סיון רהב מאיר: אדם שקם לעבודה, ילד שהולך לבית הספר. זה הניצחון

"שלום סיון, ברשתות החברתיות פורסמה תמונה של בית שנפגע מהדף של טיל, עם שולחן שבת ערוך שנשאר שלם. זה בהחלט מרגש. זה הבית של השכנים של חמי וחמותי.

"הבית של חמי וחמותי נפגע ישירות מאותו טיל, אבל גם לנו קרה נס: הנס שלנו הוא לא שולחן שבת שעומד, אלא שני אנשים שעומדים היום בריאים ושלמים, בזכות ההקפדה שלהם על הנחיות מצילות חיים.

הם שמעו אזעקה ומיהרו ביחד לממ"ד, כמו בכל פעם. אחרי דקה הייתה פגיעה רצינית. הבית נפגע בצורה מזעזעת. מהנדס המועצה היה כאן אתמול והודיע שהבית כולו מיועד להריסה.

חמי וחמותי אסירי תודה שהם לא נפגעו. שניהם בני 70. דבורה מורה, חיים פנסיונר שעבד בבנק, והם אנשים טובים וחרוצים, אנשי נתינה. חשוב להם מאוד להעביר מסר: הקשבה להנחיות מצילה חיים. הם אנשי אמונה, והם מאמינים שהקדוש ברוך הוא שולח לנו שליחים טובים שנותנים לנו עצות טובות וחשובות, ושצריך לשמור על כל ההנחיות.

הם ביקשו למסור שהבית אולי ייהרס בקרוב, אבל זה רק בית פיזי. היסודות של הבית הזה חזקים ואיתנים, והוא עוד יוקם מחדש. עם ישראל חי.

כלתם האוהבת, הדר שלזינגר".

התורם, הנתרם והמזבח

יאיר בהלול מחיפה הוא האיש שקיבל את הכליה של הרב נערן אשחר, לפני ארבעה חודשים. דיברנו אתמול כשהוא נכנס להלוויה של הרב נערן, שנפצע אנושות בחזית הצפון והובא למנוחות בהר הרצל. זה מה שחשוב לו לומר:"שש שנים הייתי בדיאלזות עד שהוא הגיע וגאל אותי. המתאמת של ההשתלות אמרה לי: 'התורם שלך רוצה לתרום כמה שיותר מהר, מהרגע שאפשר – פשוט לתרום'. הוא עשה את זה בלב כל כך שלם ושמח. הוא אמר לי שמעכשיו אנחנו אחים. הוא אמר למשפחה שלו ולילדים שלו: 'מעכשיו יש לכם דוד חדש'.

"בזמן האשפוז היינו נפגשים המון. בקושי הולכים – אבל מדברים אחד עם השני שעות. הוא היה בא אל המיטה שלי, או אני אליו – ומדברים... הוא סיפר לי על העבודה שלו בחינוך. סיפר לי גם על מקרים קשים, על תלמידים שעזר להם. הוא ידע על החיים האישיים שלי הכול.

"רציתי להכיר אותו יותר וללמוד ממנו עוד, ולא הספקנו. בראש השנה שלחתי לו חבילת ממתקים, שתהיה שנה טובה ומתוקה. את לא מבינה מה תכננו עוד לעשות. רצינו לעשות יחד מסיבת הודיה. בערב שמחת תורה חשבנו שזה תיכף יקרה, ואז פרצה המלחמה. כמה ימים אחרי פרוץ המלחמה הוא סיפר לי שהוא בצפון. אמרתי לו שישמור על עצמו. בן אדם משכמו ומעלה. אצילי. אף פעם לא ראיתי אותו כועס, תמיד דיבר איתי בעדינות נפש, רגוע, נעים. מי שלא הכיר אותו הפסיד.

"אחרי שהוא נפצע קשה בצפון, באתי לבקר אותו פעמיים בנהריה, באשפוז. דאגתי לו. ביום חמישי האחרון היה לי הכבוד להיכנס אליו לחדר, ושרנו לו שם שירים. הסתכלתי עליו והאמנתי שהוא יקום מזה, שייצא מזה, כי הוא כזה אדם מדהים. כולו נתינה.

"אני מבקש: קומו עכשיו ותעשו משהו טוב אחד לעילוי נשמתו, כי הוא היה כולו טוב. משהו אחד.

"אני גאה שהכליה שלו בתוך הגוף שלי".

לא ינצחו אותנו

הקטע הבא מיועד לכל מי שקם בבוקר בימים אלה למלאכת יומו בתחושה עצובה וקשה: אחד השירים היפים של נעמי שמר הוא "לא תנצחו אותי". לפי השם, אפשר היה לצפות לאיזה שיר-עם צבאי, אבל נעמי כתבה שהדרך לניצחון של עם היא פשוט הרבה מאוד אנשים שקמים בבוקר למשימת חייהם – ללמוד, לבנות, ליצור:

"מחלוני אני רואה רחוב כמו נהר גואה,

ואנשים לעבודת יומם הולכים.

ותינוקות של בית רבן עם הילקוט שעל גבם,

ובידיהם כמה ענפי הדס פורחים.

פתאום זה בא ומתבהר, ולעצמי? אני אומר:

לא תנצחו אותי,

לא מנצחים אותי כל כך מהר".

למה אדם שקם לעבודה וילד שהולך לבית הספר, הם סיבה לניצחון? כי ההתמדה, העקביות, הפעילות היומיומית שהיא לכאורה שגרתית, המשך הפעילות שלנו מתוך אמונה בצדקת הדרך – כל זה הוא באמת סוד הניצחון, ניצחון החיים.

בדיוק את זה האויבים שלנו רוצים להפסיק. לכן כל פעולה של חיים, של בנייה, של מצווה ושל עשייה היום בבוקר – היא חלק מהתשובה. לא ינצחו אותנו כל כך מהר.

כבר ראיתם את הסרטון של אילן מניו יורק

הרגשתי את ההתעוררות הזו. ניסיתי לנסח את התחושה הזו, אחרי כל זום שלי עם קהילה בחו"ל שאליו אנשים נכנסו כדי "להתחבר לישראל", אחרי שסיפרו לי שאנשים שמעולם לא הגיעו לאירועים יהודיים בתפוצות – נוהרים אליהם. אבל עכשיו אילן מועלם מניו יורק, עובד בתעשיית הקולנוע, אומר את זה הכי חד וברור שיש. הנה התרגום של דבריו:"יש לי וידוי, ואני חושב שהוא נכון להרבה יהודים. וזה מסר לכל שונאי היהדות, אז אני מציע שתקשיבו, כל האנטי-ציונים: כשגדלתי, הזהות היהודית שלי הייתה חלק משני בחיי. אפילו לא חשבתי על זה. ההורים סיפרו לי סיפורים על מה שהם עברו. אמא שלי ברחה מעיראק כי הייתה יהודייה, ואבא שלי – רוב המשפחה שלו נהרגה בשואה. אבל זה לא היה אישי, זה לא היה אמיתי בשבילי, זה היה רק סיפורים על מה שהם עברו.

"אבל אחרי ה-7 לאוקטובר, לראות איך העולם מגיב להתקפה, וכמות שנאת היהודים שקיימת – כל זה העיר את הצד היהודי שלי. זה גרם לי להתחבר אליו באופן מלא. ואני חושב שאנשים לא קולטים כמה יהודים שם בחוץ התחברו מחדש לזהות היהודית שלהם עכשיו.

"אתם יודעים, אנחנו כמעט נעלמנו. אנחנו מתחתנים עם לא-יהודים באחוז גבוה, רובנו לא מקיימים את מצוות הדת, תראו אותי, אני מכוסה בקעקועים, ועכשיו כל כך הרבה מאיתנו – פעילים.

"אתם מחזקים אותנו כשאתם תוקפים אותנו. אז אני צריך לומר לכם תודה, לכל מי שהזכיר לכולנו מה זה אומר להיות יהודי. תודה שהראיתם לנו את הפרצוף האמיתי של האנטישמיות ותודה שאיחדתם אותנו שוב. כי אני מבטיח לכם, אנחנו חזקים מאי פעם".

תודה, אילן. שנישאר חזקים מאי פעם.