אם אלוקים איתנו, לשם מה אנו צריכים את האו"ם? מסר קצר מפרשת תולדות

"המתקפה של חמאס לא הייתה בוואקום, הפלשתינים סובלים"...

כך החלו אמירותיו המקוממות של מזכ"ל האו"ם, שלאחריה הגיעו אמירות מקוממות עוד יותר ברחבי העולם.

האנטישמיות היא חידה בלתי ניתנת להסבר שמלווה אותנו מאז ומעולם,  ונראה שבכוונתה להישאר.

את ניצני האנטישמיות מוצאים בפרשתנו, המתארת מאבק בין יעקב לעשיו, שהחל ברחם אימם: "וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ".

כשעברה רבקה בבית-מדרש ביקש העוּבָּר לצאת, וכשעברה ליד עבודה-זרה ביקש העוּבָּר לצאת. רבקה המבולבלת הולכת לברר מה מתחולל וה' משיב: "שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ"...

פירוש הפסוק, שלאום אחד לא יהיה שווה לעולם ללאום השני, האחד תמיד יגבר על 'חברו'. המתח בין יהודים לגויים נעוץ בשורש קיומם.

בין יעקב לעשיו נטוע מאבק תמידי, לעיתים מאבק זה בא לידי ביטוי ב'אמירות מקוממות', ולעיתים המאבק מגיע באיפוק מזויף, אך המתח תמיד קיים.

בתניא מוסבר, ש'יעקב' מייצג את היהודי הנלחם בקשיים שמערים עליו הצד השני, המכונה 'עשיו'. 'יעקב' רוצה לעבוד את ה' ולעסוק בתורה, ומנגד מתייצב 'עשיו', המייצג את ענייני העולם ומושך אותו לתאווה הגשמית. במלחמה הזאת לא יכול להתקיים 'שלום', כאשר צד אחד גובר, הצד השני נופל.

כך גם במלחמתנו, לא רק זו עם חמאס, גם זו עם אומות העולם.

אעפ"י שמדובר במלחמה קשה, ולעיתים נדמה ש'עשיו' קם ו'יעקב' נופל, אסור לנו לשכוח:

ש'יעקב' קשור עם הקב"ה, והקב"ה הוא כל יכול, לכן אין דבר שיכול לעמוד כנגדו!

כאשר יהודים ממלאים את תפקידם וקשורים עם הקב"ה, לא רק ש'עשיו' לא יכול עליהם, אלא הוא חש יראת-כבוד כלפיהם. דווקא הנטייה לברוח מהיהדות ולהידמות לגויים, היא המעוררת תגובת אנטישמיות וזלזול.

"עשיו שונא ליעקב", זאת אקסיומה שלא ניתן להתווכח עליה, אך בקרוב, עם ביאת משיח, מאבק 'יעקב' ו'עשיו' יסתיים. אז יבינו היהודים את חשיבות יהדותם, בעקבות כך יבינו גם הגויים, ותתקיים נבואת זכריה: "בַּיָּמִים הָהֵם מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם יחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר: נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹהִים עִמָּכֶם"

השאלה שנשאלת היא: אם אלוקים איתנו, לשם מה אנו צריכים את האו"ם?

שבת שלום.