שוב ושוב הקב"ה רומז לנו: הוא כאן איתנו. לא עוזב. רואים את זה בכל פרשה

לאחרונה לקרוא את פרשת השבוע זה ממש כמו לקרוא חדשות, רק שזה ברברס... פשוט, מתחילת המלחמה, אין פרשה שלא מתארת את מה שקורה במציאות במלחמה הזו.

זה פשוט מדהים איך הקב"ה רומז לנו ושוב ושוב שהוא כאן, איתנו, לא עוזב מצד אחד - אבל כן מפציר בנו להתעורר ולהתקרב אליו מצד שני.

הקב"ה עושה את זה מכל מיני כיוונים שונים. זה מתחיל בסיפורים מדהימים על יישובים שומרי שבת שלא נפגעו כלל, בצורה ניסית, וממשיך בעשרות סיפורים אותנטיים ומרגשים עד דמעות של אנשים שניצלו ממוות בטוח ומעינויים קשים בשבי באמצעות חזרה בתשובה; עוד כיוון הוא השמירה שהקב"ה שומר עלינו מהתקפות של ה"חברים" של חמאס שמסביבנו; עוד כיוון הוא התמיכה הבינלאומית חסרת התקדים, בפרט מצד ביידן, שלא היה אוהד ישראל כל כך; ועד לכיוון מרתק מאד מאד, שהוא פרשיות השבוע.

בכל שבוע יורד אור לעולם באמצעות ספרי התורה בבתי הכנסת בארץ ובכל העולם. האור הזה של פרשת השבוע מאיר בשבוע שלפני הקריאה ובשבוע שאחרי הקריאה, וזה לפעמים מגיע עד כדי כך שאני פשוט מחכה בכיליון עיניים לצאת השבת, רק כדי לראות אם הדברים התגשמו כבר, או שזה יתגשם במהלך השבוע שאחרי, כמו שבדרך כלל קורה...

רק אוסיף לפני שאתחיל: יש אנשים שחושבים שזו צורה של הוכחה לכך שהתורה ניתנה משמיים. זו לא!

יש הוכחות חותכות לכך שהתורה ניתנה משמיים ולכך שיש אלוקים שנתן את התורה, הוכחות אמתיות שלא ניתן לערערן, ולכן גם הרבה מדענים ואנשי שכלתניים מאד חוזרים בתשובה. אני ממליץ מאד למי שלא מכיר אותן ללכת לסמינר יהדות, ופשוט להיחשף, ללמוד ולגלות אותן. אבל במסגרת הזו אני מדבר על רובד אחר.

רובד הרמז של התורה, והחיבור שלו ליום-יום שלנו.

מה שמדהים כאן בעיקר הוא לא פרט ספציפי זה או אחר, אלא המרקם הבלתי נתפס של כל הפרשות והחיבור שלהן למה שקורה בשטחבצורה בולטת בפרט באותם השבועות שבהן הפרשות נקראות בבית הכנסת.

אקדים סקירה קצרה של הפרשיות, ומי שרוצה להרחיב ולראות את הדברים במפורט יכול לקרוא ולראות את הסרטונים והמאמרים כאן.

אז זה כמובן התחיל עם ההפטרה של סוכות, שתיארה מראש בצורה מפורטת את הטבח ובריחת חצי העם, ולאחר מכן פרשת בראשית, עם פירוט הטענות שאנחנו "כובשים", לאורך כל הדורות.

ומיד פרשת נח, עם פסוקים מפורשים: "ותימלא הארץ חמס", והתרגום מלפני 2,000 שנה שכותב שהארץ מלאה במחבלים ובחטופים, וכן שהסוף שלהם יהיה שהם יושמדו ביחד עם הקרקע שהם מתחבאים בתוכה, והמדרש שמתייחס ל"חמס" כגוף / בן אדם, ולא כתיאור פועל ("גזל"), ואומר שהוא יקום עלינו – אבל זה יהיה סופו.

ואח"כ פרשת לך לך, עם לידת ישמעאל עצמו, ההבטחה שבני שרה תמיד ישלטו על ישמעאל, תיאור המהות של ישמעאל שהוא פרא במהותו, ורק נראה חיצונית כאדם ושהכל שונאים אותו, ממש כפי שרואים שאפילו חלק ניכר מה"אחים" של העזתים שונאים אותם, וכן השם שלו עצמו, שנקרא על שם עם ישראל, וטומן בתוכו את ההבטחה שמי שיקרא להקב"ה – הוא יענה לו.

ואז, פרשת וירא, שמתארת עיר שנידונה להחרבה, אבל יש שטוענים כלפיה שהיא מלאה ב"חפים מפשע" וב"בלתי מעורבים"... ואחרי שהקב"ה מגלה שאין שם "בלתי מעורבים" וגם לא "חפים מפשע", הקב"ה מחריב אותה מהאוויר! בדיוק כמו הטענות שמושמעות כלפי עזה ואי הקבלה שלהן בארץ ובעולם, והחורבן שנחרבה עזה מהאוויר...

ואז מיד אח"כ פרשת חיי שרה, שמסתיימת במיתת ישמעאל – וסוף סוף שמענו על חיסול של מאות מחבלים בשבת הזו דווקא, ולא רק כמה עשרות כל יום, כמו שהיה עד אז, עד כדי כך שביום חמישי באותו שבוע חוסלו 1,000 מחבלים!

ולאחר מכן פרשת תולדות, עם נבואת יצחק אבינו על הקץ האחרון, שבו נצטרך לגיבוי מארצות אדום, ושזה חלק מהתוכנית של הגאולה ושאנחנו נקבל ממנו גם גיבוי מלא וגם את החרב שלו (נשקים) וגם שזה יהיה בעל כורחו! ואפילו מוזכר שמה של "יהודית בת בארי" בעליית חמישי, ובדיוק באותו שבוע, ביום חמישי, מצאו את גופתה של יהודית וייס, שהיא בת היישוב בארי.

ועכשיו, פרשת השבוע האחרונה, פרשת ויצא, שבה התחילה הפעימה הראשונה של יציאת החטופים מעזה.

כך מתחילה הפרשה: "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה".

זה פשוט לא יאמן, שימו לב, מה היה לנו השבוע?

1. שחרור של נשים וילדים מידי חבורת הטרוריסטים חמאס-דעאש שבראשה עומד ארכי רוצח שרוצה להשמיד את כולנו.
2. מאיפה שוחררו? מעזה, כמובן, מקום לא נעים בלשון המעטה.
3. בראש הארגון עומד אדם שמבקש הפסקת אש.
4. אותו אדם חותם על הסכמים, וכפי שידוע לנו כבר מראש, הוא לא מתכוון לקיים אותם... גם משנה את הסיכומים אתנו שוב ושוב וגם מפר את ההסכמים בפועל, אדם שהשקר והרמאות היא כלי נשקו הקבוע.

והנה פרשת השבוע:

1. יעקב אבינו מחלץ את נשיו וילדיו מידי חבורת הפושעים שבראשה עומד לבן הארמי, שרצה לרצוח את כולם ולעקור את הכל, וכפי שחז"ל אומרים שהוא היה גרוע מפרעה.
2. ומהיכן היה החילוץ? ממקום קשה. "חרן" – מלשון "חרון אף" כפי שמסביר המדרש רבה.
3. מי עמד בראש? לבן הארמי, שהוא אדם שכל התנהלותו היא במרמה, והזוהר קורא לו "לבן רמאה", וכפי שיעקב העיד עליו "התל בי והחליף את משכורתי עשרת מונים", שאפילו כשהוא מסכם דברים הוא מראש מהתל במי שמולו ואז מחליף את דבריו.
4. ולא רק זה... לבן ביקש הפסקת אש עם יעקב, שאכן נחתמה, וכמובן שהופרה על ידי זרע לבן.

כפי שאנחנו רואים, שוב, הקבלה מדהימה בין פרשת השבוע למה שקורה בשטח.

ומה יש בפרשה הבאה אחריה, אתם בטח שואלים?

כבר אפשר לנחש... אכן, בדיוק בשבת שבה מתחילה שוב מלחמת חרבות ברזל, בני יעקב יוצאים למלחמה על חטיפת דינה וההתעללות בה כנגד שכם, אבל על זה כבר נדבר במאמר הבא, כי יש עוד פרטים מרתקים.

ושוב אחזור, הדברים הללו נועדו להראות לנו קריצת עין משמיים. אתם לא לבד, הקב"ה איתנו, מלווה כל הזמן. הוכחות מפורטות ומבוססות לאמיתות התורה ניתן למצוא כאן.

הרב יוחי דנחי הוא מרצה בעברית ואנגלית, מנהל קרן ההשקעות הפרטית 'NextMoves' ותומך רגשי רב תחומי המומחה ליצירת שינויים מהירים, יציאה מחרדות, חינוך, זוגיות ותשובה מאהבה בקלות - שיטת "מנצחים".