"לא תאמינו מי מסתתר מאחורי הפייק ניוז שאתם מקבלים"

זה קרה בשבוע שעבר: במהלך השבת המחרידה בה התרחש הטבח הנוראי בדרום, הופצה קונספירציה על ידי הרשתות השונות, שצברה תאוצה חסרת תקדים. על פי המידע שהופץ, ישנם בצבא גורמים שבגדו והם אלו שלקחו חלק באסון הזה. "מובן שהדברים לא היו ולא נבראו", אומר פרופ' אסא שפירא, ראש מסלול שיווק ופרסום בחוג לתקשורת, אוניברסיטת תל אביב, "הם הומצאו על ידי גורמים שונים שביקשו לנצל את המצב הנוראי שנכפה עלינו כדי להראות את חולשת הממשלה, אך למרות זאת הם הצליחו לחדור ולטפטף. פילוח שנעשה יומיים לאחר מכן הראה ש-40% מהציבור האמין לקונספירציה הזו שבעייתית לא רק בשל היותה שקר מוחלט, אלא גם כי היא גורמת להסתכל בעין ביקורתית על מקבלי ההחלטות ומחזקת את הפילוג החברתי שקיים בעם, מה שמסוכן מאוד בפרט בזמני מלחמה ומשבר".

פרופ' שפירא מתריע כי "זוהי רק דוגמה אחת לידיעות פייק ניוז מסוכנות ממדרגה ראשונה שמסתובבות בימים אלו ברשתות החברתיות, וגורמות להחלשת העם בצורה לא רגילה. הנתונים אף מוכיחים כי בימים אלו אחוזי האמון במקבלי ההחלטות בקרב החברה הישראלית מגיעים ל-13% בלבד, אם כי ייתכן שהם השתנו בעקבות הקמת ממשלת החירום. על כל פנים, מובן מאליו שעם אחוזים נמוכים כל כך יהיה קשה מאוד לנצח. הפייק ניוז מאיים עלינו באופן הכי מהותי שיש, והוא מהווה סכנה גדולה ביותר".

מסכנים את האנושות

כאשר פרופ' שפירא מדבר על תופעת הרשתות והודעות הפייק ניוז, הוא נשמע בהחלט מודאג מאוד. "בעבר", הוא אומר, "יכולתי להגיד לאנשים: תבדקו כל הודעה שבע פעמים לפני שאתם מעבירים הלאה, אבל כיום אפילו מומחים גדולים שיבדקו את ההודעות במשך שעות ארוכות, לעתים לא יצליחו להכריע אם מדובר בפייק או לא. הטכנולוגיות הפכו למתקדמות מאוד, והשיטתיות בה פועלים אלו שיוזמים את אותן הודעות, כמעט לא מאפשרת לנו לזהות את מקורן".

אבל מיהם אלו שעומדים מאחורי הפצת אותן ידיעות כוזבות? מה האינטרס שלהם?

"אלו יכולים להיות כל מיני אנשים, וכדי להבין את האינטרס שלהם עלינו להיות מודעים למנגנוני ההפעלה של הרשתות החברתיות", מסביר פרופ' שפירא. "רשת חברתית נועדה בסופו של דבר כדי להשיג כסף לבעליה, לכן מטרתה היא תמיד לתפוס את תשומת הלב שלנו ולהשאיר אותנו כמה שיותר זמן בפלטפורמה שהיא מציעה, כל זאת באמצעות הצפת הפיד בתוכן שמרגש אותנו מסיבה כזו או אחרת, וגורם לנו להתעניין בו ולא בדברים אחרים. ברגע שהיא מצליחה בכך היא מילאה את מטרתה, שכן אנו נשתמש בה זמן רב יותר. מובן מאליו שזוהי קרקע פורייה ביותר לפייק ניוז העוסקים במקרים שלא היו ולא נבראו ונוגעים במורסות של כאב ובנושאים חברתיים שונים, כדי לגרום לנו להגיב להם ולהישאר בהם. זוהי תופעה שאנו רואים כבר כמה שנים בחברה המערבית והיא מסוכנת מאוד, אך בעתות מלחמה הסיכון גדול עוד יותר, שכן הוא גורם באופן חד משמעי להקטנת הלכידות החברתית".

(צילום: shutterstock)

בוא נדבר ישירות: האם לפלטפורמות כמו פייסבוק למשל, יש אינטרס להביא מסרים שמפלגים את העם?

"לא. פלטפורמות כמו פייסבוק הן לכאורה ניטרליות, אבל יש גורמים שונים הפועלים בתוכן שמשתמשים במנגנון שהן הקימו כדי לפעול נגדנו. אני מתכוון למשל לגורמי סייבר חיצוניים בעלי מעורבות איראנית שבשנים האחרונות ניתן לראותם לצערי יותר ויותר כשהם נכנסים לשיח הישראלי במטרה להקצין אותו. אך גם בתוך החברה הישראלית יש גורמים שמשתמשים ברשתות כדי לקדם אג'נדות פוליטיות. שיטת העבודה שלהם היא תמיד זהה: לוקחים קורטוב של אמת שאין עליו עוררין, מחברים אותו לסדר היום החברתי, וכך מייצרים תמונת מצב מעורבת, שמקשה על אנשים להתנגד לה ולהבין שאין היא נכונה. ישנן כמה דרכים שמסייעות לחזק זאת: הראשונה היא שימוש באפקט האישוש, כאשר לא נותנים למשתמש להסתכל באופן ביקורתי על המידע, כיוון שמקפידים על כך שהוא יהיה מבוסס על פרטים המחזקים את תפיסת העולם הקיימת שלו, ומכיוון שכך, המשתמש לא בוחן אותו באופן ביקורתי, אלא ממשיך להפיץ אותו הלאה מבלי לבדוק.

"כך, לדוגמה, עם פרוץ המלחמה, היה פרסום של ערביי ישראל מערערה, כשהם שמחים בטבח. אבל התמונה שפורסמה צולמה בכלל לפני כמה שבועות. זהו פייק לכל דבר, אך הסיבה שהוא עבד והתגלגל הלאה במהירות אדירה, היא מכיוון שהאחראים על הפצתו ביססו אותו על גבי הסדק החברתי שקיים בינינו לערביי ישראל, ועל עובדה קיימת ונכונה שבעבר היו פעמים שהם הביעו שמחה במעשי זוועה כאלו ואחרים. ממילא המוח לא יודע להתנגד לכזו אינפורמציה ומסיק מיד את המסקנה – 'הנה הוכחה לכך שהם שונאים אותנו'.

"ציר נוסף שבו פועלים אותם גופים הוא באמצעות שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, ואלו כלים שמשתפרים כל הזמן – מפוטושופ ועד בינה מלאכותית. הם מצליחים לייצר תמונות וסרטונים שנראים מציאותיים לחלוטין ומבטאים את האמת המוחלטת. אם פעם יכולנו לזהות על ידי מבט מעמיק מה אמיתי ומה לא, כיום גם אנשי מקצוע לא יכולים לזהות זאת בקלות. כך למשל נדרשו שלושה ימים כדי להבין שתמונות הילד הבלונדיני שהחמאס מתעלל בו, שהופצו ברשת במשך השבוע האחרון, הן תמונות של ילד ערבי ולא ישראלי.

"ויש גם ציר שלישי במערכת הפעולה, שהוא מסוכן לא פחות: אותם גורמים מצליחים לדחוף את המידע המסולף והמזויף שלהם גם לגורמים הנחשבים בעינינו כאמינים, כמו לערוצי חדשות ממוסדים או כל גוף אחר. במצבים שבהם גוף ממוסד מפיץ את המידע, אנו  מסתכלים עליו כאילו שהוא נבדק ואומת, וכך זוכה הפייק לדחיפה נוספת".

מציאות מאכזבת

פרופ' שפירא מדגיש שוב: "הפצת הודעות הפייק ניוז היא סכנה מוחלטת לדמוקרטיה. כי דמוקרטיה נשענת על היכולת שלנו לייצר דיון ציבורי סביב דברים אמיתיים, אך כאשר אין אמת שניתן לדון בה, ממילא החברה הדמוקרטית לא יכולה לתפקד. איום כזה גורם לפגיעה אסטרטגית בכל החברות המערביות באשר הן ומוביל לסכנה גדולה מאוד של הקצנה יתרה, כי הוא מסכן את החברה שלנו, בעיקר בעיתות מלחמה בהן הלכידות החברתית היא צו השעה. אין זה סוד שהחזית הפסיכולוגית של המלחמה חשובה לא פחות מהחזית הפיזית שלה, כי היעדר חוסר לכידות חברתית מוביל חד משמעית לכך שלא נוכל להתמודד עם האיום. אנחנו חייבים להשקיע משאבים רבים יותר כדי להסתכל על הזירה ולהתמודד עם האיום, כי הוא הורג אותנו מבפנים ומקשה עלינו להתמודד. בסופו של דבר קריסת הלכידות החברתית היא ליבת האיום".

ומה עם הנושא החוקי? לא קיים חוק שאמור לעצור את הגלגל הזה?

"ישנם דיונים רבים סביב הרגולציה של הרשתות החברתיות, כאשר הבעיה הגדולה היא כמובן במפגש בין חופש הביטוי לבין הפצת דברי שקר והסתה. כי החברה שלנו היא בסופו של דבר דמוקרטית, ונאבקת על כך שתהיה אפשרות לכל אחד לחשוף את דעותיו ולפרסם אותן, ואי אפשר לעצור זאת".

אז מה בכל זאת אפשר לעשות?

"כפי שציינתי, אני לא יכול להמליץ לאנשים לבדוק את הידיעה שוב ושוב, וגם לא לבדוק מיהו השולח, שכן כאמור, יש פייק ניוז שמצליחים לחדור אל תוך אתרים מבוססים ואמינים מאוד. הדרך היחידה שנותרה לנו למען הלכידות החברתית בעם שלנו, היא בעיקר להקטין או להפחית את החשיפה למדיה החברתית, מתוך הבנה שאנחנו לא באמת מסוגלים להתמודד עם רשתות חברתיות ושהאיום שלהן הוא ענק ורק גדל מיום ליום".

אתה מאמין שב-2023 זה יכול לקרות, ואפשר לעצור את הידיעות האלו?

"לצערי אני לא אופטימי. בחברה המערבית אנו לא באמת ערוכים לספק תשובות לאיום הזה, וככל שהטכנולוגיה מתקדמת כך מחמיר מצבנו. אני לא רואה פתרון אמיתי באופק, וכפי שנראה המציאות לא הולכת למקום טוב בנושא הזה. הלוואי שאני טועה".