אמונה
זו התופעה המוכיחה על ידי המתים את קיומו של עולם רוחני
מי העלה באוב את שמואל הנביא לאחר פטירתו, ולאיזו מסקנה הגיע החוקר האנגלי ארתור פינדליי, העוסק בתחום הפאראפסיכולוגיה?
- גלעד שמואלי
- פורסם כ' כסלו התשפ"ד
התורה אוסרת ליצור קשר עם המתים, והנה לשון התורה: "לֹא יִמָּצֵא בְךָ... וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים: כִּי תוֹעֲבַת ה' כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה" (דברים יח, י-יב). הרמב"ם כותב על איסור זה: "איזהו דורש אל המתים? זה המרעיב את עצמו והולך ולן בבית הקברות, כדי שיבוא מת בחלום ויודיעו מה ששאל עליו. ויש אחרים שהם לובשים מלבושים ידועים ואומרים דברים ומקטירים קטורת ידועה וישנים לבדם, כדי שיבוא מת פלוני ויספר עמו בחלום. כללו של דבר, כל העושה כדי שיבוא המת ויודיעו – לוקה, שנאמר 'לא ימצא בך מעביר וגו' ודורש אל המתים'" (הלכות עבודה זרה, פרק י"א, הלכה י"ג). דרישה אל המתים, סיאנסים ותקשור עם נשמות מהוות ראייה לקיומה של נשמה נצחית, שנשארת לעד גם לאחר היפרדותה מן הגוף.
מובא בנביאים ששאול המלך עמד בפני מלחמה מול הפלשתים, ממנה פחד עד מאוד. הוא הלך לבעלת אוב וביקש ממנה להעלות באוב את שמואל הנביא, שכבר נפטר מן העולם, על מנת לשאול אותו מה עליו לעשות במלחמה מול הפלשתים, לאחר שלא זכה לתשובה ב'אורים ותומים'. תגובתו של נשמת שמואל הנביא היתה: "לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי לְהַעֲלוֹת אֹתִי?!" (שמואל א, כח, טו). הנשמה נמצאת במקום המנוחה שלה בעולמות רוחניים, וזה צער בשבילה לרדת לעולם ארצי. שמואל הנביא חשש שהוא מקבל הזמנה לבית דין של מעלה, עד שהוא הבין שמדובר בשאול, וזה גרם לו לצער גדול. שמואל הנביא עונה לשאלתו של שאול המלך ומבשר לו את הפסדו במלחמה, וגם כן מודיע לו כי למחרת הוא ובניו מצטרפים אליו לעולם של מעלה במחציתו, וכן שקיבלו את תשובתו בשמים ומחלו לו. ואכן למחרת שאול ובניו נהרגו במלחמה. והנה לשונו של שמואל הנביא: "כַּאֲשֶׁר לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְלֹא עָשִׂיתָ חֲרוֹן אַפּוֹ בַּעֲמָלֵק עַל כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה עָשָׂה לְךָ ה' הַיּוֹם הַזֶּה: וְיִתֵּן ה' גַּם אֶת יִשְׂרָאֵל עִמְּךָ בְּיַד פְּלִשְׁתִּים וּמָחָר אַתָּה וּבָנֶיךָ עִמִּי גַּם אֶת מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל יִתֵּן ה' בְּיַד פְּלִשְׁתִּים" (שמואל א, כח, יח-יט).
הגמרא גם כן מספרת על אונקלוס שהעלה באוב, לפני שהתגייר, את טיטוס אשר החריב את בית המקדש ואת בלעם הרשע.
החוקר האנגלי ארתור פינדליי, מגדולי חוקרי תורת הנפש העוסק בתחום הפאראפסיכולוגיה ובעל תארים נכבדים, כותב בהקדמה לספרו 'על גבול האתרי' על תופעת תקשור עם המתים: "אם שלוש עשרה שנה לפני כן היו שואלים אותי אם להאמין בסיפורי המעשים המוזרים האלה... הייתי מוצא את זה לבלתי אפשרי, אבל אז לא היתה התפתחותי הרוחנית מתקדמת במידה מספיקה כדי לאפשר לי לתפוס את העניין... הקול הישר – יצירת קול על ידי אישיות שאין לה גוף בשר הוא התופעה הנפשית הגבוהה ביותר שגילו עד כה, והיא המשכנעת ביותר... תגלית השיטה הבלתי אמצעית של קשר בינינו לבין הנפטרים על ידי האינטימית ביותר שבכל צורות הקשר – הקול האנושי. צורות אחרות של תגליות נפשיות נתונות לחיקוי על ידי מדיום רמאי, אבל הקול הישר אינו ניתן לזיוף. תכופות שמעתי, ואחרים איתי, שניים ולפעמים שלושה קולות נפרדים בעלי נימה ואישיות שונות, שדיברו אל אלה שנכחו בחדר בעת ובעונה אחת, כאשר הם משוחחים על נושאים שונים, הידועים רק לאדם שפנו אליו. וכל זאת בעת שהמדיום היה מדבר על איזשהו עניין אחר לאדם שישב סמוך לו, או כשהטיתי את אוזני קרוב לפיו ואף הגה לא יצא משפתיו. בסיימי את המבוא הזה לנושא, אני רוצה לומר בכל האומץ העומד לרשותי – יש המשך לחיים".
מה דעת התורה בנושא עריכת סיאנסים? איך מגיבות נשמות שמעלים בסיאנס? והאם באמת אפשר לקבל תשובות בדרך זו? קטע קצר ומשמעותי לכל הסקרנים שבינינו. צפו: