שרים לקראת הדיון על חוק הנבצרות: "בג"ץ הולך לבטל את הבחירות, להגיד שאין דמוקרטיה"

הרכב של 11 שופטי בג"ץ עתיד לדון מחר, חמישי, בעתירה הקוראת לבטל את חוק הנבצרות, שאושר בכנסת לפני מספר חודשים. היום (רביעי) ביקרו מספר שרים את ההחלטה של השופטים לדון בעתירה ולא לדחותה על הסף.

השרה עידית סילמן אמרה בכניסה לישיבת הממשלה: "מחר יתקיים דיון בבג"ץ האם לבטל את הדמוקרטיה הישראלית, ישבו שופטים ויחליטו האם לזרוק לפח 2.5 מיליון קולות שבחרו בשלטון הנוכחי, השאלה אם לזה אתם קוראים דמוקרטיה".

שר התקשורת שלמה קרעי ביקר אף הוא את ההחלטה לדון בעתירה ואמר: "מה שהולך לקרות מחר בבית המשפט העליון זה דבר חסר תקדים. בג"ץ הולך לבטל את הבחירות, להגיד שאין דמוקרטיה. מקווה שבבג"ץ יתעשתו ולא יביאו אותנו לפי תהום, וכמו שאמר יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, הכנסת לא תוכל לקבל את זה. בג"ץ לא יבטל את הדמוקרטיה במדינת ישראל".

החוק שאושר בכנסת קובע כי העילה לנבצרות של ראש הממשלה היא אי מסוגלות נפשית או פיזית בלבד, וכן שמי שיכריז על הנבצרות הוא ראש הממשלה בעצמו, באישור שני שליש מחברי ועדת הכנסת, או בהחלטה של שלושה רבעים מחברי הממשלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש ביום חמישי שעבר לשופטי בג"ץ את תגובתו לעתירה. באמצעות פרקליטו, עו"ד מיכאל ראבלו, טען נתניהו כי "הפיכת הצו על תנאי למוחלט משולה להתערבות תקדימית וחריגה בחקיקת היסוד של הרשות המכוננת בהסדר חוקתי קבוע, שאינה בסמכותו של בית המשפט. במדינה דמוקרטית-ליברלית, מנהיגים נבחרים ומודחים בבחירות על ידי העם. בישראל לא התקבל שלטון האליטות של אפלטון, וקולו של כל אחד מבוחרי סיעות הקואליציה שווה לקולו של כל אזרח אחר".

"לעתים נדירות כהונת מנהיג מופסקת שלא באמצעות הדחה, וזאת כשהמנהיג מאבד את מסוגלותו לתפקד, במקרים דוגמת אובדן דרמטי של יכולת פיזית או מנטלית. גם קביעת נבצרות מנהיג במדינות דמוקרטיות נעשית על ידי המנהיג עצמו או על ידי נבחרי העם. פרשנות העותרים להסדר החוקתי הקודם, לפיה היועץ המשפטי לממשלה או בית המשפט יכולים להוציא ראש ממשלה נבחר לנבצרות, שלא מסיבות פיזיות או מנטליות, מנוגדת לחלוטין לעקרונות הבסיסיים ביותר של משטרנו החוקתי. פרשנות כזו סותרת את עקרונות המשטר הדמוקרטי" – נכתב בתגובתו של ראש הממשלה.

נזכיר כי היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה, הגישה תגובתה שבוע קודם לכן, וקראה לשופטים לדחות את החלת החוק לכנסת הבאה. בכתב התשובה שהגישה נכתב כי "חוק יסוד אינו יכול לשמש כמעין משאב פרטי המסלק מן הדרך בעיות פרסונליות מתחום טוהר המידות והדין הפלילי. באמצעות דחיית התחולה, לכל הפחות לכנסת הבאה, תינתן אפשרות לעצב את ההסדר מתוך ראייה משטרית רחבה, במבט צופה פני עתיד ומאחורי מסך בערות". המשמעות: גם אם בג"ץ לא יפסול את החוק, עדיין יש לתקנו.

עו"ד שגית אפיק, היועצת המשפטית של הכנסת, בניגוד לעמדת מיארה, קראה לבית המשפט לא לדחות את מועד החלת התיקון לחוק הנבצרות, ובפרט מאחר שמדובר בחקיקת יסוד. בכתב תשובת הכנסת שנמסר לבג"ץ נכתב כי "בהתייחס לשאלת דחיית תחילתו של החוק, בתשובה מתואר בהרחבה הליך כינון חוק היסוד המתקן, שכלל דיונים מקיפים בהשתתפות חברי כנסת וגורמים נוספים, ובסופו נערכו שינויים בנוסח בעקבות ההערות שנשמעו. לעמדת הייעוץ המשפטי לכנסת, ההסדר כפי שגובש עדיף על ההסדר החסר שהיה קיים ערב חקיקתו, ובהתאם לפסיקת בית המשפט הנכבד, הביקורת השיפוטית צריכה להתבסס על תכלית החוק, ולא על המניעים שהובילו לחקיקתו".

העתירה הוגשה על ידי התנועה לאיכות השלטון, שקראה לבטל את החוק מאחר ולטענתה מדובר ב"חוק פרסונלי".