"איתרתי 1003 זוגות תפילין, ואני מקווה שלא תזדקקו לי"

כשפנינו אל ששי קרקו לפני מספר ימים עשינו זאת מכיוון שנודע לנו שאחרי שנים שבהן הוא עמל למצוא לאנשים אבדות שנשכחו באוטובוסים, ובעיקר התפרסם כמי שמוצא זוגות תפילין – הוא הצליח למצוא את זוג התפילין ה-1000, ובכך סוגר מעגל באופן מרגש מאוד.

אולם בשיחה שניהלנו איתו מסתבר שהמספר העגול כבר מאחוריו. בדיוק הבוקר הוא סייע להשבת זוג התפילין ה-1003, ופניו מועדות לקראת האלף הבא.

מפעל של אדם אחד

אז איך הכל התחיל?

מסתבר שששי עבד במשך כמעט יובל שנים בחברת אגד בתפקידים מגוונים, ובמשך השנים האלו הוא הצליח לרכוש מיומנות מיוחדת במציאת אבדות. כיום, אחרי שסיים את עבודתו, הוא ממשיך לעסוק בכך ביתר שאת - הוא מוצא תיקים, עגלות, ארנקים, מזוודות, שטריימלים, כובעים, ומה לא? "מבחינתי אין כזה דבר 'לא מצליח למצוא'. אם לא מצליחים אז מנסים שוב ושוב עד שמוצאים", הוא טוען.

כך הוא עזר למצוא מעטפה עם סכום של 46 אלף ש"ח, כך הוא גם מצא ספרים, ארנקים, מצלמות תכשיטים ובעיקר תפילין. "אי אפשר לתאר במילים את עוגמת הנפש הרבה של אנשים ששוכחים את התפילין שלהם", הוא מספר, "אתה ממש שומע את הכאב בקול שלהם, כי זה לא הנזק הכספי, אלא הרבה יותר מזה. אנשים לפעמים ממש בוכים לי בטלפון ומספרים שעשו הכל כדי לאתר את התפילין ופשוט לא הצליחו".

אבל מה הסוד שלך? איך אתה עושה את זה?

"במשך השנים למדתי שכדי למצוא את האבדות יש קודם כל להקשיב היטב לאדם שאיבד ולנסות לתחקר אותו ולהבין היכן איבד, איפה זה קרה ואיך בדיוק היה נראה החפץ. לפעמים תוך כדי שיחה הוא נזכר שבכלל החפץ לא אבד באוטובוס, ואפילו מוצא אותו במקום אחר. בנוסף, אני מקפיד להציע לכל אחד, לא משנה אם הוא דתי או לא, לומר את הפסוק הידוע כסגולה למציאת אבדה: 'אמר רבי בנימין הכל בחזקת סומין עד שהקדוש ברוך הוא מאיר את עיניהם, מן הכא ויפקח אלוקים את עיניה, ותלך ותמלא החמת', ולאחר מכן אני ניגש למלאכה: יש לי במכשיר הנייד 1500 אנשי קשר מכל חברות התחבורה השונות, ואני משתדל לקשר בין כל אדם שקישר למי שיכול לסייע במציאה. לפעמים האתגר הוא גדול, כי יש לחץ במציאת החפץ – למשל בחור ישיבה שאיבד מזוודה עם כל הבגדים, המצעים והחפצים שלקח איתו לישיבה, ואין לו אפילו עם מה לישון בלילה, או חתן בערב החתונה שאיבד את השטריימל היקר, וכדומה. במצבים כאלו אני הופך את העולם ובסייעתא דשמיא מצליח לעתים קרובות בתוך פחות משעה לאתר את החפץ האבוד".

אחת הדמויות שמלוות אותו בפעילות שלו הוא הרב חכם שלום שם טוב מבית כנסת אוהל מועד, שמלווה אותו תמיד וממריץ אותו לעזור לכל אדם שמאבד. "השתתפתי לא מזמן בשיעור תורה של הרב, בו הוא סיפר לנו על הרב אבא ציון שאול שהביא לישיבת פורת יוסף ממתקים, וכשתלמידיו שאלו אותו לכבוד מה, הוא השיב: 'עשיתי מצוות השבת אבדה, ולכן הבאתי לכם'. מיד עם סיום השיעור קניתי למתפללי הכולל סוכריות וחילקתי בשמחה גדולה. רק שאחר כך הזהירו אותי שאם אחלק על כל מציאה שאני מוצא, איאלץ לפתוח מפעל של ממתקים".

ללא תמורה, מכל הלב

במשך השנים הפך ששי לאחד ממפעלי השבת האבדה הגדולים בעולם. "אין לי יום ואין לי לילה", הוא אומר בכנות, "אנשים מתקשרים כל הזמן ויש עשרות פניות ביום, בנוסף למיילים הרבים. ברוך ה' אני מצליח ב-95% מהמקרים לאתר את כל האבדות, כאשר מסייעים לי בכך השותפים היקרים שלי משה ודן יפת".

אם שאלתם, הוא לא מקבל שום דבר בתמורה, אלא עושה הכל בחסד מוחלט. "אבל הברכות שאני מקבל שוות יותר מכל תמורה כספית", הוא מבהיר, "בכל פעם אני מתרגש מחדש כשאנשים מברכים אותי, ולא משנה על איזה מגזר הם נמנים. אני משתדל לעזור לכולם, רוצה להביא כמה שיותר אהבת חינם וגאולה לעם ישראל. אגב, לפני כשנתיים אחי חלה והיה מאושפז במשך שנה וחצי בבית חולים הרצוג כשהוא מורדם ומונשם. במשך כל אותה תקופה ביקשתי מכל מי שמצאתי לו את האבדה שיברך את אחי, ובאמת ראינו ניסים גדולים, הוא שוחרר מבית החולים וכעת אני מטפל בו בבית. ברוך השם יש הרבה עבודה, אבל אני מקפיד שלא להשיב בשלילה לאף אחד שפונה אליי. מטפל בכל פנייה, ולא זכור לי אפילו פעם אחת במשך השנים שאמרתי 'לא'. תמיד אני משיב בחיוב, ועושה הכל באהבה ובשמחה".

בחודש האחרון החליט ששי להעניק שם מיוחד לגמ"ח שלו: 'גמ"ח אשרי יעקב', לעילוי נשמת האחים הקדושים אשר ויעקב פאלי שנרצחו על קידוש השם בערב שבת יתרו תשפ"ג. "התקשרתי כדי לספר על כך לסבתא ולאבא, והם התרגשו מאוד", הוא מציין, "אני מרגיש שזו זכות גדולה שהגמ"ח שלי יהיה קרוי על שם האחים הקדושים והיקרים האלו".