"אני רוצה לעזור לכמה שיותר אנשים להיות רגועים בזמן המלחמה"

לא היה פשוט לתפוס את המאייר חננאל תורגמן לראיון. בתקופה הזו הוא עמוס יותר מתמיד. לצד עיסוקו כצייר ספרים ומנחה בסדנאות לציור, הוא התגייס למען ילדי ישראל, וכיום, בעת מלחמה, הוא מנחה סדנאות איור לאלפי ילדים, בהן הוא נותן להם את האפשרות לבטא את התחושות שלהם דרך הציור. "כשהמלחמה התחילה, גמלה בלבי החלטה שאעזור לכמה שיותר אנשים להיות רגועים, וברוך ה' זכיתי כבר להיכנס לבתים של אלפי ילדים בסדנאות דיגיטליות. אני שמח ומברך על הזכות להעניק לילדים זמן של הנאה ורוגע בין האזעקות והדיווחים הקשים". 

יומיים לאחר פרוץ המלחמה, הנחה חננאל סדנה מול כחמש מאות ילדים. זו היתה סדנה מיוחדת, שבה הוא לימד את הילדים לצייר דמויות, וביקש מכל ילד לצייר את גיבורי העל שלו.

יום לאחר מכן הוא העביר סדנה זהה לחלוטין לקבוצה קטנה יותר של ילדי עוטף עזה, והרגיש את ההבדל הגדול ואת הקושי הרגשי הכרוך בהנחיית סדנה לילדים שחוו את התופת.

"הגעתי לסדנה עמוס רגשית, לאחר שבאותו יום התקיימה הלוייתו של קרוב משפחתי, שלחם כשוטר ימ"מ בקיבוץ כיסופים. כשלימדתי את הילדים לצייר את הגיבורים שלהם, ביקשתי מהם לחשוב מי אותו גיבור שהם רוצים שיציל אותם כשהם מרגישים שחשוך להם וקצת עצוב. השתדלתי לגלות רגישות מול כל הנושא, במיוחד כיוון שאינני יודע אלו זכרונות הילדים סוחבים איתם ולמה הם נחשפו. ואז אחת הילדות ציירה את הגיבורים שלה, כאשר מהציור שלה ניבטת אמא צועדת דומעת, אוחזת בידה האחת תינוק קטן ובידה השניה ילד עצוב. אלו היו גיבורי העל שלה. הילדה נגשה אלי כדי שאדריך אותה איך לשפר את הבעות הפנים של הדמויות, וכאשר דייקתי איתה איך לעבד את הרגש שניבט מהציור, היא פרצה בבכי. 

"הסדנה הייתה מורכבת מילדים שלא הכירו זה את זה, אבל הבנות פשוט ניגשו וחיבקו אותה בהזדהות, כשאני משתדל לגלות רגישות ואמפתיה ככל שניתן מול הסיטואציה הקשה והמורכבת. אני ממש ראיתי איך הציור נתן לה את האפשרות להביט במראה על עצמה ולהביע דרכו את הדברים שהיא לא מסוגלת לומר במילים".

התגובות שחננאל מקבל הן רבות. אמהות שהצטרפו לילדים כאשר צפו בסדנאות הדיגיטליות, שיתפו כי במשך שעה שלמה הן ישבו מרותקות הצליחו לשכוח מהמלחמה, והשעה הזאת נתנה להן ולילדים זמן של חוסן ורוגע.

תורגמן, בעל הסמכה לרב מושב ותואר ראשון בחינוך, מפתיע אותנו כשהוא מספר שאינו יכול לנקוב בגיל מסוים שבו התחיל לצייר. "רוב הילדים מפסיקים לצייר כבר בכיתות הנמוכות, ואילו אני לא הפסקתי מעולם. כבר בבית הספר הייתי מסכם בצורה מוחשית את החומר הנלמד ומצייר ביטויים שלמדנו. בהמשך השתמשתי בשיטה הזאת גם כאשר למדתי לבגרויות ולמבחנים ברבנות".

יש ילדים שחוששים לצייר?

"כן. חשוב להבין שהרבה ילדים לא מודעים ליכולות שיש בהם, כי בגילאי בית הספר הם הפסיקו לצייר. ישנן פעמים שבהן ילדים אומרים לי: 'עזוב, זה לא בשבילי, אני לא הצייר של הכיתה'. והמדהים הוא, שאחרי עשר דקות הם מביטים בהפתעה בציור שלהם, ומתקשים להאמין שהם בעצמם ציירו אותו. התפיסה שהייתה להם לגבי עצמם פשוט השתנתה, והביטחון שאבד להם לקחת דף ולצייר פשוט חוזר ומתחזק".

"הציור מחזיר לילדים את הביטחון שאבד להם"

הבטה בציורי ילדים שצוירו בהדרכת חננאל, ממחישה יותר מכל את המקצועיות והכישרון הרב שיש לו, להעביר את יכולת האיור לכל ילד. "אני לא רואה את עצמי כצייר הכי טוב", הוא אומר. "פשוט ה' בירך אותי ביכולת לתרגם תוכן לציור, מה שגם מתבטא בשם המשפחה שלי, 'תורגמן'. אני בסך הכל מלמד לכתוב בשפה חזותית''.

חננאל למד הוראת מתמטיקה. הוא אמנם לא מורה לחשבון כיום, אבל הוא נעזר בידע הרב שיש לו בהוראה, כדי להעביר לילדים את היכולת לצייר בצורה פשוטה ומובנת. הוא מנחה סדנאות בבתי ספר לכל התלמידים ביום אחד, ומצליח, לתדהמת המורים, לרתק אפילו ילדים עם הפרעות קשב וריכוז.

''מורים ואמהות פונים אלי בהתרגשות אחרי סדנה של שעה וחצי, שבה תלמידים שלא מסוגלים לשבת יותר ממספר דקות, מרוכזים ורכונים מעל דפי הציור במשך כל זמן הסדנה. יש סדנאות שבהן אני מלמד את יסודות האיור, ולאחר מכן מבקש מהתלמידים לבחור מצווה שקרובה ללבם ולהביע אותה בקומיקס מעשה ידיהם. הילדים דנים זה עם זה במצוות השונות, מסבירים בהתלהבות למה הם בחרו לצייר את הקומיקס דווקא על מצווה מסוימת, וזה לתדהמת הצוות החינוכי, שבמשך שנה שלמה ניסו להחדיר לתלמידים את האהבה והחשק למצוות, ורואים איך בשעה של יצירה הדברים מחלחלים לילדים יותר מכל שיעור".

בגיל 60 סיים לראשונה מסכת

כשחננאל היה נער צעיר, הוא קיבל על עצמו ללמוד משניות לעילוי נשמת סבתו ע"ה, ונעזר במשניות מאוירות שהיו קיימות באותה התקופה.

כשהתבגר מעט, הוא עצמו לימד ילדים צעירים משניות, וראה עד כמה הציורים שלו עוזרים להם להבנה, מה שבהמשך צבר תאוצה והתפתח לפרויקט "מִשְׁנָאוֹת", שבו אייר שמונה מסכתות שמטרתן להנגיש את המשניות לילדים כך שתהיינה חווייתיות וקלות להבנה. 

המשניות מאוירות בקסם רב ובהומור המיוחד לסגנונו של חננאל, אבל הדבר הבולט במיוחד הוא, שהציורים הם בני זמננו.

 "המטרה שלי הייתה לפנות לילד שלי בעידן הנוכחי, ולהמחיש לו עד כמה מה שכתוב במשנה רלוונטי לימינו. למשל, במסכת ברכות, לצד הכתוב "הָיָה יוֹשֵׁב בִּסְפִינָה, אוֹ בְּקָרוֹן… יְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים", ציירתי אנשים שיושבים בקרון של רכבת. כאשר כתוב במסכת יומא כי הכהן הגדול נכנס ללשכת הסנהדרין, ציירתי את הכהן נכנס למשרד בן זמננו, כשעל הקיר תלויים ציורים של הנכדות שלו. כשהילדים רואים את המשניות הם חושבים שאלו ספרי קריאה, ופותחים אותם כתוצאה מהעניין שהם מעוררים בהם".

את התגובות המרגשות הוא מקבל בעיקר מאנשים מבוגרים שהתקשו ללמוד משניות, ולראשונה בגיל ארבעים עלה בידם לסיים מסכת, וזאת בעזרת הציורים שעוזרים לפרש ולבאר את הכתוב בצורה חווייתית. ''באחת הפעמים פנה אלי גבר כבן שישים, ושיתף אותי כי לראשונה בחייו, מאז שלמד בישיבה, סוף סוף הצליח לסיים מסכת. הוא פתח את המשנה המצוירת מתוך סקרנות, ואחרי זמן קצר גילה לתדהמתו כי סיים מסכת".

עבור חננאל, הציור הוא הרבה יותר מתרפיה. הוא כלי עוצמתי להעברת מסרים ולחיזוק החשק בלימוד התורה.

"הציור הוא מלאכת מחשבת של ממש. אני מתפלל לה' שיתן לי את היכולת לדייק כדי להעביר בצורה נכונה את הכוונה שלי. כשאני מאייר ספרי קודש אני שואף כי באמצעות הספרים הורים וילדים ילמדו ביחד. אני שמח להעביר את היכולת הזאת לעשרות אלפי ילדים, וגם במלחמה אמשיך בשליחות שלי, ואשמח כמה שיותר אנשים".

עכשיו בעולם הילדים: חוג ציור עם חננאל - לומדים לצייר פרצופים והבעות פנים. צפו בפרק הראשון בחינם >>>