אשתו של אופיר ליבשטיין הי"ד: "עוטף עזה זה 95% גן עדן ו-5% גיהינום. המספרים התהפכו"

הטבח הנורא של חמאס הוריד אבל כבד על משפחת ליבשטיין. אב המשפחה אופיר הי"ד, ראש המועצה שער הנגב, חירף את נפשו כדי להגן על אזרחים בעת המתקפה של המחבלים, ומצא את מותו במתקפה. המשפחה עברה בינתיים מכפר עזה לקיבוץ רוחמה, אבל מותו של האב הוא לא האסון היחיד שקרה. גם הבן, ניצן, נעדר. "אין כאן מישהו שלא הכיר את אופיר", סיפרה ורד אשתו לחדשות 12. "לא רק בגלל שהיה ראש המועצה, אלא בעיקר בגלל שנשם את האנשים ואת המקומות - ממפלסים עד כפר עזה, מניר עם עד נחל עוז".

"חוץ מקסאמים, יזכרו את האזור הזה גם כמשהו טוב. אומרים שעוטף עזה זה 95% גן עדן ו-5% גיהינום. עכשיו, המספרים התהפכו", היא הסבירה לאילנה דיין. אביב, בנם של אופיר ז"ל וורד, סיפר: "בשבת בבוקר היה 'צבע אדום'. אני זוכר שאבא לא הבין מאיפה זה בא. בחיים לא קרה שלא היה עדכון לפני". הוא מספר שאביו לא חשב פעמיים - התלבש ויצא. ארבעה מבני משפחתו נשארו בממ"ד: ורד, אביב שהיה לוחם בסיירת גולני והשתחרר לא מזמן, עידן בן ה-14 ואורי הקטן בן ה-9.

כעבור זמן מה, הם שמעו את האב יורה באקדח במרפסת. התברר כי הספיק לרוץ לנשקייה, להצטייד בנשק ארוך, ורץ לעבר המחבלים. "התקשרו מהמועצה אחרי שעה, באו בטענות ושאלו איפה אופיר. הם לא העלו בדעתם שקרה לו משהו", סיפרה ורד בכאב. "אז דאגתי כי ידעתי כבר שאימא שלי נרצחה". מעט אחר כך, אחיה של ורד עדכן בוואטסאפ שגם בנו נטע נהרג.

אביב המשיך: "כבר כמעט שעתיים שהם לא שמעו מילה מאופיר. לקראת 8:30 אני מתחיל לדאוג לאבא. אני פותח את המיקום של הטלפון שלו ורואה שהוא ליד הבית. אחרי 10 דקות בדקתי שוב, והוא באותו המקום". הוא רץ לאותו מקום וראה גופה מוטלת לידה. הוא זיהה על הנשק את השם של אביו על הנשק, עם הדם שלו והבין שהוא נהרג.

ב-8:18 ניצן שלח לאימו הודעה ושאל איפה אבא אופיר - הוא הבין שקרה משהו. "אל תשקרי לי", כתב לה, "רק תגידי לי אם הוא מת". ורד ניסתה להכחיש, אבל ניצן השיב: "אני יודע, אני מרגיש". ורד התכתבה עם בנה המפוחד שהיה בתוך הממ"ד, כשבחוץ ממשיכים לירות. ב-9:59 כתב לאימו: "תחזיקו מעמד", ואחרי 16 דקות דיווח: "הם פה בחוץ, יש קרב". סביב השעה 12:00 המחבלים הגיעו. ניצן החזיק את הדלת, המחבלים לא הצליחו לפתוח אותה, אבל פרצו אותה ביריות, שפצעו אותו. "קיבלתי כדור בעורק הראשי בירך", כתב בהודעה. "אני מאבד מלא דם, אני הולך למות". במשך שעתיים ורד חיזקה אותו על קו הטלפון. הסוללה שלו נותקה בשעה 14:50. "הרגשתי שהפקירו אותו", אמרה ורד. רק בשעה 11:00 של יום ראשון, למעלה מיממה אחרי שהכול התחיל, לוחמי דובדבן הגיעו לחלץ אותם מהבית. בני המשפחה עברו ליד גופתו של אופיר, שהייתה מוטלת סמוך לבית. ניצן נעדר.

"בגוף יש מקום מוגבל לאנרגיה", סיכמה ורד. "אם אשקיע אותה בכעס לא אהיה במקום של בניית המשפחה, של מה שנשאר ממנה". בני המשפחה סיפרו כי לפני שנעדר, ניצן ביקש לשמור על אחיו הקטן. כעת, צה"ל ינסה לאתר אותו.