"מסרתי לאמא את הציור של הבנים שנרצחו, ושתינו בכינו יחד"

ביום רביעי שעבר נערכה אזכרתם של אושר ומיכאל וקנין הי"ד, תאומים זהים שנרצחו במסיבה ברעים בטבח הנוראי בשמחת תורה. בין המשתתפים שהגיעו לאזכרה הייתה גם אישה בלתי מוכרת שנשאה בידיה ציור ענק בו נראים התאומים. היא העניקה את הציור במתנה לאימם של התאומים – רחל וקנין שפרצה בבכי יחד עם כל הסובבים. גם בעיניה של הציירת עלו דמעות.

מדובר בהודיה בושארי, ציירת חרדית, תושבת נתיבות, אשר מציינת כי לסיפור של אושר ומיכאל היא התוודעה דרך כתבה בהידברות. "רחל, אימם של התאומים חיכתה במשך שנים ארוכות לזכות להיות אמא, ולפני 35 שנה נולדו לה תאומים – אושר ומיכאל הי"ד. בכתבה היא סיפרה על כך שהם היו בניה היחידים ותמיד היו רגילים להיות יחדיו", מציינת הודיה, "במיוחד נגעו לי ללב מילותיה: 'התפללתי לאלוקים שיהיו לי ילדים שיקראו לי 'אמא', ועכשיו מי יקרא לי אמא? הילדים שלי הלכו, אף אחד לא יחזיר לי אותם'.

"הסיפור נגע מאוד לליבי", היא מציינת, "והחלטתי לאייר עבורה כמחוות נחמה קטנה ממני את יקיריה... ציירתי את הציור מתוך תחושת מעורבות ועצב תהומי. לחשוב על התאומים שנרצחו על עצם היותם יהודים בארץ ישראל, והותירו את אימם לבדה בעולם, זה בלתי נתפס".

הודיה גם משתפת בתהליכי ההכנה של הציור: "הרכבתי אותו מכמה תמונות שבני המשפחה העבירו לי. אמנם לקח לי קצת זמן להבדיל בין האחים, עד שבת משפחה נחלצה לעזרתי והעירה את תשומת ליבי לכך שלאושר יש צלקת בשפם. בנוסף, בחרתי להוסיף להם תפילין על הראש, הסמל שלנו כיהודים מול כל הקמים עלינו לכלותינו. סטודיו 'רעותה' התנדבה ליצור לי את הטיפוגרפיה היפהפייה של המילים 'שמע ישראל', והכנר שרוליק לפקוביץ אישר לי להשתמש בניגון הכינור מרטיט הלבבות שניגן עבור הסרטון שהכנתי. מסרתי לאמא את הציור בדמעות ובתפילה 'ומחה ה' דמעה מעל כל פנים', ושיגיעו כבר ימים של שקט ונחמה".