סיפורים אישיים
לראות ניסים בעיניים | "המפלצות יורים בכל מה שסביבי ובתא השירותים שלי במשך 8 שעות"
ברק ניקסון, ניצול מהמסיבה ברעים, מספר על נס ההצלה שלו, כאשר מחבלים יורים סביב תא השירותים שלו במשך 8 שעות, ואף כדור לא פוגע בו. וכל זאת כאשר הוא מתפלל לבורא עולם ומבטיח לו לשמור שבת ולקיים מצוות באהבה גדולה. לשמוע ולא להאמין
- הידברות
- פורסם כ"ג חשון התשפ"ד
ברק ניקסון, מתחזק בתחילת דרכו, משתף מה עבר עליו בזמן הטבח במסיבה ברעים ועל נס ההצלה מעל הטבע לו זכה, לאחר תחינות מעומק הלב לבורא עולם שיציל אותו, תוך כדי שהוא מבטיח לקבל עצמו שמירת שבת בצורה מלאה.
"אמרתי להורים שלי שאני רוצה להתחיל לשמור שבת. יש לי כבר את התפילין בבוקר, יש לי את הציצית, ומעכשיו אני שומר שבת. השבת הראשונה עברה חלק, השבת השנייה עברה חלק, השבת השלישית זו היתה השבת של המסיבה. החברים קנו כרטיסים והחלטתי שאני נוסע למסיבה. אמא שלי אמרה לי 'אל תסע, כבר התחלת לשמור שבת', אבל החלטתי ללכת.
"נסעתי ב-4 בבוקר למסיבה. ב-6 וחצי בבוקר טיל פגע במישהי מולי. היתה מהומה גדולה, אנשים התחילו לרוץ. אני רצתי לכיוון היציאה, שם חיכו לי שתי בנות שבאו איתי למסיבה. אנחנו רצים לכיוון האוטו, והמפלצות יורים עלינו, ואנשים מתחילים למות מול העיניים שלי. איך שאנחנו רואים את האוטו שלי, פוגע RPG באוטו. אנחנו מתחילים לרוץ, ותוך כדי מפלצות על טנדרים יורים עלינו. אנחנו רצים וכל דבר לידינו ומסביבנו מתפוצץ, חוץ ממני ושתי הבנות שאיתי. הם יורים וזורקים בקבוקי תבערה, רימונים, מקלע, אר.פי.ג'י, ויהודים נהרגים מכל כיוון. אנחנו משנים כיוון ריצה ורצים לכיוון של המסיבה. אנחנו ועוד כמה חבר'ה יהודים רצים באותו כיוון ונכנסים לתאי השירותים הכימיים. אני ושתי הבנות שאיתי נכנסים לתא שירותים אחד. לא נעלנו את הדלת כדי שלא יהיה סימון אדום מבחוץ, ואז ידעו שיש מישהו בתוך התא, ואנחנו שומעים את הזוועות מסביבנו.
"עשינו 'שמע ישראל' והתחלנו להתפלל. מתפללים 'אבא שבשמים, סליחה. אבא, שלא יהיה צער להורים שלי. אבא, אני מצטער, מבטיח לך שמעכשיו אני לוקח את כל השבתות. על כל מה שעשיתי פעם – אני אפצה, וכל מה שלא עשיתי עד עכשיו – אני אעשה באהבה גדולה. רק תחזיר אותי הביתה, אבא'.
"8 וחצי שעות אנחנו בתוך תא השירותים הזה. 8 וחצי שעות הם סביבנו רוצחים ועושים תועבות בעם ישראל. במהלך השעות האלה התא שלי מקבל 3 כדורים, אחד עבר מעלי. הדלת לא נפתחה כל השעות האלה למרות הרימונים והיריות סביבנו, והיא אפילו לא היתה נעולה. 8 שעות אנחנו שם ואף כדור לא פוגע בנו. במהלך שמונה השעות האלה אנחנו רק מתפללים, שום דבר אחר, רק מבקשים 'אבא שבשמים, שלא יהיה צער להורים שלי'.
"הגיעו שלוש פעמים אנשים עם מבטא ישראלי וצועקים בעברית 'זה צה"ל! זה צה"ל!'. אני באתי לצאת מהתא, והבחורה שאיתי תפסה אותי ומשכה אותי ואומרת לי 'תיזהר, זה המפלצות'. מי שיצא מהתא – הרגו אותו. הם עשו את התרגיל הזה שלוש פעמים במהלך שמונה השעות האלה.
"הדבר היחידי שעניין אותי ברגעים האלה זה איך אני ממלא את כל מה שה' רוצה. אחרי שמונה וחצי שעות שאנחנו מתפללים לאבא שבשמים, אני שומע שפה צה"לית 'שתיים מלפנים, אחד מחליף מחסנית', והייתי גולנצ'יק, אז אני מכיר את השפה הזאת. אני מתחיל לצעוק להם 'צה"ל, צה"ל' מתוך התא, וחייל פותח לנו את הדלת ומוציא אותנו החוצה. אני שוכב על הרצפה, ואני רואה שבכל התאים שלידי יש גופות. הימ"מניקים מסתכלים עלי ואומרים לי ולשתי הבנות שאיתי שאנחנו שלושת היהודים האחרונים שנשארו חיים באזור של המסיבה. הם לא האמינו שיש פה מישהו בחיים.
"הודיתי לבורא עולם שהוציא אותי משמה, והבטחתי לו שאני אעשה הכול כדי לשמח אותו. בזכות השבת והמצוות של תפילין וצדקה שאני עושה אבא שבשמים החזיר אותי להורים שלי. בורא עולם החזיר אותי הביתה, היה איתי נס. ראיתי את הנס הזה בעיניים שלי. אני יודע שבורא עולם היה איתי שם".