דודו כהן
א.נשים, הניסוחים הא-מגדריים.ות אינם.ן תמימים.ות כמו שנדמה לכם.ן
סגנון כתיבה חדש הולך ומשתרש כאן, ולא באופן טבעי או תמים במיוחד. אז מה בעצם עומד מאחוריו?
- דודו כהן
- פורסם י"ג תשרי התשפ"ד |עודכן
(צילום: shutterstock)
בהתחלה זה היה מוזר. שלטי "ברוכים.ות הבאים.ות" החלו להופיע במקומות ציבוריים שונים, מודעות דרושים התמלאו ב"דרושים.ות עובדים.ות" וכל מני צירופי אותיות שבהתחלה נראו כמו טעות. השפה העברית קיימת כבר 5,784 שנים, ומעולם לא היתה כתיבה כזו - לא בתקופת התנ"ך, לא בתקופת התלמוד ואפילו לא בקולמוסו של אליעזר בן יהודה. אז מה היה דחוף למי שיזם ושיווק את הטרלול הנוכחי? תכף נבין. מה שבטוח, אם "חדש אסור מן התורה" אז עבורם - כל מה שחדש, שלא לומר מערער את סדרי החיים הקיימים והטבעיים - הוא סוג של מצווה חילונית.
בכלל, בטח שמתם לב שבשנים האחרונות הולכת ומוקמת כאן דת חילונית של ממש. החילונים שהכרתי בילדותי היו סתם אנשים שפשוט לא היו שמרו תורה ומצוות מסיבות כאלה ואחרות. רובם נולדו כך, ולכן זה היה מסלול חייהם, למרבה הצער. אבל היום בקרב ציבור מסוים החילוניות היא לא סתם "לא להיות דתי", אלא דת בפני עצמה עם כל מה שנלווה לכך: אדמו"ר (אהרן ברק), גדולי הדור (שופטי בג"צ), ראשי ישיבות (ראשי ארגוני המחאה), משגיחי כשרות (התקשורת כמובן, כלב השמירה של הדיקטטורה השיפוטית) ואפילו גל של פוליטיקאים "חוזרים בתשובה" שעברו מהימין אל מחנה השמאל.
בתוך כל זה, ובתוך השלולית הפרוגרסיבית שבה אנו משכשכים רגליים בשנים האחרונות, נולדה צורת הכתיבה החדשה. לא הייתי נדרש לכך אילולא הייתי מקבל בעצמי מיילים או הודעות מחרדים למהדרין, שמשום מה החלו להתנסח בכתיבה שמאחוריה אג'נדה פרוגרסיבית לוחמנית עליה חתומות דמויות כמו מירב מיכאלי. ואם הכתיבה עם הנקודות באמצע (רופאים.ות, הולכים.ות וכו') לא מספיקה - ישנו גם סוג נוסף, מוזר יותר, של כתיבה עם אותיות ש"נשברות" וניתן לקרוא אותן בכמה אופנים. ויש עוד סוג של מילים משובשות כמו "כותבותים", "כותבימות", "לכםן" וכו'. העיקר שהאג'נדה תהדהד הלאה.
אז מהי בעצם האג'נדה? אם תשאלו את תומכי הכתיבה המוזרה הזו, הם יטענו שמדובר בכתיבה שוויונית שלא מדירה אף אחד. הכתיבה הזו נותנת לגברים ולנשים מקום שווה, ויש עוד אג'נדות בעייתיות שלא זה המקום להרחיב לגביהן.
האקדמיה ללשון עברית כבר נזעקה ויצאה כנגד השיבוש המכוון והלא-תמים הזה בשפת הקודש, אבל את תומכי הטרלול הפרוגרסיבי זה מן הסתם לא מעניין. הם שולחים זרועות לכל מקום, וגם במשרד החינוך למשל פרסמו טקסט כזה: "בואו להכיר תודה למורים ולמורות, לגננים ולגננות שהיו שם בשבילכם.ן… אתם.ן יכולות.ים לכתוב מכתב" וכו'. גם קופת חולים מאוחדת מציעה ללקוחותיה "רופאים.ות", "מטפלים.ות" ו"מנתחים.ות", וכמובן שיש עוד דוגמאות רבות. יתכן שחלק מהמקרים האלה נולדו בתמימות, אבל הגיע הזמן להבהיר: הכתיבה החדשנית הזו היא הרבה דברים, אבל תמימה היא לא. היא מייצגת אנשים שרוצים לערער את הסדר האנושי הקיים, ולהמציא פתרונות לבעיות שלא קיימות (אם הם חרדים כל כך למעמד האישה, אולי כדאי להתחיל בהשוואת תנאי השכר לגברים, במקום לקדם צורות כתיבה מוזרות?).
באקדמיה ללשון עברית כבר הבהירו שצורת הפנייה הזו אינה עברית תקינה, ופירטו: "האקדמיה אינה ממליצה על שימוש בלוכסן ועל אחת כמה וכמה אינה ממליצה על שימוש בנקודה – הצורות המתקבלות מסורבלת, מקשות את הקריאה ויוצרות פעמים רבות צורות לשון בלתי אפשריות. יתרה מזאת, הצורות הללו מתעלמות מכך שהשפה היא גם (ובעיקר) מדוברת, והדיבור ה'כפול' מסורבל, מקשה את ההבנה ואינו ישים בפועל… כדאי גם לתת את הדעת שאמצעי ההכפלה שנזכרו מקשים על קריאוּת הכתוב ועלולים להכביד על קבוצות מסוימות באוכלוסייה, לדוגמה לקויי ראייה הנעזרים בקריין אוטומטי".
לא שזה משנה לתומכי הכתיבה ה"שוויונית" כביכול. הם ממשיכים לנסות לקדם אג'נדות כלבבם. אבל חשוב שלפחות נדע מה עומד מאחורי הנקודה. נקודה למחשבה.