"מדמיינת מערה חשוכה ובה שירי עם הילדים. מי יביא לכפיר בקבוק?"

אחד הסיפורים המוכרים מהמלחמה הוא של משפחת ביבס - המשפחה מקיבוץ ניר עוז. זה קרה בעיקר בשל התמונה המוכרת שהפכה לסמל במלחמה: אם שמחבקת חזק את ילדים ושלושתם נחטפים לעזה. האמא היא שירי ביבס והילדים הם כפיר בן ה-9 חודשים ואריאל בן ה-4.

"אני מדמיינת מערה חשוכה ומלאת טחב, ושם שירי עם הילדים", אמרה לחדשות 12 דנה, אחותה הגדולה של שירי. "המחשבות רצות בעיקר לזה. איך מאכילים את כפיר? מי יביא לו בקבוק? ואולי בכלל זה מה שמחזיק את שירי, שהיא צריכה לדאוג לילדים. אני יודעת שזה מה שמחזיק אותי".

ההורים של שירי, יוסי ומרגיט סילברמן, גרים מרחק הליכה מביתה. "ערב לפני שבת הזמנו את ההורים שלי, אחותי וירדן עם הילדים לארוחת שישי", מספרת דנה. "היינו משפחה קטנה ומגובשת. אריאל הוא ג'ינג'י שובב כמו סבא שלו. כפיר הוא בן עשרה חודשים, קטנצ'יק, חייכן, צוחק מלא. אבא שלי, יוסי, עלה מארגנטינה בגיל 18, היה סופר אידיאולוגי, ג'ינג'י אמיתי. איש של שלום, האמין בשלום, שתי מדינות לשני עמים. אמא שלי הייתה מופנמת, צנועה, עדינה מאוד.

"התעוררנו בשש וחצי מפיצוץ מטורף. נכנסנו מהר לממ"ד. תמיד כשיש צבע אדום הדבר הראשון שאני עושה זה להתקשר להורים, לוודא שהם בממ"ד כי אבא שלי שאנן כזה. לשירי אני לא מתקשרת כי אני סומכת עליה שהיא נכנסת כמוני. אבא עונה לי ואומר 'הכול בסדר, אנחנו בממ"ד.

"הם באו עם מברגה ובשלוש שניות פתחו את הדלת. ירדן כתב לאחותו באותו זמן 'פורצים לנו לבית… זה מרגיש כמו הסוף… אני לא צוחק אני מת מפחד, אני עם אקדח והם עם נשקים אוטומטיים… הם נכנסים אליי'. אתה רק מדמיין אותם בממ"ד מפוחדים, ירדן כתב לאחותו 'אני מת מפחד'. תוך כדי שלחתי הודעות להורים, לשירי, אבל הם כבר לא ענו. ואז קיבלתי את הסרטון של שירי של רגע החטיפה מבעלה של אחות של ירדן. הוא אמר לי 'לא רציתי שתראי את זה ברשתות לפני שאני שולח לך את זה'. אני חושבת שזה הסרטון הראשון שחמאס העלו. שירי מבועתת שם. ראו את אריאל מסתכל מהצד אבל גם הם לא הבינו מה קורה סביבם. אני חושבת שהגוף שלי היה בהלם באותו רגע, לא הבין מה קורה... מירדן לא שמענו כלום".

מאוחר יותר המחבלים תיעדו את ירדן בשבי החמאס, כשהוא פצוע ומדמם. "אני בתוך תוכי מאמינה שירדן ושירי לא ביחד. הפרידו ביניהם כי הם נחטפו בנפרד. הם לא מספיק הומניים כדי להשאיר משפחות יחד. שירי והילדים חטופים, אבל לפחות אני יודעת שהם יצאו מניר עוז חיים. גם ירדן. עם ההורים הייתה חוסר ודאות מטמטמת".

הבית של ההורים יוסי ומרגיט נשרף, והמחבלים גם הרגו את הכלבה שלהם. בימים הראשונים דנה התבשרה שהוריה כנראה חטופים, אך מאוחר יותר נודע כי הם נרצחו. "ידעתי, הייתה לי הרגשה שהם לא חיים. רציתי להאמין שזה לא נכון, אבל ידעתי", סיכמה.