כתבות מגזין
קובי פרץ: "בני משפחות החטופים צעקו את התפילה מעמקי נשמתם, וגם אני התפרקתי ובכיתי יחד איתם"
קובי פרץ, מהאמנים המוכרים בישראל, מספר בריאיון להידברות על הופעותיו בפני חיילים בתקופת המלחמה, על המקרה שבזכותו החל ללכת עם ציצית, ועל ההחלטה שקיבל בנוגע לכתיבתו ברשתות החברתיות
- אבנר שאקי
- כ"ח כסלו התשפ"ד
בעיגול: קובי פרץ (צילום: ליאור קסון)
לפני מספר חודשים עזבה משפחת פרץ על ארבעת ילדיה את ביתה בצפון תל אביב, ועברה לרעננה. ביתם החדש נעים ומזמין, והכנסת האורחים שהם מקיימים בלבביות מפנקת עד מאוד, ולצד כל זאת עניין אותי מדוע הם עזבו את אחד האזורים המבוקשים בישראל. "עברנו בשנים האחרונות שינוי מסוים", אומר קובי. "כיום ברוך ה' הילדים לומדים במסגרות דתיות, והעניין הזה היה מורכב יחסית בתל אביב. ברעננה האפשרויות בתחום הזה רבות ופשוטות יותר, וזה היה השיקול העיקרי מבחינתנו.
"אמנם הרגשנו תחושת שליחות גדולה בתל אביב, בין היתר בזכות עלון הידברות שמככב בבתי הכנסת שם, אבל בחישוב הכללי זה נראה כמו צעד נכון עבורנו. בצפון תל אביב יש חסידי חב"ד מיוחדים וצדיקים שימשיכו את השליחות שם, ואנחנו ממש סומכים עליהם שבעזרת ה' גם יצליחו בה. אחד מאותם שליחים שהיינו מחוברים אליהם הוא הרב עידו הלוי מחב"ד תל אביב, בחור צדיק וירא שמיים שאני מאוד אוהב, יהודי מתוק שפשוט לא האמנתי אילו ביזיונות הוא מוכן לחטוף בשביל השליחות שלו.
"למשל, לא פעם כשהיה יוצא לזכות את הרבים בהנחת תפילין, היו אנשים שהיו צועקים ויורקים עליו. הוא היה אומר למי שתקף אותו שזכותו של כל יהודי להניח תפילין ושהוא לא כופה על אף אחד אלא רק מאפשר להם לקבל מתנות, אבל זה לא היה כל כך עוזר. לא פעם אחרי ששמעתי על התקריות המצערות האלה שאלתי אותו איפה זה קרה בדיוק, והייתי מתעקש לשים דווקא שם עמדת הנחת תפילין קבועה. הייתי מארגן עמדה, פונה לאחד מבעלי העסקים באזור ושואל אם הוא מוכן לדאוג להוציא ולהכניס אותה. יש עוד הרבה עבודה בתחום הזה, וזה מאוד לא פשוט, אבל עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה".
שערי דמעות לא ננעלו
בימים כתיקונם ממלא קובי פרץ אולמות ענק ומופיע בכל רחבי בארץ, אך מאז פרוץ המלחמה אופי הופעותיו השתנה מהקצה אל הקצה. "כמו כל עם ישראל הייתי בהלם בימים הראשונים, אבל ברוך ה' מהר מאוד תיעלתי את הכאב לעשייה מחזקת. בחודשיים האחרונים הופעתי, ועדיין מופיע, עשרות פעמים בפני חיילים בכל רחבי הארץ, עם דגש משמעותי על כך שההופעה תהיה מאוד מחזקת וקשורה לתורה ומצוות.
"בין היתר, עד היום ברוך ה' זכיתי לחלק בהופעות שלי יותר מאלף ציציות לחיילים שקיבלו על עצמם ללכת עם ציצית. הבן שלי ליאל גבריאל אמר לי לפני שבע שנים שהוא רוצה ציצית כמו שיש לבן דוד שלו, הבן של אחי, ושהוא רוצה שגם אלך עם ציצית. אף רב לא הצליח לשכנע אותי לשים ציצית, אבל אם הבן שלי רוצה דבר כזה איך אני יכול להגיד לו לא, וגם רציתי להוות דוגמה עבורו. וזהו, מאותו יום אני הולך עם ציצית, ומאמין ומרגיש שהציצית שומרת עליי ועל המשפחה שלי. אני משתדל גם כמה שיותר ללכת עם הציציות בחוץ כדי שאנשים יראו ואולי ירצו להתחזק בזה גם".
אפרופו התחזקות, סרטונים מההופעות שקיימת בפני חיילים בחודשיים האחרונים חיזקו אנשים רבים, ולא פעם גם גרמו להם לדמוע.
"לקדש שם שמיים בהופעות זה באמת עיקר העניין מבחינתי. הרב ארוש אמר לי פעם שלא חשוב כמה שיעורים הוא יעביר – אני כזמר יכול להשפיע יותר ממאה רבנים. לחלק מהסרטונים שאני מעלה מההופעות שאני עושה בהן קבלת עול מלכות שמיים יש מיליון וחצי צפיות, זה פשוט מספרים מטורפים. אחרי התורה, שהיא קודש קודשים, יש מבחינתי את המוזיקה. דוד המלך היה מנגן ושר, בבית המקדש היו שרים ומנגנים, ויש לדבר הזה מקום מאוד חשוב ביהדות.
"מאז שאני זוכר את עצמי הייתה לי אהבה מיוחדת לחיילים. אני רואה חייל כאדם שמוסר את נפשו למען עם ישראל. כשפנו אליי, כמה ימים אחרי תחילת המלחמה, בבקשה שאופיע בבסיסים – מיד הסכמתי, ומאז זה לא נפסק. אחרי כמה הופעות פנה אליי יהודי יקר מאשקלון ואמר לי: 'יש המון חיילים שרוצים להניח תפילין, אבל אין להם. יש לי שישה זוגות שאני רוצה לתרום, אני רואה שאתה מופיע הרבה בפני חיילים, תיקח אותם ותגיד בהופעה שמי שיקבל על עצמו תפילין יקבל כעת זוג חדש ומהודר.
"זה אכן מה שעשיתי, וששת הזוגות עפו לי תוך רגע. ואם היו לי עוד מאתיים, הייתי יכול לחלק גם אותם תוך דקות ספורות. פתאום אתה רואה חיילים שלא הניחו תפילין בחיים, או מאז הבר מצווה, פתאום כל כך רוצים להניח. אחרי ההופעה הזו הבנתי את הביקוש האדיר שיש לתפילין, ונכנסתי בעצמי חזק לסיפור. גייסתי כספים מתורמים מהארץ ומחו"ל, יצרתי קשר עם כמה סופרי סת"ם, ויחד עם בחור בשם שלום וענונו – בנו של הגבאי של רבי דוד אבוחצירא – יצאנו למבצע חלוקת התפילין הגדול. עד היום גייסתי כסף ליותר מ-500 זוגות תפילין, ואני מחלק אותם בהופעות.
"הופעתי לא פעם במקומות גדולים בחיי, וגם בכמה הופעות שלי ממש עשינו היסטוריה, אבל אם אחבר את כל התעודות, ההישגים והפרסים שקיבלתי בחיי – הכל כאין וכאפס לעומת מה שקורה לי בחודשיים האחרונים עם החיילים. בכל הופעה אני עושה קבלת עול מלכות שמיים, מחלק תפילין וציציות, שר איתם פרקים מתהילים, ובכללי עושה קידוש ה' וזיכוי הרבים. אחרי הופעות כאלה, אני חוזר הביתה עם נפש מלאה. אני מרגיש ברגעים האלה כל כך עשיר, שאפילו ג'ף בזוס וביל גייטס נחשבים עניים לידי.
"עוד בעניין הזה, אני יכול גם לספר על הופעה מיוחדת שהייתה לי בפני משפחות החטופים. אמנים מאוד מוכרים הופיעו שם לצידי, ולפני שעליתי לבמה אחד מבני המשפחות אמר לי: 'אף אמן מכל האמנים שעלו לפניך לא הזכיר את הקב"ה, מאוד נשמח אם אתה תוכל להזכיר אותו. זה ממש חשוב לנו'. באותו רגע החלטתי שאעשה להם קבלת עול מלכות שמים, ואמרתי להם שאנחנו חייבים לצעוק יחד לקב"ה שיושיע אותנו ויחזיר את החטופים הביתה. מיד לאחר מכן כולם נעמדו, וצעקנו יחד: 'שמע ישראל', 'ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלוך לעולם ועד', ואחר כך 'אנא ה' הושיעה נא' וכו'. בני משפחות החטופים צעקו את התפילה מעמקי נשמתם, וגם אני התפרקתי ובכיתי איתם. תפילה, במיוחד כזאת הבאה עם דמעות וממעמקי הלב, יכולה לבקוע את כל הרקיעים".
ללכת עם ה'
מעבר להופעותיו של פרץ, הוא מנצל את השפעתו ברשתות החברתיות גם לטובת מסרים חיוביים שהוא מאמין בהם. "אחד הדברים הכי חשובים שאני כותב עליהם הוא עניין האחדות. אני בטוח שחלק גדול מהסיבה שהאסון הזה קרה, וממשיך לקרות לנו, זה בגלל הפילוג והשנאה בינינו שהתגברו בשנה האחרונה. אם נהיה באחדות אף אחד לא יוכל עלינו. הקב"ה רוצה לראות אותנו מאוחדים, ואם אנחנו לא באחדות – הוא מנסה להחזיר אותנו לשם.
(צילום: ליאור קסון)
"המחבלים ימח שמם שנתפסו בחיים אמרו בחקירות שלהם שהם ראו את ההפגנות ואת הקריאות לסירובי פקודה, וזה נתן להם אומץ וחשק מוגבר לפעול נגדנו. הם הרגישו שאנחנו מפורדים וחלשים, וזה תדלק אותם. לכן אני גם קורא לכל האנשים שממשיכים להפגין – להפסיק עם זה מיד. המחבלים רוצים להשמיד את כולנו, לא מעניין אותם ימין או שמאל, תומך רפורמה או מתנגד לה. יש תקופות שזה מתאים, אבל עכשיו זה ממש פוגע בלכידות העם ובמאמצי המלחמה.
"ובכלל, אם כבר מדברים על רשתות חברתיות, אומר שהרבה פעמים אחרי שהייתי כותב כל מיני פוסטים – בתקשורת היו קוטלים אותי. לא הייתי כל כך מתרגש מזה, אבל עדיין זה היה נוגע בי באופן כלשהו. ניסינו למצוא חן בעיני התקשורת, בעיני העולם, אבל לאחרונה קיבלתי על עצמי לא לנסות יותר למצוא חן בעיני אף אחד אם זה בא כנגד העם שלי או החיילים שלנו. אני הולך רק עם ה' יתברך, אומר את מה שאני באמת רוצה לומר, ולא חושב פעמיים. מאז שיצאתי מהחושך, מבית האסורים, קיבלתי על עצמי לעשות רק קידוש ה', זיכוי הרבים, ומצוות וחסדים למען עם ישראל, ובמיוחד כלפי החיילים וכל מי שאוהב את ה' יתברך. זאת השליחות הגדולה שלי, ואני מתפלל לה' שייתן לי כוחות להמשיך ולעשות אותה לאורך כל חיי".