הנתונים מוכיחים: יש מה ללמוד מהחינוך החרדי

המחקר הבין-לאומי "פיזה" שנערך בישראל בשנת 2022, ואשר ממצאיו התפרסמו השבוע, בדק את רמת האוריינות של תלמידים בני 15 ב-81 מדינות בעולם. בישראל השתתפו במחקר 6,251 תלמידים מ-193 בתי-ספר.

ממצאי המחקר העלו נתון מעניין, אם כי לא מפתיע: הבנות החרדיות מובילות את הישגי הבנות בישראל. במתמטיקה הישגיהן גבוהים במעט מרמת הבנות הלומדות בחינוך הממלכתי, בעוד שבמדעים ובקריאה ממוצע הנקודות שלהן גבוה בהרבה משאר המגזרים.

לפי המחקר נמצא כי בשל הישגי תלמידות הציבור החרדי, ישראל עלתה בדירוג הבין-לאומי, ומדורגת במקום ה-30 בקריאה וה-38 במתמטיקה.

ישנן מספר סיבות להצלחת בנות החינוך החרדי, אך יש סיבה אחת בולטת שמאפיינת את כלל תלמידי החינוך החרדי. סיבה זו היא, כפי הנראה, הסיבה המרכזית להישגי מערכת החינוך החרדית.

מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדק בשנת 2020 את הרגלי הקריאה של ילדים ובני נוער בישראל בגילאי 7 עד 18 על פני פרק זמן של 4 שנים, ומצא כי כשני שליש מהילדים ובני הנוער קוראים ספרים לפחות שעה אחת בשבוע. אולם לאורך השנים בהן נערך הסקר, הנתונים הלכו והשתנו: מחד, שיעור הילדים ובני הנוער שאינם קוראים כלל – עלה. ומאידך, נרשמה ירידה בשיעור הילדים הקוראים לפחות 5 שעות בשבוע – מ-33% ל-27%.

מתברר כי הירידה בהרגלי הקריאה בקרב בני נוער לא מתרחשת רק בישראל. על פי סקר "פיזה" שנערך בקרב תלמידים בני 15 ברחבי העולם, בין השנים 2009 ל-2018, התברר כי גם ברוב מדינות ה-OECD חלה ירידה בשיעור בני הנוער הקוראים להנאתם.

אין ספק כי ככל שנער עוסק פחות בקריאה, יכולות הקריאה שלו יורדות בהתאם, ומכאן הדרך קצרה אל הנתונים העגומים שהתגלו ביכולות האוריינות של תלמידי החינוך הכללי בישראל ובעולם.

הסיבה, מדוע הנוער נוטש את העיסוק בקריאה, מוכרת וידועה לכל הורה לתלמיד בחינוך שאינו חרדי: ההתמכרות למסכים ככלל, ולרשתות החברתיות בפרט.

מה שפחות ידוע זה שכבר בשנת 2019 הייתה ישראל המדינה השנייה בעולם מבחינת היקף השימוש ברשתות חברתיות (83%) – אחרי לבנון (87%) ולפני ארה"ב (73%), קנדה (73%), צרפת (70%), בריטניה (66%) וגרמניה (52%). לפי נתוני איגוד האינטרנט לשנת 2023, כמעט כל הציבור הישראלי משתמש ביוטיוב ובווטסאפ, וחלקים גדולים ממנו משתמשים ברשתות החברתיות.

מתברר, אם כן, כי השימוש המופרז ברשתות החברתיות גובה מחיר יקר. בשנים האחרונות עוסקים רבות בשיח האקדמי בנזקים המתגלים בהדרגה בשל השימוש המסיבי ברשתות, כאשר פגיעה בבריאות הנפש היא אחד הבולטים שבהם. בין היתר, נטען כי שימוש יתר ברשתות חברתיות עלול לפגוע ברווחה הכללית ואף להזיק לבריאות הנפש תוך גרימה למגוון תופעות, כגון: ירידה ביכולות הריכוז לטווח ארוך והחמרה בהפרעות קשב. לאחרונה אף הוגשה בארה"ב תביעה נגד התאגידים בעלי הרשתות על ידי בתי ספר, שטענו כי השימוש ברשתות פוגע בבריאות הנפש של תלמידים ותלמידות.

ואם כך בארה"ב, תחשבו מה הרשתות החברתיות מחוללות לתלמידי ישראל, שכאמור הם צרכני רשתות מהגבוהים בעולם.

ככל שאנחנו יודעים מה הנזקים החמורים שנגרמים כתוצאה מצריכת יתר באינטרנט, אנחנו מבינים טוב יותר מדוע התלמידות החרדיות מגיעות להישגים לימודיים גבוהים יותר – הן פשוט לא נפלו ברשת: מערכת החינוך החרדית אוסרת באופן גורף שימוש באינטרנט מלבד לצורך למידה, ואוסרת לחלוטין את השימוש בסמארטפון או גלישה ברשתות החברתיות. האיסור לכך נובע ממגוון סיבות, אך התוצאה הסופית היא שבחינוך החרדי התלמידים אינם מכורים לרשתות החברתיות, ולא סובלים מתחלואי המסכים. כך, הם פנויים מכל בחינה להשקיע את זמנם ואת יכולותיהם בלימודים, מה שמאפשר להם להצליח בלימודים ולהגיע להישגים.

מומלץ, אם כן, לאנשי מערכת החינוך ולהורים ככלל, ללמוד מהחינוך החרדי ולאמץ גישה נוקשה יותר ומגבילה ביחס לשימוש של התלמידים במסכים וברשתות החברתיות, זאת למען בריאותם הנפשית של הילדים ולטובת הצלחתם בלימודים.