הלימוד היומי: מה מדליקים קודם - נר חנוכה או נר שבת, ואיך מכפרים על עוונות? (יום שישי, כ"ה בכסלו)

הציטוט היומי

"השבת לא תקרא שבתכם כי אם שבת ה'. מהותו ותוכנו של השבת שהוא יום מיוחד לה', אשר ביום זה היה לפניו שביתה ומנוחה, ולכן חיבבו ויחדו וקדשו לשמו".

(אבן עזרא)

2 הלכות ביום מתוך 'בהלכה ובאגדה', עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

מה מדליקים קודם - נר חנוכה או נר שבת?

בערב שבת נכון להדליק קודם נרות חנוכה, ואחר כך נרות שבת ואם הזמן דחוק דיי בהדלקת נר אחד למצות נר חנוכה, ובעודו ממשיך להדליק שאר הנרות, תוכל האשה לברך ולהדליק נרות שבת, ואינה צריכה להמתין עד שיסיים הדלקת כל הנרות.

אשה מבנות אשכנז שנוהגות לקבל שבת בהדלקתן נרות שבת, והקדימה והדליקה נרות שבת תחילה, כיוון שדרכה לקבל שבת בהדלקתה, אסור לה להדליק נר חנוכה, אולם בעלה או אחד מבני ביתה יכולים להדליק נר חנוכה.

מתי מדליקים נרות חנוכה בערב שבת?

בערב שבת צריך לתת כמות שמן מרובה, כדי שיספיק לדלוק לפחות עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים, וכן אם הוא מדליק בנרות שעוה, יקח נרות גדולים שיספיקו לדלוק כפי הזמן הזה.

בערב שבת צריך לתת שמן בנרות החנוכה שיעור שידלקו חצי שעה אחר צאת הכוכבים בליל שבת, ולכן ידליקו נרות חנוכה כרבע שעה לפני השקיעה, לאחר שיתנו שמן בנרות חנוכה שיעור שידלקו לכל הפחות שעה אחת, באופן שנרות החנוכה יהיו דולקים במשך רבע שעה לפני השקיעה ורבע שעה של בין השמשות וחצי שעה אחר צאת הכוכבים, בסך הכל שעה אחת.

אם אין הנרות יכולים להכיל שמן כל כך או שהנר שעוה קטן, ולא יספיק לדלוק כשיעור חצי שעה אחר צאת הכוכבים, אין יוצאים בזה ידי חובה, והברכות שבירך על הנרות הרי הן ברכות לבטלה, ולכן יש להיזהר בזה מאד שלכל הפחות באחד מהנרות יהיה השיעור הנ"ל, ואם אי אפשר בלאו הכי, ידליק בלי ברכה, ורק אם יש לו על כל פנים נר אחד שידלוק כשיעור שעה אחת, ידליק בברכה.

הבדלה והדלקת הנרות

במוצאי שבת של חנוכה, בבית - תחילה מבדילים על היין, ואחר כך מדליקים נרות חנוכה, אבל בבית הכנסת - מדליקים נרות תחילה, ואחר כך מבדילים על היין.

חשוב! גם במוצאי שבת של חנוכה, לא ידליקו את נרות החנוכה עד שיגיע זמן צאת השבת לרבנו תם.

פרשת וישב, שבת חנוכה – דבר תורה קצר לשולחן השבת

"וימאן, ויאמר אל אשת אדוניו… ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת..." (לט, ח-ט)

אשת פוטיפר מנסה לשדל את יוסף לחטוא והוא מסרב להצעתה.

מדוע הכתוב מציין כי יוסף סירב ("וימאן"). מילה זו לכאורה מיותרת שכן מבינים זאת מהמשך הפסוק.

כך מסביר "שפת אמת":

“פירוש, בתחילה מיאן בעבירה בלי טעם, רק כמו שאמרו חז”ל, אל יאמר אדם אי אפשי בבשר חזיר, רק מה אעשה אבי שבשמים גזר עלי. ואמת, שעל ידי יראת שמים זה זוכין אח”כ למצוא טעמים לבחור בטוב ולמאוס ברע. לכן, על ידי ‘וימאן’, בא לנתינת טעם… הוא שאמרו חז”ל (אבות, ג, ט), כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקיימת…”.

כאן מלמדת אותנו התורה כיצד לעמוד בפני פיתויי היצר:

ראשית לסרב מעצם העובדה כי הדבר נאסר, ואין זה רצון השם – לסרב גם בלי להבין מדוע. "וימאן".

לאחר מכן להשתמש בנימוקים שכליים "הן אדוני לא ידע אתי מה בבית..."

בדרך זו, יסייעו לו מן השמיים.

חיזוק לנשמה

הרב ירון אשכנזי: סגולות חנוכה – ימים מסוגלים למחילת עוונות. כיצד? צפו