עת צרה – מה עושים? גדולי ישראל משיבים

1. התחזקות רוחנית. בעבר, בעת לחימה בדרום, התייחס הרב גרשון אדלשטיין זצ"ל, ראש ישיבת פוניבז', למצב ואמר: "צריכים לדעת ששום דבר אינו במקרה, אלא הכול בהשגחה מן השמים, וכמו שכתב הרמב"ן בפרשת בא שהכול בגזירת עליון. אם יש זכויות – יש שכר ויש הצלחה, ואם אין זכויות – אזי להיפך. והעצה היחידה לזה היא לא בכוחי ועוצם ידי, אלא בתשובה ובתיקון המעשים".

2. די למלחמת אחים, די למחלוקת. אחת הנקודות אותן הדגיש הרב גרשון אדלשטיין זצ"ל כי יש להתחזק בהן, היא בין אדם לחברו ובאהבת הבריות.

כמו כן, אדם צעיר ניגש אל הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, ושאלו במה ראוי להתחזק. "את מלאך המוות נוכל לעצור רק אם נתחזק בכבוד הזולת, בבין אדם לחבירו – כך לא תהיה לו שליטה בתוכנו", השיב הרב זצ"ל.

3.לקרוע שערי שמים בתפילה, להוסיף בלימוד תורה, להיות מאוחדים. בעת צרה אחרת התפרסם מכתב משותף של הרב גרשון אדלשטיין זצ"ל והרב חיים קנייבסקי זצ"ל, בו נכתב במה יש להתחזק באותם ימים קשים: "חוב גמור מוטל עלינו לתפוס אומנות אבותינו בידינו לקרוע שערי שמיים בתפילה.

"להתחזק בלימוד התורה כפי היכולת", ולבני הישיבות הם קראו "להוסיף אומץ וחיזוק שלא להתעניין מדברים שהם חוץ מהלימוד".

כמו כן, הוסיפו "ובפרט, לעורר בדברים שבין אדם לחבירו להיות כולנו אחד".

תפילה לזמן מלחמה או צרה

יאמר תחילה פרק כ בתהלים י"ב פעמים בכונה:

לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד: יַעַנְךָ יַהָוִ"הָ בְּיוֹם צָרָה, יְשַגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב: יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ: יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶיךָ וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה: יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא: נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל יְמַלֵּא יִהֵוִ"הָ כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ: עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ יָהֹוֶ"הָ מְשִׁיחוֹ יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ בִּגְבוּרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ: אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם יִהֲוֵ"הָ אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר: הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד יִהְוִ"הָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

לאחר אמירת הפרק, יאמר:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֲבִיר יַעֲקֹב, קְדוֹשׁ יִשְֹרָאֵל, שֶׁבִּסְגוּלַת קְרִיאַת הַמִּזְמוֹר הַזֶּה, תִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל כָּל יִשְרָאֵל יוֹשְׁבֵי הָעִיר הַזּוּ (יאמר את שם העיר), וְתִשְׁמְרֵנוּ מִיַּד אוֹיְבֵינוּ וְכָל הַקָּמִים עָלֵינוּ. וְתַצִּילֵנוּ מֵרָעָה וּמֵרָעָב וּמִשְּׁבִי וּמִבִּיזָה וּמִכָּל פַּחַד וּמִכָּל צַעַר, וְתַכְנִיעַ וְתַשְׁפִּיל אֶת כָּל אוֹיְבֵינוּ, תִּפֹּלעֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד (יכוין בשם: תעאו) בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן. וּכְשֵׁם שֶׁעָנִיתָ לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל כְּשֶׁאָמַר וְאֶעֱשֶה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הָעוֹנֶה אוֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי, וְכֵן דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה מִתְפַּלֵל כְּשֶׁהָיָה יוֹאָב בַּמִּלְחָמָה, יַעַנְךָ יְיָ בְּיוֹם צָרָה יְשַגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, הוּא הַשֵּׁם שֶׁאָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לָאֵל הָעוֹנֶה אוֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי, בְּשֵׁם הַזֶּה אֶקְרָא אֵלֶיךָ (יכוון במחשבה: אהיה יהו"ה אדני) יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ. וּזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מִהַמִּזְמוֹר הַזֶּה, וּנְקוּדוֹתָיו וְתֵיבוֹתָיו וְאוֹתִיּוֹתָיו וּטְעָמָיו, יָגֵן עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְרָאֵל יוֹשְׁבֵי הָעִיר הַזּוּ (יאמר את שם העיר), לְהַכְרִית כָּל הַחוֹחִים וְהַקּוֹצִים הַסּוֹבְבִים אֶת הַשׁוֹשַׁנָּה הָעֶלְיוֹנָה:

אָנָּא מֶלֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן, פְּדֵה אֶת בְּנֵי יַעֲקֹב מֵחֵמָה, וְהָפֵר תָּפֵר עֲצַת כָּל הַקָּמִים עָלֵינוּ. יִהְיוּ נֶגֶד פָּנֶיךָ צָרוֹתֵינוּ, וּרְאֵה בְעָנְיֵינוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וְיֵדְעוּ כָּל הַגּוֹיִם כִּי אַתָּה קְדוֹשׁ יִשְרָאֵל. זְכוֹר נָא בָּנֶיךָ עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים מְצַפִּים לִישׁוּעָתְךָ כָּל הַיָּמִים. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ, וְיָגוֹלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ. חַי וְקַיָּים, עֲשֵֹה לָנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בְּשֵׁם אֲדֹנָי צְבָאוֹת, לְנַצֵּחַ בּוֹ אוֹיְבֶיךָ, וּבְשֵׁם אֱלֹהִים צְבָאוֹת וּבְשֵׁם אֵל שַׁדַּי צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, לִשְׁמוֹר כָּל יִשְרָאֵל וּבִפְרַט יוֹשְׁבֵי הָעִיר הַזּוּ (יאמר את שם העיר). בְּשֵׁם אהיה כֶּתֶר וּבְשֵׁם הויה תִּפְאֶרֶת וּבְשֵׁם אדני הֵיכַל קָדְשְׁךָ תְּשַגְּבֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ, וְיַעַמְדוּ מְלִיצֵי יוֹשֶׁר לְהַכְנִיס תְּפִלָתֵינוּ לְפָנֶיךָ לְמַעַן רַחֲמִים הַמְרוּבִּים, כְּדִכְתִיב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבוֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם. עֲשֵה לְמַעַן שְׁמֶךָ, עֲשֵה לְמַעַן יְמִינֶךָ, עֲשֵה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ, עֲשֵה לְמַעַן קְדוּשָׁתֶךָ, לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגוֹאֲלִי: