חדשות בארץ
"דפקו לי על הדלת, ואני עם הילדים בממ"ד": העדויות הקשות של תושבי העוטף
בעקבות המלחמה בה פתח חמאס נגד ישראל, תושבי הדרום מסכמים את היממה האחרונה. תושבת בארי סיפרה: "אבא שלי נחטף, צילמו אותו כשהוא אזוק עם שני חבר'ה ברחבי עזה"
- יצחק איתן
- פורסם כ"ג תשרי התשפ"ד |עודכן
חילוץ במסגרת מבצע "חרבות ברזל" (צילום: Oren Ben Hakoon/Flash90)
העדויות הקשות מעוטף עזה, בעקבות המתקפה בה פתח אתמול (שבת) חמאס נגד ישראל, ממשיכות להיערם. תושבים ביישובי עוטף עזה מספרים מה אירע אתמול ביישוביהם ומדווחים על מציאות בלתי נתפסת – מצד אחד הם נותרו בממ"ד כדי להתגונן, אבל מצד שני שמעו יריות מחוץ לבתיהם ואת המחבלים פורצים פנימה בניסיון להרוג אותם.
אלה, תושבת בארי בת 23, סיפרה לחדשות 12 כי חטפו את אביה לעזה לאחר שראתה תמונה שלו ברשתות החברתיות. "הוא כתב לי שהמחבלים בממ"ד, אני רואה תמונה שלו בטלגרם בתוך עזה. אני שומעת צרורות ירי", אמרה אמש. מצבו של האב עדיין לא ברור.
"היינו נצורים בתוך החדר, החלון והדלת סגורים, אנחנו רק שומעים יריות. נותק הקשר עם כל המשפחה שלי. אבא שלי חטוף כבר משעות הבוקר. צילמו אותו כשהוא אזוק עם שני חבר'ה ברחבי עזה. נותק הקשר אתו, עם אימא שלי ועם אחותי הקטנה. אף אחד לא עדכן אותנו בשום דבר".
"אפילו לשירותים אנחנו לא יכולים ללכת, לשתות מים. אנחנו שומעים את המחבלים יוצאים ונכנסים מהבתים אז אסור לנו לצאת מפה. אני כרגע עם בן הזוג שלי וזה מצב נוראי. אנחנו מעודכנים בקבוצות, הבית של דודה שלי עולה באש והיא תקועה בממ"ד. הם מנסים למנוע מהעשן להיכנס אבל זה לא יחזיק הרבה זמן".
יוני, תושב השרון, סיפר כי אישתו ובנותיו שהו בקיבוץ ניר עוז בעוטף לרגל החג: "נותק הקשר עם אשתי ושתי בנותיי הקטנות - בנות שלוש וחמש. הן היו אצל חמותי בחג, ונכון ללפני חמש שעות הן יצרו קשר כשמחבלים נכנסו, הפכו את הבית, ולקחו את בן הזוג של חמותי איתם", הוא סיפר. "לפי האיכון שעשיתי לאשתי, לפי המייל שלה, הטלפון שלה נמצא בחאן יונס. יש לי חשש להאמין שכולן נמצאות שם".
"אף אחת מהן לא עונה לי כבר שעות", הוסיף. "הן היו בבית של אפרת כץ, ואני מבקש מכל מי שיכול לעזור ויכול להעביר לי אינפורמציה שהם בסדר, שיעביר. אני צריך שמישהו מכוחות הביטחון יאשר לי איפה בעצם הילדות שלי, אשתי וחמותי".
מיכה ביטון, תושב נתיב העשרה, סיפר: "הבנו שהשתלטו על בית, היה המון חוסר ביטחון ולא מבינים אם הצבא פה או לא. אימא שלי ראתה רחפן, והגיס שלי גם ראה כזה מחוץ לדלת". עוד הוסיף: "אני חושב שזה אולי החשש הכי גדול שלנו - חדירת מחבלים. אין יותר מזה. זה הגיע ואנחנו כאן, ואין לנו מושג כלום ממה שקורה בחוץ. אנחנו מקווים שבחוץ עושים את העבודה. אנחנו ניזונים מוואטספים. צבא ההגנה לישראל, איפה אתם? מה קורה? זה מחדל, יום כיפור זה כלום לעומת מה שאנחנו חווים פה. זה נורא נורא נורא. פשוט זוועה".
תושב בארי, שגם הוא היה סגור בביתו, אמר: "יש ירי רב ביישוב, אני בבית ואני שומע אותם מחוץ לבית שלי. אנחנו יושבים בשקט, כל היישוב בשקט שלא יגיעו אלינו".
דורין, תושבת קיבוץ ניר עוז, סיפרה: "המחבלים היו בתוך הבית שלי, הילדים שלי כאן איתי בממ"ד. בעלי מחזיק את הדלת. הם מנסים לפתוח את הדלת. תעזרו לי. אנחנו מרגישים שאנחנו לבד, בבקשה שמישהו יבוא לכאן". איילת חכים, תושבת קיבוץ בארי, סיפרה: "מחבלים מנסים לפרוץ לי הביתה, אני שומעת את הקולות הם דופקים לי על הדלת. הם בחוץ. אני עם שני ילדים קטנים".
אופיר, תושבת סופה, הוסיפה: "אנחנו בממ"ד נעולים, צה"ל לא פה. בעלי עם כיתת כוננות נלחם בחוץ. יורים לנו על הבית, מנסים לפרוץ פה בתים. הקבוצה של הקיבוץ מופצצת בהודעות שאנשים כותבים שיורים להם על הבתים. אנחנו צמודים לגדר, אני לא יודעת איפה צה"ל, אין פה אף אחד".