שמונה לידות בדרום, אחת בירושלים: היולדת שהתפנתה לירושלים תחת אש

חיה לבל מאופקים הייתה אם לשמונה, והשבוע נוספה עוד תינוקת קטנטנה אל המשפחה. את כל ילדיה היא ילדה עד כה בבית חולים בדרום, סמוך למקום מגוריה, אך בשל המלחמה הגיעה ללדת את התינוקת התשיעית שלה בהדסה עין כרם.

"הדרמה אצלנו התחילה, כפי שכולם זוכרים, בבוקר חג שמחת תורה, כשבשעה שש וחצי בבוקר נשמעו מטחים כבדים ואזעקות", היא מספרת, "אין לנו ממ"ד, אז ירדנו למקלט ולא יצאנו משם עד לשעה שמונה. לא ידענו בכלל מה קורה. בעלי ובני הבכור הלכו לבית הכנסת, וכשהם חזרו הם סיפרו ששמעו על חדירת מחבלים ועל הנחיות להישאר סגורים בבתים ולהגיף את כל החלונות והדלתות".

בזמן שחיילים פטרלו מחוץ לבית שלהם במצוד אחר מחבלים משוטטים, משפחת לבל חגגה שמחת תורה בתוך ביתה, עם שירים וריקודים, בניסיון להסיח את דעתם של הילדים, שלא יחוו את הטראומה. הניסיון הזה נמשך גם בימים הבאים, כשהמשפחה נותרה בביתה במשך השבוע הראשון למלחמה, למרות האזעקות וההפגזות, כשהיא מנסה להמשיך את השגרה כמה שאפשר.

"עד לרגע שכבר לא יכולנו יותר", מספרת לבל. "הבנו שהמצב מחריף ושחייבים להגיע למקום שאוכל ללדת בו בבטחה, ושהילדים לא יהיו לבד. מכיוון שהתחבורה הציבורית הייתה מושבתת, אז ארזנו ציוד בסיסי מאוד ונסענו עם רכבנו בשתי נגלות לבני משפחה בירושלים. הנסיעה הייתה ממש תחת אש, שכן כל הזמן נשמעו הפגזות ואזעקות".

אחרי שלושה ימים מורכבים בירושלים, הגיעה בשבוע האחרון לבל לחדר היולדות בעין כרם, שם ילדה את בתה התשיעית, וכפי שהיא מציינת "זו הייתה חווית לידה מיוחדת. את כל ילדיי ילדתי בדרום, ולא היה לי ספק שכך יהיה גם הפעם, אך למרות זאת משמיים כיוונו אותי אחרת, וברוך ה' חשתי בנוח והצוות היה קשוב ואמפתי מאוד".

הוריה של לבל נמצאים עדיין בביתם באופקים, מודאגים מהמצב אך מחכים לחבק את הנכדה החדשה שהצטרפה למשפחה. לפגוש אותה כמה שיותר מהר, והעיקר – ברוגע ובשלווה.