתם מהי המשמעות של חג הסוכות, למה דווקא בתשרי, לְמה זוכים כשיושבים בסוכה ומהם המסרים אלינו מחג זה – הנה 6 נקודות שיעשו לכם סדר.

למה חוגגים?

1. זכר לנס. בתורה נאמר: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם" (ויקרא כ"ג, מ"ב-מ"ג). אנו מצווים לדעת שבעת יציאת מצרים ה' הושיב את בני ישראל בסוכות. מהן אותן סוכות בהן ה' הושיב את בני ישראל? יש מחז"ל שמסבירים כי הכוונה לענני הכבוד. במשך 40 שנה, לאורך כל שנות נדודי בני ישראל במדבר, הקיפו אותם ענני כבוד שהגנו עליהם מפני מזיקים ופגעי טבע. מצוות הסוכה מהווה זכר לנס זה, וכך גם מוסבר ב'ספר החינוך', והנה לשונו: "משורשי המצווה למען נזכור הניסים הגדולים שעשה הא-ל ברוך הוא לאבותינו במדבר בצאתם ממצרים, שסיככם בענני כבוד, שלא יזיק להם השמש ביום וקרח בלילה".

למה דווקא בתשרי?

2. למחוק את הגאווה. יש מחז"ל שמסבירים כי סוכות הכוונה למבנים ארעיים, בהם דרים נוודים. רבי שמואל בן מאיר (הרשב"ם) מבאר פסוק זה ומסביר כי חג הסוכות חל דווקא בעונת האסיף, בה יש שפע חקלאי וזוכים לראות את שגשוג התבואה, ואז האדם יכול להסתכל על הונו הרב ולהגיע בקלות לידי תחושת "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". כדי להגן על האדם מתחושת גאווה זו, התורה מצווה אותנו לצאת דווקא בימים אלו מביתנו החמים והנוח, להתנתק מהנכסים והאמצעים החומריים שלנו, ולעבור דירה אל סוכת נוודים, שסככה בעלת חורים דרכה ניתן לראות את הכוכבים משמשת כקורת גג. דירת ארעי זו מזכירה לנו שהיו תקופות בעמנו בהן נאלצנו להתגורר בסוכות נוודים, ולמרות כל הכישורים והיכולות שלנו – כל השפע וההצלחות מגיעות מה' בלבד, כפי שהתורה מצווה אותנו: "וזכרת את ה' אלקיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל". מצווה זו של היציאה אל הסוכה משרישה בנו ענווה והתבטלות כלפי בורא עולם.

לְמה זוכים כיושבים בסוכה?

3. לזכות להשראת השכינה. יש מחז"ל שטוענים כי הכוונה בסוכה היא גם למבנה סוכה וגם לענני כבוד, שניהם יחדיו. ענני הכבוד שהקיפו את בני ישראל לא היו עננים רגילים, אלא שרתה בהם השכינה. כשם שבני ישראל זכו להיות תחת השראת השכינה בעת ישיבתם בסוכות בשנות נדודיהם במדבר בזכות אותם ענני כבוד, כך גם כיום כאשר אנו יושבים בתוך סוכה כשרה בחג הסוכות – אנו זוכים להיות מוקפים בהשראת השכינה. בימי הסוכות הסוכה נעשית לגוף קדוש, ונכנס בה אור השכינה הקדוש כנשמה לגוף. ולכן היושב בסוכה זוכה לספוג מאור גן עדן עליון.

4. חיבוק משמים. אחת הסיבות הנוספות לכך שאנו עושים סוכות דווקא בתשרי, ולא בניסן עת יציאת מצרים, מוסברת ב'ספר התודעה', הנכתב על ידי הרב אברהם אליהו כי טוב זצ"ל, כך: "באה מצות סוכה אחר ראש השנה ויום כיפורים, כי בימים אלה ישראל עושים תשובה על עוונותיהם מכל השנה. אפילו כבר נתקבלה תשובתם ונמחלו בהם עוונותיהם, אין הם מוצאים להם מקום מפני חטאיהם הקודמים, שכך היא דרך בעלי תשובה, שמרגישים כאילו אין להם מקום בעולם. אמר הקב"ה: 'הואיל ואין לכם מקום, בואו אלי, וחסו בצלי, בסוכת שלומי'". חיבוק ה' אותנו בעת ישיבתנו בסוכה נרמז גם בהלכות סוכה, המורכבת משני דפנות וטפח כצורת חיבוק. רמז נוסף לחיבוק ה' אותנו בסוכות נמצא בשיר השירים בפסוק "שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי" – 'לראשי' אותיות 'ישראל', והכוונה שמיום ראש השנה ועד ליום הכיפורים אלו הם ימי דין, המיוצגים על ידי ספירות ההנהגה של שמאל, ולכן נאמר בפסוק 'שְׂמֹאלוֹ'. כלומר, בימים אלו "יד שמאל" [= צורת ההנהגה שבצד שמאל] של ה' תומכת ב'בנו', ישראל, שמתחרט על מעשיו ועושה תשובה. ואילו בימי סוכות, בהם ההנהגה היא מצד הספירות שבצד ימין – חסד, ה' מחבק את בנו ב"יד ימינו" [= צורת ההנהגה שבצד ימין] בחסד, רחמים ואהבה.

מהם המסרים אלינו?

5. להתמקד בעיקר. המעבר לדירת ארעי נועד להזכיר לנו שהחיים בעולם הזה חולפים ואינם קבועים, והגענו לכאן אך ורק לתקופה זמנית על מנת למלא את שליחותנו, והעולם הבא הוא עולם הנצח, וכך כותב רבי שלמה אפרים מלונטשיץ, בעל הפירוש 'כלי יקר' על התורה, על מצווה זו: "ציווה ה' לצאת מדירת קבע לדירת עראי, כדי שיכיר בפחיתות ערכו, שאינו בעולם הזה כי אם גר ולא תושב". העולם הזה חולף, ומתוך כך ארעיותה של הסוכה מזכירה לנו לבדוק את סדר העדיפויות שלנו, להתמקד בעיקר ובחשוב, ולנתב את רוב כוחנו, משאבנו וזמננו לדברים שיועילו לנו בנצח-הנצחים שלנו ולא בעולם הזה.

6. סוד האושר. כל אדם שנשאל אותו מה היתה פסגת האושר שחווה בחייו לעולם ייתן תשובה של אירוע בעל משמעות עמוקה. הוא לא יגיד 'כשעברתי לדירה גדולה יותר' או 'כשקיבלתי העלאה במשכורת'. הסיבה לכך היא שאושר אמיתי ועמוק לעולם לא מגיע מדבר חומרי, אלא רק מדבר בעל מימד רוחני, כמו: הבאת נשמה חדשה לעולם, הקמת בית בישראל, מעשה טוב לזולת שדרש מאמצי נפש כבירים, התחזקות רוחנית וכדומה. הסוכה מזכירה לנו את הארעיות של העולם הזה ומהו העיקר בחיינו. וכשאנחנו חיים את חיינו בצורה התואמת למטרת שליחות חיינו, ממילא הנשמה מקבלת את המזון הרוחני שלה ומכאן האדם זוכה לשמחה אמיתית. הסוכה מזכירה לנו להסתכל על קשיי החיים כזמניים וחולפים וכחלק מתיקון שמוטל עלינו לעבור כאן, ועל הקניינים הרוחניים שלנו כנצחיים, וכך התזכורת של ארעיות הסוכה אמורה להכניס שמחה בלב האדם, ומכאן מכונה חג זה 'חג שמחתנו'.

סוד השמחה והצחוק: האם צריך סיבה כדי לשמוח? הרב זמיר כהן עם כלים וטיפים חשובים ליישום מידת השמחה בחיי היומיום, מתוך יסודות חג סוכות. צפו: