איך יתכן ששני בני זוג עונים תשובות שונות לאותה שאלה?

"אני מרגישה שאין בינינו תקשורת. הכל טכני. אני בכלל לא בטוחה שהוא מכיר אותי, אבל באמת מכיר". זה המשפט שאיתו פתחה שרה את הפגישה הראשונה אליה הגיעה עם בעלה דוד (שמות בדויים).

אמנם הרבה מקרים שמגיעים לקליניקה מצריכים תהליכים עמוקים, אך לפעמים מדובר בתהליך קצר ולא מורכב כלל, כמו במקרה של דוד ושרה. במערכת הזוגית שלהם היה חסר משהו בסיסי מאוד, משהו שגם הם בתוך תוכם ידעו שחסר, אלא שהם לא ידעו להצביע על זה כגורם מרכזי לבעיות ביניהם.

אותה שאלה, תשובות הפוכות

"אתם יוצאים מדי פעם, רק שניכם?", שאלתי. התשובות "ממש לא" ו"בטח" נאמרו בו זמנית. מספיק ניחוש אחד כדי לומר מי נתן איזו תשובה.

איך ייתכנו תשובות מנוגדות לאותה שאלה, משני אנשים שנמצאים באותה מערכת זוגית? תשובה: כל אחד עונה מנקודת המבט שלו. שרה טוענת שאין להם זמן יחד בכלל, עד כדי כך שהם נשואים 14 שנה, והיא לא זוכרת שהם יצאו אי פעם לבד, מאז הלידה הראשונה. אם הם כבר מבלים יחד, זה עם כל הילדים, או עם אחד מהם לפחות. דוד טוען שהרבה פעמים הם יצאו לבד, רק הם וה...תינוק. "מבחינתי זה נחשב לבד", אמר בהחלטיות. מבחינתו, כל עוד הם לא נמצאים עם חברים או בני משפחה נוספים, זה נחשב שהם יצאו לבד.

כל המוסיף גורע

אז האמת היא שכל גורם נוסף שמצטרף, תהיה זו אפילו חיית מחמד, גורע מהאפקטיביות, והופך את היציאה הזוגית ל"מפגש חברתי". בפרט תינוק, שמצריך הרבה תשומת לב ודאגה. ההתעסקות במשהו צדדי גורמת לכך שאי אפשר להגיע לאווירה הרצויה כדי ליצור את הקרקע להיכרות אמיתית ולחיבור רגשי, שהם מהדברים החשובים ביותר כדי לבסס קשר זוגי אמיתי ויציב.

ועכשיו נשאל את עצמנו: כמה אנחנו באמת משקיעים בקשר הזוגי בכל הנוגע למציאת זמן איכות רק לשנינו? ואיך אנחנו יוצאים עם התובנה הזו לדרך חדשה? (אבל באמת).

בהצלחה!

הרב אליהו נקש הוא יועץ נישואין ופסיכותרפיסט, יו"ר ארגון שלום בבית.

לרכישת דיסק און קי עם הרצאות וסדנאות בנושאים של שלום בית, לחצו כאן – לצפייה, או כאן – להאזנה.