"כשראיתי את הכיתוב על בית הכנסת העתיק בעזה, לא האמנתי למראה עיניי"

"עזה לא הייתה מאז ומעולם קן צרעות שורץ מחבלים", אומר ישראל שפירא, מדריך טיולים, מרצה וחוקר היסטוריה חרדית. "מסתבר שישנן תקופות שונות בהיסטוריה שבהן שגשגה בעזה קהילה יהודית חיה ותוססת, בהנהגתם של רבנים גדולים ותלמיד חכמים".

שפירא באופן אישי מצא את עצמו כשהוא מתעניין מאוד בנושא, וסקרן לדעת מה באמת היה בימיה היהודיים של עזה, ומה עבר על תושביה.  "מיד כשפרצה המלחמה התחלתי לעסוק בנושא, לקרוא כל חומר שהגיע לידיי על יהדות עזה ולבדוק אותו לעומק", הוא מסביר, "התחלתי גם לכתוב מאמרים על כך, ומצאתי לא מעט סיפורים מרגשים, מיוחדים ומפעימים".

שפירא מדגיש כי בנוגע לכל העדויות הקיימות על עזה חשוב לדעת שחלקן מוכחות באופן וודאי, אך יש כאלו שאין להן הוכחות של ממש. "כמו למשל עדויות של נוסעים על פריטים או ממצאים שנמצאו בעזה מימי שמשון הגיבור", הוא מדגים. "אני לא יודע עד כמה הדברים היו ונבראו, אבל דבר אחד ברור: גם אם אין בהם אמת, הרי שעצם אזכורם בפי הנוסעים או המבקרים, יש בו כדי להצביע על מחשבות, הרהורים והלכי רוח של בני אותה התקופה".

בית הכנסת העתיק

שפירא מספר כי את הרמז הראשון ליישוב היהודי בעזה בימי התלמוד, ניתן לראות בעיטור חרוט על עמוד שיש שכולל מנורת שבעה קנים, מצדה האחד שופר ומצדה שני לולב ואתרוג, או שופר נוסף. מתחתיה כתוב בארמית וביוונית שם התורם: חנניה בר יעקב. "העמוד נמצא כיום בקומה העליונה של שורת העמודים הצפונית במסגד הגדול של עזה שמצפון לתל הקדום של העיר", הוא מציין, "מסגד זה היה לפני כן כנסייה צלבנית. קרוב לוודאי שהעמוד היה במקורו אחד מעמודיו של מבנה ציבור יהודי, בית כנסת מן התקופה הביזנטית שעמד בראש התל".

מדובר בבית כנסת של ממש? מקום תפילה?

"בוודאי, גם ר' משולם מוולטרה שביקר בארץ בשנת 1481 מזכיר בכתביו את בית הכנסת בעזה. על פי עדויות שונות שהיו במשך השנים – מסתבר שמדובר בבית כנסת עתיק שהיה קיים בתל עזה מהתקופה הביזנטית עד עומק ימי הביניים", מבהיר שפירא, "ייתכן גם שהתפללו בו רבי ישראל נג'ארה שידוע שהתגורר במקום וכן נתן אשכנזי המכונה גם 'נתן העזתי'".

האם שרידיו של בית הכנסת קיימים עד היום?

בנוגע לנושא זה מתקשה שפירא להשיב. "ידוע שבמקום בו על פי המסורת עמד בית הכנסת שהוא גבוה מכל העיר, כפי שאפיין את בתי הכנסת לאורך כל הדורות, ניצבת בימים אלו כנסייה קתולית יחסית חדשה, ובאופן מוזר ביותר כיון התפילה שלה הוא כלפי מערב, תופעה שכמעט אין לה אח ורע בארץ ובעולם. ישנם חוקרים הסבורים שכנסייה זו ניצבת על מקומו של בית כנסת, ואכן לאחר ניצחון מלחמת ששת הימים התגלו בין יפו לעזה שברי סורגים שעל אחד מהם כתובת ביוונית האומרת "לשלום יעקב בן אלעזר ובניו למען להודות לא-ל על המקום הקדוש".

שמשון הגיבור בעזה

נושא נוסף ששפירא חקר אודותיו רבות הוא קברו של שמשון הגיבור. "כפי שניתן לראות בתנ"ך, שמשון הגיבור ביקר בעזה כמה פעמים", הוא מציין, "ובאחד מביקוריו הוא אף נשא את שערי העיר ממנה והלאה, לאחר שנתפס בידי הפלישתים, ובסופו של דבר הוא קרא את קריאתו המפורסמת 'תמות נפשי עם פלישתים' ומוטט את הבניין על כל יושביו. אחד הדברים שריגשו אותי במיוחד בנושא זה היה כשנתקלתי במסגרת מחקריי במפה בת 200 שנה שעליה נכתב 'הר שמשון', כשהוא משויך לגבעה מפורסמת בעזה שקיים עליה קבר שהתושבים משייך לשייך וקושרים אליו כל מיני סיפורי ניסים שלהם. להפתעתי, כשחקרתי את הנושא גיליתי שיש מקורות שמעידים על כך שמדובר באזור שאליו הוביל שמשון את דלתות שערי עזה, כפי שכתוב בנביא שהדבר התרחש בגבעה הסמוכה לעזה ש'צופה אל חברון'. היה מרגש לראות איך שכל הדברים האלו מתאחדים יחד", הוא אומר.

את הבניין (שכבר מוטט) בוודאי אי אפשר לזהות, שכן אינו קיים, אך שפירא מספר בהתרגשות כי בכתביו של ר' משולם מוולטרה שביקר בעזה בשנת רמ"א הוא כותב כי הוא מזהה את בית דלילה הפלישתית בו ביקר שמשון וגם את החצר הגדול אשר הפיל בחוזקתו ובתוקפו. "למרות שיש עדויות וגרסאות לכך ששמשון קבור בעזה, מסתבר שאין הדבר נכון, שכן על פי הנאמר במפורש בנביא נראה שקברו מצוי באזור בית שמש, בין צרעה ואשתאול", הוא מדגיש.

שפירא מצא את עצמו כשהוא מתעניין לא רק במקומות אלא גם בדמויות התורניות שהתגוררו בעזה לאורך כל הדורות, כמו רבי ישראל נג'ארה – המשורר הנודע, או הרב ניסים אוחנה שהיה גאון בתורה, והקים בעזה בית ספר ללימודי תנ"ך ותלמוד בבלי, מקווה טהרה ובית עלמין.

היהודי האחרון שהוא מתאר שהתגורר שם הוא ר' יוסף עגיב, שבגיל 94 אף ביקר בהתרגשות רבה במוזיאון גוש קטיף בירושלים, הוא ציין כי זו פעם שנייה של גירוש מעזה, שכן הוא גורש ממנה כבר בעבר, וציין כי בכך שהוא מבקר במוזיאון הוא סוגר מעגל.

בתמונה: מושל עזה לשעבר אלוף משנה דוד חכם מקבל את מגזין 'שלום לך עזה - בעקבות עזה היהודית'

שלום לך עזה

בתקופה האחרונה איגד שפירא את מחקריו לספר מחקר על עזה היהודית בשם 'שלום לך עזה', כאשר הוא חבר לצורך כתיבתו למורה הדרך וחוקר ארץ ישראל זאב (ז'אבו) ארליך שתרם את חלקו למחקר המיוחד.

"ואפילו", אומר שפירא, "אף על פי ששנינו התאמצנו מאוד, ישנם נושאים שנותרו אצלנו פתוחים וללא תשובות. יש לנו סימני שאלה רבים בנוגע לדמויות הקבורות מתחת למצבות בבית העלמין היהודי חסרות הכתובת, עד היום לא ברור היכן קבורות עצמותיו של המקובל והמשורר רבי ישראל נג'ארה שהתגורר בעזה, וכן אנו לא יודעים האם הנוצרים בנו כנסיה ומנזר בסמוך לבית העלמין היהודי העזתי. אבל יש לנו גם תשובות רבות למגוון נושאים מרתקים על עזה, ואותם אנו בהחלט מעלים בספר".

למי מיועד הספר שכתבתם?

"השתדלנו לכתוב אותו בצורה עממית אך גם מדעית, מה שנקרא 'מדע פופולארי' כדי שהוא יתאים גם לאנשים ללא כל רקע היסטורי שמתעניינים כעת בנעשה בעזה בעקבות המצב והמלחמה, אך יוכל לעניין גם פרופסורים באוניברסיטה וארכיאולוגים, וכמובן שהיה חשוב לנו להוסיף גם את הממד התורני, כי אי אפשר לכתוב על יהדות עזה מבלי להתייחס לנושאים ההלכתיים הקשורים אליה ולסוגיות שונות בהלכה שהתעוררו במשך השנים".

ולסיום, אילו יכולת לטייל בשטחי עזה, מהו המקום הראשון שהיית בוחר לבקר בו?

"הייתי בוחר לבקר בכל בתי הקברות של היהודים, וכן בביתו של החכם המקומי האחרון שהיה שם – רבי ניסים אוחנה, הייתי מבקר בתוך חדר הלימוד שלו בשכונה היהודית, שם הוא כתב ספר אנטי נוצרי בשיתוף של המופתי המוסלמי מאותה תקופה. אני יודע שזה נשמע הזוי, אך הם כתבו ספר משותף על מנת להילחם בנצרות. אני מאמין שביקור בחדר שלו יכול להיות הדבר המרגש מכל".