פרשת לך לך: מה ההבדל בין קשר של איש לרעייתו, לקשר של אח ואחות?

בפרשת "לך לך" מתחילה זריחתו של העם היהודי.

אברהם אבינו עובר מסע פנימי עמוק עד שהוא מגלה שיש מנהיג לעולם, והוא לוקח על עצמו את משימת חייו – הפצת האמונה לכמה שיותר אנשים.

בורא עולם ראה את מאמציו ובעקבות כך הוא בחר באברהם שהוא זה שיקים את העם היהודי - "אַתָּה הוּא השם הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם" (נחמיה ט', ז').

לבחירה הזו יש מחיר. מסע האמונה של אברהם אבינו היה רצוף אתגרים, ובדרכו הוא נתקל בעשרה ניסיונות קשים, ניסיונות שמטרתם לבחון עד כמה אברהם איתן באמונתו. אחד הניסיונות הוא לקיחת שרה אל בית פרעה מלך מצרים.

"וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ. וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ. אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ".

פרשה זו מעוררת שאלות רבות, נתמקד בחלק מהן:

א. אברהם אומר "וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ, אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ". רש"י מסביר – "למען ייטב לי בעבורך – יתנו לי מתנות". היעלה על הדעת שאברהם מעוניין להיטיב לעצמו לפני שהוא דואג לשלום אשתו השבויה אצל פרעה מלך מצרים? (שאלה זו מובאת בין היתר באברבנאל, שאלה י"ג).

ב. למה אברהם לא יצא למאבק ולמלחמה כדי לשחרר את אשתו? הרי בהמשך הפרשה מסופר על 'מלחמת העולם הראשונה', בה נחטף לוט - אחיינו של אברהם, ואברהם יצא למלחמה נגד ארבעת המלכים הגיבורים והוא ניצח בה בניסים גלויים. איפה האומץ של אברהם למען אשתו? למה הוא לא יצא למלחמה כדי לשחרר אותה?

ג. מדוע אברהם ביקש משרה שתציג את עצמם בתור אח ואחות, האם לא עדיף ששרה תאמר שאין ביניהם שום קשר משפחתי ואברהם אדם זר לה? מה העניין להציג את עצמם בתור אח ואחות? (שאלה זו שואל ה"אור החיים" הקדוש על פסוק י"ג).

ד. מדוע אברהם מבקש מאשתו לומר למצרים "אמרי נא אחותי את", במקום שהוא יאמר על עצמו – "אחיה אני"? (שאלה זו מובאת גם ב"אור החיים"). בפשטות ההסבר הוא שהיה ביניהם סיכום ששניהם יגידו אותו דבר בלי שיכחישו אחד את השני (מובא בספר "פענח רזא", מבעלי התוספות). אולם כמובן שיש לכך עומק נוסף.

התשובה לשאלות טמונה במזמור "אשת חיל" המפורסם (משלי, ל"א).

מזמור "אשת חיל" כתוב בלשון עבר, והוא נאמר כהספד על אישה שכבר אינה בין החיים. "אשת חיל מי ימצא"? משמע שהיא אינה נמצאת. "גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה". "עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון", כלומר, היא צחקה עד הרגע האחרון.

מזמור זה מופיע בספר משלי שכתב שלמה המלך, אולם על מי נאמר מזמור זה?

המדרש תנחומא (פרשת חיי שרה) כותב, שהמזמור הזה נאמר על ידי אברהם כהספד על שרה, כדברי התורה: "ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה". בפסוק הראשון, אחרי ההקדמה, אברהם מתייחס אל המקרה במצרים: "בטח בה לב בעלה – שאמר 'אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך'. גמלתהו טוב ולא רע – שנאמר 'ולאברהם היטיב בעבורה'...".

מה פשר העניין? במה אברהם בטח בשרה עד כדי שהוא מציין זאת על קברה של שרה?

אברהם אומר כאן משהו מדהים – באותה נקודת זמן ששרה נלקחה, אני הייתי החלש ושרה הייתה החזקה, ובטחתי בה שהיא תגן עלי! לאברהם היה ברור ששרה בעלת זכויות רוחנית יותר ממנו, והזכויות שלה הן אלה ששומרות עלינו. אברהם בטח בשרה שהיא תגן עליו בזכויותיה!

על קברה של שרה, עומד אברהם ומספיד את אשתו ש"בטח בה לב בעלה". אישה גדולה הייתה שרה, ואני הוא זה שבטחתי בה שהיא תגן עלי עם זכויותיה.

ספר הזוהר מחדד זאת אף יותר (זוהר ח"ג, נ"ב, א'). בשעה ששרה נלקחה לבית פרעה, אברהם ראה מלאך שהולך עם שרה, שומר עליה והולך עמה בכל דרכיה. אברהם לא יוצא למלחמה כי הוא רואה שאלוקים שומר עליה. אברהם לא ראה מלאך ששומר עליו, אז הוא אמר לה – תשמרי עלי! אברהם ביקש לסמוך על הזכויות של שרה, ולכן הוא זה שאמר לה "אמרי נא אחותי את", תגידי למלאך שאת אחותי וכך גם אני אקבל הגנה אלוקית.

מה מיוחד ב"אחותי"? למה לא מספיק שאברהם יגיד לשרה "אמרי נא בעלי הוא"?

שמעתי תשובה מופלאה. יש משהו מיוחד ב"אחותי".

אהבת "אחות" ואהבת "רעיה" אלו שני סוגים של קשר, שבכל אחד יש מעלה שאין בזולתו. מצד אחד, אהבת "אחות" היא טבעית, היא חלק ממה שאני והיא בלתי ניתנת לשינוי. כשמרים הנביאה קיבלה צרעת, משה אומר: "אַל נָא תְהִי כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ" (במדבר יב, יב). כלומר: חצי מהבשר שלי נאכל בכאבה של מרים. אח ואחות הם שני חצאים (רש"י שם).

אהבת רעיה, לעומת זאת, היא נעשית מתוך בחירה הדדית והיא מתחדשת כל הזמן.  

אפשר להיפרד מאישה ואי אפשר להיפרד מאחות.

כשאברהם פונה לשרה ואומר: "אמרי נא אחותי את", הוא חותר לעומק החיבור ביניהם. אברהם אומר, אמנם ברמה הבסיסית אנחנו איש ואישה, יצורים נבדלים שבחרו לחיות יחד ובאופן עקרוני אנו מסוגלים לבחור לכרות את הקשר, אבל ברמה העמוקה יותר אנחנו "אח ואחות".

אברהם ושרה עומדים בפני ניסיון עצום שעלול לפרק את הקשר, אז אברהם מזכיר לשרה: "אמרי נא אחותי את". ברגעים כאלו מתגלה עומק הקשר המחייב ביניהם – קשר של אח ואחות, שאת זה אף אחד לא יכול לקחת לנו. אי אפשר להפריד אח מאחותו. אברהם "מציף" לשרה את עומק החיבור ביניהם, וכך היא תרצה להגן עליו.

טמון כאן רעיון חזק. הקשר השגרתי בין איש ואשתו מבוסס על שותפות של שני זרים שחיים ביחד, אבל כאשר מתעורר לחץ על הקשר והם מתמודדים עם אתגרים המאיימים עליהם, כאן עליהם לזכור: "אחותי היא".