חדשות בארץ
עדות מהתופת: "השכן שלי נרצח, אותי הם שלפו מהארון והביאו לי את ילדי השכנה"
אביטל, תושבת חולית, סיפרה על הרגע בו המחבלים חדרו לביתה והביאו לה את ילדי שכנתה הקטנים, אשל ונגב. "התחלנו ללכת לעזה - הילדים, אני והמחבלים - עברנו את הגדר, ראינו את הבתים שלהם", שחזרה בכאב
- יצחק איתן
- פורסם כ"ה תשרי התשפ"ד |עודכן
(צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)
עדויות הניצולים מהטבח בעוטף עזה ממשיכות להיערם. אביטל אלדג'ם, תושבת קיבוץ חולית, סיפרה לחדשות 12 על האירועים הקשים שחוותה בעקבות מתקפת הפתע של החמאס. מתברר כי ילדי חברתה, שנעדרת מיום שבת, נלקחו בשבי בידי חמאס.
המחבלים החליטו להשאיר את הילדים אצל אביטל, במהלך ההשתלטות על הקיבוץ. "הם הוציאו אותי ואת הילדים מחוץ לבתים והובילו אותנו לגדר שעוטפת את הקיבוץ. הייתה שם פרצה והתחלנו ללכת לעזה", סיפרה והדגישה כי בדרך נס, רגע לפני חציית הגדר, החליטו המחבלים לשחרר אותם.
"הייתי בקשר עם עדי פעם אחרונה ב-11:00, בסביבות 13:30 המחבלים חדרו אליי הביתה, השכן שלי ואני התחבאנו בארון. הם פוצצו את הדלת, השכן שלי נרצח, אותי הם שלפו מהארון, הביאו אותי לסלון של הבית ואז הביאו אליי את שני הילדים של עדי - אשל, בן ארבעה חודשים וחצי, ונגב לקראת גיל 4.
"מאותו הרגע הם העבירו אותנו בין בתים כשהכול מסביב הרס, חורבן ושלוליות של דם. ואז הובילו אותנו לגדר שעוטפת את הקיבוץ. הייתה שם פרצה, והתחלנו ללכת לעזה - הילדים, אני והמחבלים, כל הזמן הם אמרו לי באנגלית 'מהר, מהר'. המשכנו, עברנו את הגדר, ראינו את הבתים שלהם.
"כשהגענו לעזה המחבלים סימנו לי עם הידיים ללכת, הם פשוט הלכו לכיוון עזה ואני נשארתי עם שני הילדים והבנתי שאנחנו משוחררים. הצלחתי לחזור בחזרה הביתה, לבד ברגל עם שני ילדים, היינו אחרי גדר המערכת. רגב נפצע ברגל מרסיס, הוא היה אמיץ. דרך פרצה בגדר נכנסנו לאחת השכונות, הגענו לבית של השכנים בקיבוץ, התקשרנו לאבא שלהם ומשם לקחו אותנו לגבולות".